בין ההיסטוריונים קיימים חילוקי דעות מי המציא את הביטוי "לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה" – האם היה זה טרוצקי שבספרו על המהפכה מביא מילה במילה את נאומו בקונגרס השני של הסובייטים, ב-25 באוקטובר 1917, ביום תפיסת השלטון בידי הבולשביקים, נאום שבו הוא שולח את יולי מרטוב אל "פח הזבל של ההיסטוריה", או שמא מקורו של הביטוי בכתביו של היסטוריון המהפכה ניקולאי סוכונוב שהוצא להורג ב-1940.

מכל מקום ברור שהביטוי היה אהוב מאוד על ראשי הבולשביקים ולכן גם נהפך לביטוי שכיח ואהוב בקרב אנשי "השומר הצעיר". כל מתנגד לדעות הקולקטיביות היה מושלך מיד ל"פח האשפה של ההיסטוריה". והנה מתלהם אלישע פורת (חב"ע 579) ושולח לפח האשפה של ההיסטוריה את כל אלו שלא מקבלים את פרשנותו שהנה הגיעו ימות המשיח ו"מרכז השנאה לישראל הועתק אל מחוץ למעגל הערבי." הערבים, אליבא דפורת, אינם שונאים יותר. הנה התגשמה לבסוף תורת "השומר הצעיר" ומתקיימת "אחוות עמים" יהודית-ערבית. למרבה הצער המציאות היתה תמיד שונה מהזיות "השומר הצעיר". נכון, יש מדרגות ברוע. יש קיצונים יותר וקיצונים פחות, יש ערבים סונים שלטווח קצר אויביהם השיעים מאיימים עליהם יותר מאיתנו ולכן התנגדותם אלינו פוחתת, אבל השנאה לישראל עדיין מאחדת את כולם, ולמרבה הצער כוללת גם את ערביי ישראל. יעשה נא פורת ניסוי ויביא ערבי אחד בוגר סמינר גבעת חביבה לדו-קיום, שיצהיר שדברי מוחמד באמנת החמאס בהם הוא תובע את השמדת היהודים הם לגביו גזענות ולא מופת מוסרי. למרבה הצער "חזון ערביי ישראל" (כפי שפורסם) זהה לחזון הערבים והמוסלמים כולם והוא להשליך את ישראל לפח האשפה של ההיסטוריה.                                                   אלישע פורת, הלוואי ופרשנותך היתה נכונה. הלוואי שחזון ערבי זה לחיסול ישראל היה אכן מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.