להלן בעיה מתמטית: מטוס סטוקה שעומד להמריא, נושא 12 תריסרים של פצצות, שכל אחת מהן שוקלת 10 ק"ג. המטוס ממריא לוורשה, המרכז של היהדות הבין לאומית. הוא מפציץ את העיר. בשעת ההמראה, כשמיכל הדלק שלו מכיל 1,000 ק"ג דלק, שוקל המטוס 8 טונות. עם שובו ממסע הצלב נותרו עדיין במיכלו 230 ק"ג דלק. מה משקלו של המטוס כאשר הוא ריק? (מתוך ספר לימוד מתמטיקה, גרמניה, 1935).

תנועת "אם תרצו" העלתה לדיון ציבורי את בעיית המחקר המדעי והפוליטיקה. מתנגדי התנועה הוקיעו את תביעותיה ותבעו חופש אקדמי מוחלט בטענה שהמחקר האקדמי הוא טהור וחף מפוליטיקה. האומנם?

אם נחזור לבעייה המתמטית שהוצגה לתלמידים הגרמניים, הרי ברור שלא חשוב איך ננסח את השאלה, מתמטית – התשובה היא אחת. השאלה אם כך היא, האם גם במקצועות ההיסטוריה, סוציולוגיה, מדעי החברה וכד', המדע הוא אחד, ולא תלוי בפוליטיקה.

בספר המרתק "ביאולוגיה ומארקסיזם – תורת מיצו'רין-ליסנקו", (הוצאת ספרית פועלים, מרחביה, 1951), נאמר כי "הפתרון המדעי לשאלת מהותה של התפתחות הטבע והחברה נתון בתורתם של מארקס ולנין." עמ' 17. ו"מדע הביולוגיה של מיצ'ורין הולך לאור השקפת העולם של המטריאליזם הדיאלקטי הנשענת על תורתם של מארקס, אנגלס, לנין, וסטאלין, בדבר התפתחות הטבע והחברה." עמ' 19. ובכן האם באמת אין קשר בין מדע ופוליטיקה?

ניקח דוגמה אחת למחקר. ונבדוק את הקשר הפוליטי. בכוונת מכוון לא מחקר של איש שוליים קיצוני. פרופסור יאיר אורון מפרסם את מחקריו בספר: "זהויות ישראליות".

 http://www.youtube.com/watch?v=_fw0D16SNlM

לדברי אורון, הספר הוא מחקר אמפירי ראשון אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות בקרב סטודנטים יהודים-ישראליים וערבים (פלסטינים)-ישראליים. במחקר נידונו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני".

מסקנות המחקר: השואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, והנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית.

באמצעות המחקר המדעי זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף את מערכת היחסים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. והמסקנה המעשית שלו: עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקירבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.

פרופ' יאיר אורון החוקר ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת סמינר הקיבוצים, עוסק גם בחקר הג'נוסייד ובהוראתו, ועומד בראש פרויקט להוראת תופעת הג'נוסייד, במסגרתו ראתה אור סדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה. מסקנתן של פרופסור יאיר אורון ממחקריו אלו היא: "התעלמות מרצח עם אחד מולידה את הרצח הבא."

ועכשיו נבדוק את המתודה המדעית-מחקרית של אורון. כיצד קורה שפרופסור אורון, שלטענתו חקר את הנושא "הדת ואני", לא שאל את הסטודנטים הערבים שחקר את השאלה הבאה:

"האיסלם ואני" – "האם אתה רואה בדברי מוחמד כנגד היהודים, ש"היהודים קופים וחזירים שיש לרודפם, להשפילם, לענותם, ולהשמידם," – אמרות גזעניות שאתה מגנה אותם, או מופת מוסרי?

האם אתה רואה את דברי מוחמד המצוטטים באמנת החמאס שלפיה יש לחסל את מדינת ישראל ולהשמיד את היהודים, ואת מעשיו – שואת יהודי ערב, גזענות או מופת מוסרי?

כיצד קרה שחוקר הג'נוסייד העולמי מתעלם לחלוטין משואת יהודי ערב? כיצד מתעלם אורון מכך שיהודי יכול לבקר כיום באושוויץ, טרבלינקה, פונאר, אבל לא בגיא ההריגה של אל-מדינה, מפני שזו על-פי החוק חייבת להיות "יודן ריין" – נקייה מיהודים?

אורון מודע בהחלט לעובדה שעד עתה שום איש רוח ערבי לא יצא נגד המצע הפוליטי של תנועת החמאס (שזכתה לרוב גדול יותר משזכו הנאצים).

"בשם אללה הרחמן והרחום ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה. שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: 'לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו.'"

אורון בהחלט מודע לכך שמצע החמאס רואה את שואת יהודי ערב כמודל מוסרי: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה."

אורון בהחלט מודע לכך שהערבים רואים את שואת יהודי ערב כמופת ובכל הפגנה הם קוראים: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מוחמד עוד ישוב!"

http://www.youtube.com/watch?v=3GhcCdqCz5E&feature=player_embedded

http://www.youtube.com/watch?v=IAbI-DPXgEI&feature=player_embedded#!

מדוע אורון, המודע בהחלט למסקנתו ממחקר הג'נוסייד שלו עצמו, ש"התעלמות מרצח עם אחד מולידה את הרצח הבא" מתעלם משואת יהודי ערב ולא כולל אותה במחקריו?

התשובה פשוטה.

אורון מפחד מהתשובה. התשובה שיקבל ממחקר אמפירי טהור תהיה עבורו כל כך קשה שהוא מעדיף לטמון את הראש בחול ולא לסכן את מעמדו ופרנסתו. שהרי לא המצב האמפירי מעניין אותו. כדי להגיע למסקנה שהשואה היא מרכיב חשוב אצל יהודים והנכבה אצל הערבים, לא צריך מחקר. אבל את אורון לא מעניין מחקר, אלא תעמולה פוליטית: "עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות." הגזענות לפי אורון היא תמיד יהודית.

למותר לציין כי גם למסקנה זו אין צורך במחקר מדעי, שהרי למסקנה מדעית דומה הגיע לפניו כבר היטלר שאמר "אני הומניסט אדיר" – Ich bin so colossal human – "היהודי לבדו אשם בכול" (פרידלנדר שאול, שנות ההשמדה 1945-1939 ת"א 2009 עמ' 330-326),

נ.ב.

היות שבכל פעילויות ה"דו קיום" של "מוסד גבעת חביבה" מעולם לא הועלו שאלות דומות, אשמח להסבריו של הדובר – החבר דודו אמיתי.

פתרון סוגיית הארכת הבנייה בהתנחלויות

בנימין נתניהו נמצא בלחץ מצד ארה"ב והרשות הפלשתינאית, התובעות את המשך הקפאת הבנייה בשטחים, לבין לחץ תומכיו מימין התובעים את חידוש הבנייה.

בעיית הבנייה בשטחים ניתנת לפיתרון קל. על ישראל להכריז כך: "היות שכל שטחי יהודה ושומרון הם שטחים העומדים במחלוקת בין שני הצדדים למו"מ, ישראל מסכימה להקפיא את כל הבנייה בשטחים אלו בתנאי להדדיות – הקפאת הבנייה הפלישתינאית באותם שטחים."

יוסכם אפוא בין ישראל לרשות הפלשתינאית כי שני הצדדים מסכימים על הקפאה טוטלית של הבנייה בשטחים שבמחלוקת, עד להגעה להסכם שלום. רק הסכם כזה שיהיה מקובל על שני הצדדים, יבטיח את הצלחת המו"מ לשלום.

העלאת הדברים בנוסח זה תעביר את נטל ההוכחה ברצון לשלום על הצד השני.