רביקוביץ בהתבטאות נדירה על אסתר ראב

אינני מתיימר להכיר את כל יצירתה של דליה רביקוביץ וכל הראיונות שנתנה, אבל לפי מיטב ידיעתי, ותקנו אותי אם אני טועה, היא מעולם לא הזכירה את אסתר ראב ולא התייחסה לשירתה.

חוסר ההתייחסות היה כנראה הדדי. אני בודק במפתח השמות של "ימים של לענה ודבש", סיפור חייה של אסתר ראב, ואינני מוצא שום איזכור לדליה רביקוביץ. אני מניח שאם הייתי מוצא הייתי כולל אותו בספר.

והנה, ברשימת זיכרונות מעניינת של המשוררת סבינה מסג על דליה רביקוביץ, "מסכן, מישהו חוזר לארץ" ["הארץ", "תרבות וספרות", 13.8.10. – שם הרשימה הוא ציטוט משפט שאמרה דליה למראה מטוס בשמי תל אביב החוזר ארצה] – מופיע פתאום ציטוט מפיה של דליה רביקוביץ, כפי שנרשם ביומנה של מסג מיום 17.9.03:

"לא אוהבת הרבה משוררים: אסתר ראב, 'אולי כי זה על נופים', יוכבד בת מרים לא, את רחל דווקא אוהבת. אמרה שאוהבת שירה פשוטה."

אכן, שתי משוררות גדולות, שני הפכים. אחת אהבה את הארץ אהבה ללא תנאי, השנייה כנראה שנאה את הארץ ודומה שהיתה זרה לה אלא אם כן היה מדובר בפלסטינים, והיא גם חלמה באחד משיריה לגור בניו-זילנד – שורות שאסתר ראב בחיים לא היתה כותבת.

תקנו אותי אם אני טועה.