איני מכיר הגשמה מוחשית של הביטוי "הולך ופוחת הדור", יותר מן העובדה המביכה, שעל כיסאם של הרצל, חיים ויצמן ובן גוריון, נשיאי ההסתדרות הציונית העולמית, ישב במשך שנים אחדות... אברהם בורג.
מה נשאר מהכהונה הזאת? ג'יפ 4 על 4 + נהג צמוד, על חשבון העם היהודי, עליו ניהל בורג מאבק איתנים אידיאולוגי. וחוץ מזה...
לאחר שסיים את התפקיד הזה ואת תפקידו הבא כיו"ר הכנסת, יצא מן הארון השד האנטי ציוני של בורג, בראיון ל"הארץ", לקראת צאת ספרו "לנצח את היטלר", בו השווה את ישראל לגרמניה הנאצית, קרא לאזרחי ישראל להצטייד בדרכונים אירופיים ותקף את חוק השבות.
והנה, אברהם בורג מקים מפלגה חדשה. "שי" הוא קורא למתנה שלו למדינת ישראל, ראשי תיבות של המילים המכובסות והמיופייפות "שוויון ישראל". אולם מן הראוי שנכנה את הילד בשמו – המפלגה האנטי ציונית.
בורג אינו מקים את מרצ 2. הוא אינו מקים עוד מפלגה שנאבקת למען נסיגה ישראלית מכל השטחים ולמען הפרדת הדת מן המדינה. בורג מקים מפלגה שהמסר המרכזי שלה הוא ביטול מדינת הלאום של העם היהודי והמרתה במדינת אזרחים קוסמופוליטית חסרת צביון לאומי.
מי שזו עמדתו, צריך להסביר מדוע העם היחיד בעולם, שאינו זכאי להגדרה עצמית ולריבונות לאומית, הוא העם היהודי. אבל לבורג אין צורך להתמודד עם הסוגייה הזו, כיוון שהוא כופר, למעשה, בעצם הלאומיות היהודית.
בראיון עימו במוספשבת של "מעריב" אין כל התייחסות מצידו ללאום היהודי ולצורך שלו בריבונות. הוא מתייחס ליהדות אך ורק כדת, וככזו היא עניין של הפרט והקהילה ולא של המדינה. אם היהדות אינה לאום, אין צורך במדינת לאום יהודית. "למדינה אין זהות. הקהילה קובעת את הזהות שלה." המדינה היא כלי נייטרלי, חופשי מלאומיות, ואין לה כל עניין בזהותם של אזרחיה. לכן, כלל אין זה משנה, בעבורו, האם יהיה במדינה הזאת רוב יהודי או ערבי.
"במדינה שלך יהיה רוב ערבי, זה ברור," מעיר המראיין, שלום ירושלמי, ובורג מגיב באדישות: "אז מה. היום הרוב הוא יהודי, אבל אתה כופה את היהדות על המיעוט. אני לא פוחד מסוגיות של רוב ומיעוט. היהודים הם 2.5% בציבור האמריקאי. הם חלשים בגלל זה? לא." גם בישראל, תהיה השפעה לבני הדת היהודית, גם אם יהיו מיעוט. במדינה הזאת, אין כל בעייה שח"כ זועבי תיבחר לראש הממשלה. "אם היא נבחרה באופן דמוקרטי אחרי שהצליחה לגבש רוב קלאסי של כל הפלחים בציבור הישראלי, אז למה לא?"
ההשוואה שלו היא לבנימין ד'יזרעאלי, ראש הממשלה היהודי של בריטניה. המסר הוא השתלבות הערבים באומה הישראלית, כמו השתלבות היהודים [נניח...] באומה הבריטית. אין כל משמעות לנאמנות לאומית, אלא לנאמנות למדינה הבלתי לאומית: "ברגע שיש נאמנות של כל הקהילות למסגרת המדינתית, אז מה הבעייה? מה זה משנה אם ראש הממשלה הוא יהודי או ערבי?"
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, כלומר היא מדינת הלאום של העם היהודי, המקיימת מישטר דמוקרטי. אולם כיוון שבורג מכחיש את הלאום היהודי, ובעיניו היהדות היא רק דת, הוא שולל את ההגדרה. "הסוגיות של דת ואמונה הן של הקהילה ושל האדם. ארצות הברית היא לא דמוקרטיה נוצרית, וישראל לא יכולה להיות דמוקרטיה יהודית."
הציונים המינימליסטיים ביותר, המנסים לצמצם ככל הניתן את ביטויי הצביון היהודי של המדינה, תומכים בחוק השבות, ומסבירים את ההבדל בין מפתח הכניסה למדינה, שבו חייבת להיות העדפה ברורה ליהודים, על פני תוכנה של המדינה שבה אין מקום לעדיפות כזאת. ואילו בורג יוצא חוצץ נגד חוק השבות.
"אם יש בכל זאת יהודי שנרדף בשל יהדותו," מבטיח בורג באבירות וברוחב לב, "הוא יזכה לעלות". תודה, בורג! – "כל אדם אחר יוכל לבוא לכאן, לא לפי הגנטיקה של אימא שלו. אם הוא בא לדבר את השפה, לשרת את המדינה, אז למה לא? שותפות גורל יותר חשובה מכרומוזומים. כל מי שרוצה להתאזרח כאן ייכנס למסדרון של המתנה, כמו בכל מקום אחר בעולם."
לגבי מקומות אחרים בעולם, כדאי שיעשה שיעורי בית ויקרא את ספרם של אמנון רובינשטיין (כן, הוא חי...) ואלכסנדר יעקבסון "ישראל ומשפחת העמים", וילמד שחוק שבות מקובל במדינות הלאום בעולם. אבל כיוון שבורג כופר בקיומו של לאום יהודי, ולא מעניינים אותו "הכרומוזומים" ו"הגנטיקה של האימא", הוא רוצה מדינה הקולטת לתוכה אנשים "מתאימים", ללא כל קשר להשתייכותם הלאומית.
"אין לך מושג כמה אנשים רוצים ללכת איתי," מתרברב בורג.
הראשון התייצב כבר כעבור יומיים – התועמלן האנטי-ישראלי גדעון לוי. ב-8.8 הוא פירסם עוד אחד ממאמרי השיטנה שלו נגד ישראל ב"הארץ", "מרוב עצים", שמשפט המפתח שלו הוא: "הכול מתכנס לתמונה אחת כוללת, יסודית מאוד: הגדרתה של ישראל מדינה יהודית, גוזרת עלינו לחיות במדינה גזענית." מה טבעי יותר, אם כן, מסיום מאמרו בתמיכה באברהם בורג, "שהכריז בסוף השבוע על כוונתו להקים מפלגה חדשה ברוח זו ממש."
אבא שלי עלה לארץ בספינת המעפילים "מדינת היהודים". כמו מיליוני ציונים, הוא עלה כדי להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי לעד באמצעות ריבונות יהודית בארץ ישראל.
אני מצהיר בגלוי, שלעולם לא אקבל לגיטימיות של הכרעה פוליטית אודות סופה של מדינת הלאום היהודית. שלטון שינסה לבטל את מדינת הלאום היהודי, יהיה בעבורי שלטון זר, שראוי להלחם נגדו בכל האמצעים.
אם חלילה יעבור בורג את אחוז החסימה, יהיה זה יום שחור לדמוקרטיה הישראלית.
...מעניין, מי מתהפך יותר בקברו – יצחק רבין, פטריוט ציוני עד נשימתו האחרונה, שבציניות אופיינית בורג מספח אותו רטרואקטיבית לרעיונותיו האנטי-ציוניים, או יוסף בורג, המנהיג הפוליטי המרכזי של הציונות הדתית במשך עשרות שנים; העץ ממנו התרחק התפוח הרקוב מרחק רב מאוד.
אהוד: האם אברום בורג אידיוט או שהוא מרוויח משהו מהשטויות האלה שלו? אולי מהקרן לישראל חדשה? או מאחמדנינג'אד? אני בכל זאת חושב שהוא, נאמר זאת בעברית צחה – טיפש!
2. מכחישי העם היהודי
המשפט האחרון במאמרו של סלמאן מצאלחה "מסעדה יהודית ודמוקרטית" ("הארץ" 9.8.10), הוא תמצית מהות הגישה האנטי ציונית: "אין מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שאין מוסלמית ודמוקרטית, דת ודמוקרטיה מעולם לא דרו בדירה אחת."
לא בכדי, הישווה מסאלחה את המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" למושג "מדינה מוסלמית ודמוקרטית". הרי כל טענתו הייתה מאבדת כל ערך אילו מוקד ההשוואה היה "מדינה צרפתית ודמוקרטית" או "מדינה בריטית ודמוקרטית". איש אינו טוען שיש סתירה בין צרפתיות ודמוקרטיה. הוא הדין ב"מדינה ערבית ודמוקרטית". אמנם אין מדינה כזאת ומעולם לא היתה, אך אי אפשר לומר שיש סתירה מהותית בין ערביות ודמוקרטיה, ואני בין האופטימיסטים המאמינים שיום יבוא, גם אם הוא רחוק, ותהיינה גם דמוקרטיות ערביות.
מהות טענתו של מסאלחה, היא שלילת קיומו של העם היהודי, והצגת היהדות כדת בלבד, כפי שטוענים גם האמנה הפלשתינאית ואברהם בורג. מתנגדי מדינת הלאום של העם היהודי מתקשים להסביר את הגישה הגזענית והאנטישמית, לפיה מכל העמים, העם היהודי הוא היחיד שאינו זכאי להגדרה עצמית ולריבונות לאומית בארצו. לכן הם המציאו פתרון עוקף – הכחשת העם היהודי. פשוט, אין חיה כזאת. כל כך פשוט! אין עם יהודי, יש רק דת יהודית, וכיוון "שדת ודמוקרטיה מעולם לא דרו בדירה אחת," יש סתירה מהותית בין "יהודית ודמוקרטית" וכדי שישראל תהיה מדינה דמוקרטית, עליה לחדול להיות יהודית.
שלילת קיומו של העם היהודי, היא האנטישמיות בצורתה הבזויה ביותר.
אהוד: בגיליון 566 פירסמנו את מאמרו של אורי הייטנר "אוטו-אנטישמיות", בעקבות מאמר של אליהו קאופמן במוסף "הארץ", המאשים את היהודים במאורעות תרפ"ט.
להלן קישור למאמר-המשך של הייטנר: "מי אתה אליהו קאופמן":
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=11955673