יְדִידִים יְקָרִים, לְאַחַר שְתַדְלָנוּת * שֶל רַבִּים, שֶעַל פִּי הַמַּסֹרֶת * כָּל שָנָה חֲדָשָה הִיא אֶצְלָם הִזְדַּמְּנוּת * לִפְרִיצָה חֲדָשָה בַּתִּקְשֹרֶת * נַעֲנֵינוּ, קְשוּבִים לִדְרִישַת הַצִּבּוּר, * לְפֶּטִיצְיָה כָּל-כָּךְ רַבַּת-עַם זוּ * וּפָתַחְנוּ בְּכֵּיף, תּוֹךְ זִקָּה וְחִבּוּר * לַ"קָּפֶה שֶל דֶּה מַרְקֶר" – בְּלוֹגַמְזוּ * בּוֹ נַגִּיש לַגּוֹלְשִים סִפּוּרִים וְשִירִים * וְסָטִירָה נִסְטֶרֶת עַל לֶחִי * וּזְרִיקוֹת שֶל הוּמוֹר * וּפִזְמוֹן וּמִזְמוֹר * וְאִינְפוּזְיָה שֶל צְחוֹק, לֹא שֶל בֶּכִי * וְנַשְמִיעַ לָכֶם אֶת מֵיטַב זַמָּרֵי * יִשְׂרָאֵל (מְדִינָה לְלֹא פְּגָם זוּ) * וַהֲרֵי לִפְנֵיכֶם, כְּסִיפְתָאח בְּתִשְרֵי *
גַּם כְּתָבְתּוֹ שֶל אוֹתוֹ הַ-בְּלוֹגַמְזוּ:
http://cafe.themarker.com/user/392224 /