רשימה זו מופנית גם לחברי סומליו"ן שהם חברי אקו"ם

בעקבות: בית הדין להגבלים עסקיים הצליח לגזול את כבשת הרש

יריקה בפרצופם של סופרים, מלחינים ופזמונאים זקנים! (גיליון 50, 1.7.05).

מצב הסופרים והמשוררים באקו"ם גרוע מכפי מה שהעליתם בחלומותיהם הגרועים ביותר בעקבות הכתבה הקודמת.

א. מתברר שגורמים בדירקטוריון אקו"ם אולי שמחים על התערבותו של הממונה על ההגבלים העסקיים משום שהיא מאפשרת להם לבטל בהוראתו את שיטת הניקוד הקיימת באקו"ם כל השנים והמוסיפה "נקודות הטבה" לביצועים של פרוזה ושירה רצינית ברשתות השידור ובביצועים פומביים, זאת בגלל נדירותם. אם תתבטלנה הנקודות, יצנחו פלאים גם מעט הסכומים שהיוצרים הרציניים בספרות ובמוסיקה מקבלים באקו"ם.

ב. התנאים הדרקוניים שמציג אקו"ם בפני סופרים חדשים המבקשים להתקבל לשורותיו מאפשרים רק התקבלותם של סופרים שמוציאים לאור את ספריהם על חשבון עצמם. כל היתר, שיש להם חוזים חתומים של העברת כל הזכויות למו"לים, (לרוב חוזים דרקוניים, גם אם השתתף הסופר במימון ספרו) – אינם יכולים לחתום על כתב-ההעברה של זכויות לאקו"ם.

ומה לגבי העבר? אחד מבכירי אקו"ם בעבר הגדיר בשעתו את המצב "תיבת פנדורה", וכדי שלא לפגוע עוד יותר בסופרים, איננו מאריכים בנושא. נציין רק כי מתוך שמונים בקשות שהוגשו לאחרונה להתקבל כחברים באקו"ם, רק אחת היתה של סופר, שמוציא על חשבון עצמו את ספריו, ולכן כנראה היה יכול לעמוד בתנאי החתימה על כתב ההעברה של זכויותיו לאקו"ם.

ג. באוויר מרחפת גם הצעה להכניס את המו"לים כחברים באקו"ם, כדי לגשר כביכול על הניגוד שבין החוזים של הסופרים עם המו"לים לבין הזכויות שהסופרים מוסרים לאקו"ם. פירוש הדבר שלאחר ביטול "נקודות ההטבה" ו"תמלוגי הוותק" (תמלוגים כלליים, פנסיה) יצטרך הסופר לתת למו"ל שלו לפחות מחצית מכל תמלוג מקוצץ שיקבל, וכי המקום היחיד שמשוריין כיום לסופר בקרב שבעה חברי דירקטוריון אקו"ם – ייתכן שייתפס על-ידי מו"ל!

ד. הגיל הממוצע של הסופרים הרציניים חברי אקו"ם בעלי זכות היבחרות והצבעה כיום הוא בין חמישים לשבעים. סופרים חדשים אינם מתקבלים, וגם אלה שהתקבלו בשנים האחרונות, רמת תמלוגיהם היתה בדרך-כלל נמוכה והם לא הגיעו לדרגת "חבר מלא" בעל זכות היבחרות והצבעה. הצפי: תוך עשרים-שלושים שנה לא יישאר כמעט אף סופר רציני בעל זכות היבחרות והצבעה באקו"ם, וסקטור הספרות הרצינית יתבטל לאחר שתמלוגיו נדרסו עוד קודם לכן.

ה. הממונה על ההגבלים העסקיים אף התפאר כבר בכתבה בעיתון כי ביטול תמלוגי הוותק (פנסיות) וגזירות אחרות שגזר הוזילו את התשלומים הגבוהים שחברת אקו"ם מטילה על בעלי מזנונים קשישים שמשמיעים מוסיקה. אנו מעדיפים שלא לומר במפורש לאילו גופים ראויים-לרחמים אחרים מוזיל בכך הממונה את התשלומים עבור השימוש ביצירותיהם של חברי אקו"ם.

ו. גם אם יחודשו תמלוגי הוותק (הפנסיות), אותם גורמים בדירקטוריון אקו"ם, שעינם ממילא צרה בכל צורה של ערבות הדדית ודאגה לזולת – תובעים שהפנסיות לא תהיינה בין מינימום של כמאתיים שקלים לערך עד למקסימום של תשע מאות שקלים לערך לחודש, אלא במדוייק לפי רווחי העבר. כלומר, אלה שהגיעו לסכומים גבוהים ייקחו כמעט את כל קופת הפנסיות, ואלה שקיבלו מעט לא יקבלו כמעט כלום. נציין שבחוקי ובתקנוני התשלומים עבור השאלה בספריות הציבוריות, שקיימים גם בארץ (אצלנו מכוח תקנה ולא חוק) – יש סכומי מינימום וסכומי גג או תקרה, אחרת סופרים מצליחים מעטים היו לוקחים את כל הקופה.

ז. רוב התסריטאים כבר עזבו את אקו"ם והקימו ארגון נפרד, כי הם יושבים על כסף גדול, בעיקר מרשתות הטלוויזיה. קשה להניח שמעט הסופרים חברי אקו"ם שעוד נותרו בחיים ואשר חלקם הגדול גימלאים, יצליחו להקים חברת תמלוגים משלהם. סביר יותר להניח כי לאחר שהרוחות החדשות הנושבות בדירקטוריון אקו"ם תצלחנה לסלק משם את הספרות והשירה הרצינית ואת הספרות לילדים ולנוער – אקו"ם יאבד חלק ניכר מתוקפו המוסרי ומחשיבותו התרבותית, ואז יהיה עוד יותר קל לממונה על ההגבלים העסקיים להתייחס אליו כאל קרטל של שיווק ביצים. וכך החמדנות חסרת הגבולות של חלק ניכר מהיוצרים הקלים באקו"ם, לחן ומלל, שמקרינה את אופייה התובעני והלא-מחמיא גם כלפי הממונה על ההגבלים העסקיים והתקשורת – תקל על הממונה לשחוט את התרנגולת שהטילה להם עד כה ביצים של כסף.