סבונים ישנים
 
אחד הדברים המעצבנים אותנו הוא שיירי סבון-הרחצה שכבר קטנים מדי להשתמש בהם ומסרבים להידבק חתיכה לחתיכה. בזבוז. וגם הסבונים שאנחנו אוספים מבתי-המלון בארץ ובעולם, תיכף נעשים קטנים. מה עושים?
בילדותי הייתי מבקשת מאבא שישמור לי את כיפת רשת-הבד השחורה הישנה שבה הוא מהדק את שערות ראשו לאחר חפיפתן כדי לתת להן צורה. לוקטת בהן את הסבונים הקטנים, אוגדת, קושרת בגומייה, והרי לך סבון חדש. אלא שהצבע השחור של רשתות הגברים ההן היה עצוב. 
כיום אני שומרת את הרשתות האדומות הקטנות שבהן מכסים קופסאות של עגבניות שרי, תות-שדה או ענבים, מטמינה בהן את הסבונים המשומשים, סוגרת את הפתח בגומייה, וכך אף שביב סבון לא הולך לאיבוד והגוף נהנה משלל סבונים בריחות שונים.
 
לשמור עלי נענע
 
אימו של הירקן שלי תולשת עלי נענע טריים ושומרת אותם בכלי מלא מים במקרר. כך הם שומרים על טריותם כחודש ימים. כידוע אגדי הנענע נוטים ליבול ולהשחיר מהר מאוד, גם כשהם עטופים היטב בעיתון בכלי סגור במקרר.
 
לתקן מלונים
 
אימא שלי זצ"ל היתה מתקנת מלונים חסרי טעם. חותכת אותם לקוביות ומאחסנת בצנצנת עם קצת סוכר או סוכרזית ומיץ לימון. אפשר להוסיף גם קצת סירופ גְרֶנָדִין אדום. לאחסן במקרר ולהפוך מדי פעם כדי שכל הקוביות תספוגנה את המיץ. טוב למאכל עם גלידה.
 
פלפל חריף ירוק כבקשתך
 
חותכים פלפל ירוק חריף לטבעות, לאחר שמוציאים קודם לכן את מרבית גידיו הלבנים, שהם עיקר חריפותו. מניחים בצנצנת קטנה ויוצקים עליהן שמן זית, אפשר גם מאיכות פחות טובה. בקיץ רצוי לאחסן במקרר. לעיתים קופא במקצת השמן כמו מימרח. מתאים לתוספת למתאבנים, להעשרת גבינות לבנות, לסלט, וגם סתם כך לטבול לחם בשמן הזית החריף ולנגוס בטבעות הפלפל שאיבדו במקצת מחריפותן. לאנשים בעלי חלחולת רגישה מומלץ שלא לצרוך פלפלים חריפים כי "הפוצחים ברינה, בדמעה יתפנו!"
 
מיץ תפוחי-זהב טרי
 
המשקה האהוב עליי ביותר הוא מיץ תפוזים טרי. לא אחליפו בשום משקה אחר שבעולם. בחורף אני מבקשת מהמשרת הסודני לסחוט כמויות של תפוחי-זהב לכל המשפחה. עכשיו עוד נשאר אצלנו הרבה פרי ולנסיה עסיסי. אפשר לעיתים למצוא גם ולנסיה-דם, ולעיתים נדירות שמוטי-דם מהזן "שרה" שלא קרוי על שם שרה אימנו אלא על שם שרה אהרונסון.
אני לא מסוגלת לבלוע את הכדורים שלי פעמיים ביום בלי כוס מיץ תפוחי-זהב טרי, אבל בקיץ אני נאלצת לקנות בחוץ בקבוקי מיץ טרי מקורר מלא חתיכות עייפות. מה אני עושָה? מסננת אותו. כן. מתפטרת מהמולסה, חתיכות הפרי שוודאי נדדו ובאו עם המיץ הקפוא מברזיל, שטעמן נורא והן רחוקות מטריוּת. רק הסינון מחזיר למיץ קצת מטריותו, כי בברזיל, כידוע, וכפי שמספר לנו כתבנו שם, מר מוח אבן-מיל – תפוחי-זהב גדלים על מי גשמים ולא על מי קולחין, ולכן אין מדינה בעולם שיכולה להתחרות במחיריהם הזולים.