יוסי גמזו
בַּשִּבְעָה לִפְטִירַת כְּבוֹד הָרַב יְהוּדָה עַמִּיטַל ז"ל
בְּעִצּוּמוֹ שֶל הַפִּצּוּל הַסֶּקְטוֹרְיָאלִי
שֶכָּל אֶזְרָח יוֹם-יוֹם צוֹפֶה בּוֹ וְחוֹזֶה
וַדַּאי יִרְאוּ קוֹרְאִים רַבִּים כְּלֹא רֵיאָלִי
אֶת הָעֻבְדָּה שֶאֶת שוּרוֹת הַטּוּר הַזֶּה
שֶהוּא מֶחְוַת-כָּבוֹד וְלֹא פַּסְקְוִיל-בִּקֹּרֶת
לִדְמוּת-מוֹפֵת שֶאוֹר מֻפְלָא סְבִיבָהּ הֵאִיר
כּוֹתֵב דַּוְקָא אִיש חִלּוֹנִי וְאֶפִּיקוֹרֶס
מִבֵּית מִדְרַש שוֹמֵר שֶהוּא תָמִיד צָעִיר.
וְיִסְלְחוּ לוֹ לְאוֹתוֹ הָאֶפִּיקוֹרֶס
אִם לְחִזּוּק אוֹתוֹ הַ"דַּוְקָא" הַנִּכְמָר
יָבִיא בְּפֶתַח הַמֶּחְוָה הַזֹּאת תִּזְכֹּרֶת
מִיַּעֲקֹב חַזָּן עַצְמוֹ, שֶכֹּה אָמַר:
"רָצִינוּ דוֹר שֶל אֶפִּיקוֹרְסִים לְגַדֵּל כָּאן
שֶיַּבְדִּילֵנוּ מֵהוֹרֵינוּ וְדָתָם
וּמָה קִבַּלְנוּ, נֶעבֶּעךְ, מֵאוֹתוֹ הֶבְדֵּל כָּאן?
רַק עַמָּרָצִים מֻחְלָטִים בְּמָסָרְתָּם..."
זֶה, כָּמוּבָן, עוֹרֵר אָז רַעַש לֹא מִינוֹרִי
בִּתְנוּעָתוֹ שֶל הַחַזָּן הַחִלּוֹנִי
אֲשֶר שִנְּתָה מֵאָז בְּאֹרַח קָטֵגוֹרִי
אֶת יַחֲסָהּ אֶל אוֹצָרָהּ הָרוּחָנִי
שֶל הַתַּרְבּוּת הַיְּהוּדִית לְדוֹרוֹתֶיהָ
וְיֵש כַּיּוֹם בָּהּ צִמָּאוֹן גָּדוֹל לִרְווֹת
מִמַּעַיְנוֹת הַיַּהֲדוּת וּשְׂכִיּוֹתֶיהָ
וּמִתִּפְאֶרֶת מוֹרַשְתָּם שֶל הָאָבוֹת.
כָּךְ שֶלְּגַמְרֵי לֹא מוּזָר וְיוֹצֵא-דֹפֶן
הוּא אִם גַּם "שְמוּצְנִיק" שֶכָּמוֹנִי מַרְכִּין רֹאש
לִדְמוּת הוּמָאנִית שֶבְּכָל שָעָה וָאֹפֶן
שִדְּלָה זָרִים לְהִתְקָרֵב וְלֹא לִפְרֹש
אִיש מֵרֵעֵהוּ בְּיָמִים שֶרִיב וָשֶסַע
כְּבָר פּוֹעֲרִים בְּעַם זֶה בְּאֵיבָה תְמִידִית
אֶת בּוֹלְעָנֵי הַהִתְבַּדְּלוּת וְעַל כָּל פֶּסַע
פּוֹשָׂה בָּנוּ הַהִתְנַכְּרוּת הַהֲדָדִית.
כָּל הַיּוֹדֵעַ מֶה עָבַר עָלָיו בַּתֹּפֶת
שֶל מַחֲנוֹת-הַהַשְמָדָה עַל אִיש מַקְסִים
כִּכְבוֹד הָרַב י. עַמִּיטַל רְחַב-הָאֹפֶק
וּרְחַב-הַלֵּב, וְאֵיךְ הִצִּיל מִיַּד חוֹמְסִים
סֵפֶר תּוֹרָה אוֹתוֹ אִמֵּץ אֵלָיו כְּאַבָּא
הַמְּמַלֵּט מִשְּאוֹל אֶת יֶלֶד-טִפּוּחָיו
לֹא יִשְתּוֹמֵם, לוּא גַם לְרֶגַע, אֵיךְ צָמְחָה בָּהּ
בְּנִשְמָתוֹ כְּבָר אָז, בִּתְהוֹם סִבְלוֹת אֶחָיו
אוֹתָהּ עָצְמָה נַפְשִית גְּנוּזָה, אַף-עַל-פִּי-כֵנִית
שֶבְּכוֹחָהּ הִנְצִיחַ סַבָּא יִשְׂרָאֵל
אֶת יִחוּדוֹ וְאַף הוֹרִיש אוֹתָהּ בַּגֶּנִים
מִדּוֹר לְדוֹר בְּמַאֲבָק לְהִגָּאֵל.
דְּמוּת מְחַנֵּךְ בִּלְתִּי רָגִיל, שֶחוּש-הַצֶּדֶק
בּוֹ הִתְקוֹמֵם עַל "תּוֹרָתוֹ הִיא פְּטוֹרָתוֹ"
שֶל אַבְרֵכִים חֲרֵדִיִּים – גָּרַם לְבֶדֶק-
בַּיִת עָמֹק וְעֶקְרוֹנִי בְּמִשְנָתוֹ
שֶבָּהּ תָבַע כִּי שוּם שוֹמֵר-מִצְווֹת בַּנֹּעַר
מִשּוּם גִּזְרַת שֵרוּת צְבָאִי לֹא יֵעָדֵר
וּבָהּ הִוָּה קָטָלִיזָטוֹר וּמָנוֹע
שֶבִּזְכוּתָם זָכִינוּ לִישִיבוֹת-הֶסְדֵּר
שֶהֵן דֻּגְמַת-מוֹפֵת לְסָפְרָא וְסַיָּפָא
וְאַהֲבַת מוֹלֶדֶת וְלִמּוּד יַחְדָּו
שֶלְּעוֹלָם אִישִיּוּתוֹ כָּאן לֹא עָיָפָה
מִלְּהַנְחִיל אוֹתָן יוֹם-יוֹם לְתַלְמִידָיו.
בָּעֵת הַזֹּאת, שֶבָּהּ הָעָם הַזֶּה שֶלָּנוּ
אֲכוּל פִּצּוּל מַמְאִיר בִּמְקוֹם לִקְשֹר קְשָרִים
סְבִיב הָעִקָּר הַמְּאַחֵד פֹּה אֶת כֻּלָּנוּ
וּבָהּ בּוֹנִים אָנוּ חוֹמוֹת בִּמְקוֹם גְּשָרִים
טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נִתְיַחֵד בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ
עִם זֵכֶר אִיש נִלְבָּב, רָגִיש וְנֶאֱצָל
שֶמּוּל שִׂנְאַת-חִנָּם תָּמִיד עָמַד בַּפֶּרֶץ
בְּאַהֲבַת-חִנָּם: י. עַמִיטַל זָצָ"ל.
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר