תגובות על "תרנגולת ההודו של מר עמנואל שכביץ שוב דוגרת על הביצים"
 
יש לי כמה דברים להגיד: זרעי הפורענות באנגליה – "בנפול אויביך אל תשמח" (אבל בלב, מותר לחייך וללחוש בשקט: "אמרנו לכם, יא אנטישמים!")
לנושא המלפפונים והקוסא: על זה בדיוק יצא פעם ספר "למה מלפפון יותר טוב מגבר" (עם איורים בהתאם).
מהחיים במושבות: אני אמנם במקור מגדרה ולא ממלבס, אבל לכם שם לא היה עיתונאי (ב"הבוקר") בשם יהודה הגדרתי (שכביץ/בן-שך) שפירסם הודעות בעיתון בנוסח: "תרנגולת ההודו של מר עמנואל שכביץ שוב דוגרת על הביצים."
ואם אזכר במשהו הקשור לבריאות דווקא, אדווח לך, כמו למשל, שחולי סוכרת צריכים למרוח על פצעים בגופם מהשתן שלהם, וזאת מידע אישי: אבי היה רופא המושבה, וכעולה חדש שמע על התרופות האלה מבני האיכרים החסונים במקום.
א.ש. סיפרה לי על סגנונך המיוחד, אבל היא תמיד היתה עדינה מדי לחיים בעולם הזה. אני דווקא מסתדר טוב עם הסגנון שלך. בוא נראה איך תהיה בהמשך.
מרק הסנר
 
הסופר העל-זמני מר אלימלך שפירא עונה: כתב עיתון "הבוקר" בפתח-תקווה במשך שנים רבות היה מר יוסף קְבֵנְצֶל, לימים ח"כ יוסף תמיר, שלחם רבות למען איכות הסביבה.
ידידי מר א. בן עזר הצעיר גדל על ברכי "הבוקר לילדים" בעריכת יעקב חורגין ובכתיבתו (סיפור האהבה המקראי הנפלא "מאחורי הצאן" שהתפרסם בו בהמשכים), שבועון מעולה שבו השתתפו בין השאר גם שלמה סקולסקי, יצחק זיו-אב והילד-המשורר מרחובות דן אלבלינגר.
בנוסף לכך היה בן עזר חבר באגודת "עזיזה" לגידול עיזי בית לבנות, שם החלה נטייתו הארוטית, בעודו מתאמן בוקר וערב על עטיני העז שלו, חַבִּיבָּה, (כמו ששמעתי שאפשר לראות גם במחזהו החדש של אדוארד אולבי "העז או מי זאת סילביה?" המועלה בימים אלה ב"הבימה", ובו מוני מושונוב מתאהב בעז).

עוד על ציפורניים ואצבעות בכפות הרגליים הנחשפות בקיץ:
הלל לזרת ברגלה של אגם רודברג היפהפייה (באמת)
מאת פטישיסט ניו-ז'ורנאליסט
 
"ראיתי את אגם רודברג בסנדלים תנ"כיים. שחורים כאלה, כמו פעם, עם שתי רצועות עור ועקב מרובע ומצחיק. האצבעות שלה בצבצו מהם במלוא מתיקותן, נקיות ומסודרות, משוחות בלק בהיר. הזרת, לטעמי, היא המוצלחת באצבעות רגליה של רודברג. עדינה, זעירה ומבויישת היא נחה לה בצד, שונה לחלוטין מהבוהן החצופה, שמקפצת בגמישות בכל צעד ותנועת כף הרגל. זה כיף לכתוב על אצבעות רגליה של רודברג (19)." (נעמה לנסקי, ירמי עמיר, מוסף "7 לילות", "ידיעות אחרונות", 15.7.05)
ורודברג עצמה, באותה כתבה: "יש נטייה לחשוב שאני יוצאת מהכלל, אבל אני לא. הייתי כמו כולם [בטירונות]. קשה לאנשים להבין את זה, אני יודעת שזה לא נתפס, אבל זה היה ממש ככה. עשיתי תורנויות, שמירות בלילה, ניקיתי שירותים, עשיתי מסעות בחול ואפילו היו כמה פעמים שהתקלחתי עם כולן. פשוט הצבא פחד שיצלמו אותי במקלחת, וברגע שדבר כזה היה קורה אף סלבריטי לא היה רוצה להתגייס. אז בדרך כלל דאגו שאני אתקלח לבד. כשהתקלחתי עם כולן זה היה מבחירה שלי."
מי יתנני מקלחת לך, וגם, / תני לי מציצה בזרת שלך, אגם, /  ואהיה המאושר בבני אדם!
 
 
אוהבת את תווי-פניו
 
האישה המאוהבת שטוענת שהצליחה להינשא לרוצח של ראש הממשלה יצחק רבין – איימה על הרבנים שאם לא יאושרו הנישואים היא תיסע לאפגניסטן ושם תינשא לאוסמה בן-לאדן שהוא האדם הדומה ביותר בתווי-פניו לאהובהּ הרוצח של ראש הממשלה יצחק רבין.
 
הסיבה העיקרית לקשיי המרכולים היא "שלא ממין כשר"
 
ברשימתו "היום בו נגמרה החגיגה של שופרסל והריבוע הכחול", רואה גיא רולניק במדורו "שווי השוק" (דה מארקר, 6.7.05) את הסיבות לירידת חלקן של שתי הרשתות הנזכרות, בעיקר בתחרותן עם עוד כעשרה יזמים פרטיים שמציעים מחירים נמוכים יותר, ואינם עומדים למכירה לשתי הרשתות הגדולות.
קשה להבין איך הכותב המקצועי מתעלם מהסיבה העיקרית לירידתן של שתי הרשתות הגדולות – והיא צמיחתה המטאורית של רשת השיווק הגדולה "טיב טעם" שהיא "שלא ממין כשר" ומשמשת אתר קניות נחפץ למיליון העולים מרוסיה ולמאות אלפי ישראלים ותיקים, שקצה נפשם בהגבלות הכשרות של הרשתות הגדולות, גם כשהן מייבאות מוצרים מחו"ל. לא קשה להבין שכדי להוריד מחירים ב"טיב טעם" – לא צריך להתאמץ הרבה, מספיק שלא מפרנסים את קהל משגיחי הכשרות ונותני אישורי הכשרות למיניהם, ופתוחים גם בשבת, ולא אוטמים את מחצית המדפים בחול המועד פסח, ויש לחם כל ימות השנה.
ותורשה לי כאן הערה אישית. לפני חמש שנים, כאשר "טיב טעם" היה רק חנות אפלולית בחלקו האחורי של בניין מסחרי באזור התעשייה של נתניה, פירסמתי רומאן בשם "חנות הבשר שלי" (אסטרולוג, 2001) העוסק בין השאר בתעשיית הבשרים (בשני המובנים), ובו חזיתי את ההתפתחות המטאורית של הרשתות הלא-כשרות.
נשלח בתאריך 7.7.05 למוסף הכלכלי "דה מארקר" של עיתון "הארץ", עוד לפי היוודע דבר קריסתה של רשת "קלאבמארקט", ולא פורסם, כנראה מחוסר מקום.
 
 
אנגליה המיטה על עצמה במו-ידיה את מתאבדי ה-7.7
 
אנגליה המיטה על עצמה במו-ידיה את מתאבדי ה-7.7 – זו המסקנה העולה מקריאת רשימתו של דילפזיר אסלאם "מי מטלטל את הסירה" שהתפרסמה ב"גארדיאן" הלונדוני ונתרגמה לעברית ("הארץ", 14.7). הכותב, מוסלמי-בריטי המוגדר כעיתונאי מתלמד ב"גארדיאן", יליד יורקשייר, מגלה כי הסיבה לטרור היא השתתפותם של הבריטים ב"שחרור" עיראק, מלחמה בה נהרגו 22,787 עיראקים, וכן השתקת הריסתה של העיר פלוג'ה עד היסוד, כך לדבריו. אבל המתים שמתחת להריסות לא נשכחו, כך לדבריו:
"התפללתי במסגד בשפילד. ואם כי מרבית הנוכחים שם חשו בתיעוב וזעם בגלל האירועים בעיראק, האימאם בחר גם הוא לא להזכיר את פלוג'ה. אנו 'הצעירים' – מקצתנו כבר בשנות ה-40 שלנו – ראינו זאת כבר בעבר. זו היתה שתיקה מכוונת, כדי לא לטלטל את הסירה ולא להכות גלים. אולי הגיע כעת הזמן להיות ישרים זה עם זה ולהפסיק לתייג את האוייב [כלומר, המתאבדים ב-7.7.] במונחים פשטניים כמו 'צעירים', 'מקופחים', 'חסרי השכלה' ואולי אפילו 'אנשי שוליים', הימנעותם של המבוגרים מאיתנו מטלטול הסירה אין פירושה שהתסיסה נחלשת. פירושה שהתסיסה מתעצמת עד כי אי אפשר יותר לבלום אותה."