תְּמוּנַת-הָאֵם הַהֲפוּכָה
 
בֵּין כָּל בַּלְהוֹת הָאַקְטוּאַלְיָה הַיּוֹמִית שֶלָּנוּ
הָרוֹחֲפוֹת וְהַתּוֹכְפוֹת עָלֵינוּ כְּסִיעוֹת
עוֹפוֹת דּוֹרְסִים הַמִּתְקַלְּסִים בַּעֲצַבֵּי כֻּלָּנוּ
נִדְמֶה כִּי אֵין מַחְרִיד יוֹתֵר מֵרֶצַח-הַזְּוָעוֹת
 
שֶל הָאִשָּה הַצְּעִירָה שֶנִּדְקְרָה לַמָּוֶת
בְּסַכִּינוֹ שֶל בַּעֲלָהּ וּלְעֵינֵי יַלְדָּם
שֶמֵּעַתָּה וָהָלְאָה כָּל חַיָּיו יִקְרָא לַשָּוְא אֶת
אִמּוֹ שֶנֵּר-חַיֶּיהָ הַמֵּאִיר כֻּבָּה בְּדָם.
 
הַיֶּלֶד שֶפַּחְדּוֹ עֲנָק אַף כִּי גוּפוֹ רַב-קֹטֶן
שֶלֹּא חָדַל לִקְרֹא לָהּ: "אִמָּא, אִמָּא, אֵיפֹה אַתְּ?"
עַד שֶהָפְכוּ קְרוֹבָיו אֶת תְּמוּנָתָהּ שֶעַל הַכֹּתֶל
לְבַל יִנְעַץ בָּהּ בְּנָהּ אֶת מַבָּטָיו בְּלֵב נִבְעָת
 
וְלֹא יָבִין מַדּוּעַ הִיא אֵינֶנָּה מְשִיבָה לוֹ
כְּמִנְהָגָהּ תָּמִיד, בְּחִבּוּקָהּ וּנְשִיקָתָהּ
וְלָמָּה, אִם כָּל-כָּךְ הִיא אֲהוּבָה וּרְעוּבָה לוֹ,
אֵין הִיא עוֹנָה לִיפִיחוֹתָיו מֵעֹמֶק שְתִיקָתָהּ.
 
וְדַוְקָא זֶה, אוֹתוֹ הֶסְתֵּר-פָּנִים שֶל תְּמוּנַת אִמָּא
הַהֲפוּכָה, פָּנֶיהָ אֶל הַקִּיר שֶעַל גַּבָּיו
הָיְתָה מִזְּמַן כְּתוּבָה הַכְּתֹבֶת שֶנִּבְּאָה וִיהִי מָה
אֶת שֶעוֹלֵל לָהּ, כַּצָּפוּי מֵרֹאש, סַכִּין הָאָב, –
 
כֵּן, דַּוְקָא זֶה גָדֵל פִּתְאֹם, עַד פַּלָּצוּת, לְסֵמֶל
(אַף כִּי מוֹתָהּ שֶל אֵם אַחַת בִּידֵי מֻפְרָע אַלִּים
וְיַתְמוּתוֹ שֶל יֶלֶד קָט שֶיַּלְדוּתוֹ נֶחְסֶמֶת
בַּדֶּרֶךְ לִבְרִיאוּת נַפְשוֹ – גְדוֹלִים מִכָּל סְמָלִים)
 
וְסֵמֶל זֶה כּוֹפֶה פִּתְאֹם עַל כָּל טָחֵי הַטִּיחַ
וְאֵלֶּה הַצּוֹבְעִים וָרֹד כָּל נֶגַע חֶבְרָתִי
לִרְאוֹת כִּי הִפּוּכָהּ שֶל הַתְּמוּנָה הַהִיא מוֹכִיחַ
–  וְלֹא רַק עַל הַקִּיר הַהוּא הַטְּרָאגִי, הַפְּרָטִי –
 
כִּי אִם עַל קִיר חַיֵּינוּ הַכְּלָלִי, הַקּוֹלֶקְטִיבִי
בּוֹ שֻתָּפִים כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאֶרֶץ זֹאת,
מָה הֲפוּכָה הִיא כָּל תְּמוּנַת הַנּוֹף הַדֶּפֶקְטִיבִי
מִכָּל חָזוֹן פִיקְטִיבִי שֶנִּכְסַפְנוּ לַחֲזוֹת:
 
רָצִינוּ מְדִינָה שֶל חֹק, לֹא רֶצַח כָּל יוֹמַיִם,
רָצִינוּ תַחְבּוּרָה בְּטוּחָה, לֹא קֶטֶל בַּכְּבִישִים,
רָצִינוּ עַם בְּלִי פַּעַר חֲזִירִי נוֹקֵר-עֵינַיִם
שֶל מַשְׂכְּרוֹת בְּכִירִים מוּל דַּלְפוֹנִים מְרֻשָּשִים.
 
חָלַמְנוּ עַל מִנְהָל תָּקִין, לֹא עַל שְחִיתוּת וָמַעַל,
עַל שְלַל שְבָטִים הוֹפְכִים לְעַם, לֹא עַל שִׂנְאַת אַחִים,
עַל לִבְלוּבֵי יִעוּר, לֹא שְׂרֵפַת-יַעַר עַל כָּל שַעַל
וְעַל מִמְסָד רָגִיש, בְּלִי אֹטֶם-לֵב לַמְּקֻפָּחִים.
 
וְלֹא שֶאֵין אוֹרוֹת בֵּין הַצְּלָלִים בִּמְחוֹזוֹתֵינוּ
אֶלָּא שֶמִדֵּי יוֹם גּוֹבֵר חֶלְקָן שֶל הַתְּמוּנוֹת
הַהֲפוּכוֹת מֵאֵלֶּה שֶעָלוּ בְּדַעֲתֵנוּ
כְּשֶבָּאנוּ לִפְנֵי ס"ב שָנִים אֻמָּה לִבְנוֹת.
 
וְרַק מִי שֶעֵינָיו סוּמוֹת לַמִּתְחוֹלֵל פֹּה פְּנִימָה
בְּכָל גִּזְרוֹת חַיֵּינוּ עוֹד אֵינוֹ קוֹלֵט עַד מָה 
לֹא רַק יַלְדָּהּ שֶל הַנִּרְצַחַת נִתְיַתֵּם מֵאִמָּא
כִּי אִם גַּם אֶרֶץ שֶבְּלִי חוּס רוֹצְחִים אֶת חֲלוֹמָהּ.
 
לְאִמָּא אֵין תַּחְלִיף, אֵין נִחוּמִים לִבְכִי שֶל יֶלֶד
שֶלֹּא יֶחְדַּל לִקְרֹא לָהּ, לְיַחֵל וּלְבַקֵּש
אֲבָל לָעַקְשָנִים שֶלֹּא כָּבְתָה בָּם הַגַּחֶלֶת,
גַּחֶלֶת הַתּוֹחֶלֶת, יֵש סִבָּה לְהִתְעַקֵּש.