כְּשֶהַיָּרֵחַ מְכַסֶּה אֶת פְּנֵי הַשֶּמֶש
מֵעֵין יוֹשְבֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ זֶה קָרוּי
לִקּוּי חַמָּה, וּכְשֶלְּפֶתַע מִתְגַּשֶּמֶת
כְּנִיסַת יָרֵחַ אֶל הַחֹשֶךְ הַשָּרוּי
בְּצֵל אוֹתוֹ כַּדּוּר עַצְמוֹ וְאוֹר זוֹרֵחַ
שֶל לְבָנָה חָדֵל פִּתְאֹם לִקְרֹן בְּרֹךְ
הָאַסְטְרוֹנוֹם קוֹרֵא לְכָךְ לִקּוּי יָרֵחַ
וְהָרוֹמַנְטִיקָה קוֹרֵאת לְכָךְ אַ בְּרוֹךְ.
 
אוּלָם כְּשֶאִיש-צִבּוּר לוֹקֶה בְּעֵדוּת-שֶקֶר
וַעֲמִיתָיו אֶת הַפָדִיחָה מַטְלִיאִים
בְּכָל שִטּוֹת פַּנְצֶ'רִיַּת מַסְוֵי הַתֶּקֶר
וּמַדְגִּישִים אֶת כִּשּוּרָיו הַמַּפְלִיאִים
וְהֵם צוֹרְחִים גֶּוַאלְד בְּכָל כְּלֵי הַתִּקְשֹרֶת
עַל מְמַדֵּי הָאֲבֵדָה שֶתִּגָרֵם
לִמְדִינָתֵנוּ שֶהִגִּיעָה לַיְּשֹרֶת
שֶבָּהּ הַיֹּשֶר לֹא נֶחְשָב כְּבָר כַּגּוֹרֵם
הַדּוֹמִינַנְטִי לִבְחִינת זְכוּתוֹ שֶל בְּלוֹפֶר
לְמִשְׂרַת חַ"כּ אוֹ שַׂר אוֹ רֹאש מֶמְשֶלֶת עַם
וְלֹא חָשוּב אִם כְּאָדָם הוּא כֵּן אוֹ לֹא fair
כָּל עוֹד הָאִיש הוּא סְפֶּץ-קוֹמְבִּינוֹת מְדֻפְּלָם –
זֶה מְלַמֵּד דְּבַר-מָה מַדְאִיג מְאֹד וּקְרִיטִי
עַל עֲרָכֶיהָ שֶל חֶבְרָה כָּזֹאת, לַמְרוֹת
פַלְצָנוּתוֹ שֶל הַמִּמְסָד הַהִיפּוֹקְרִיטִי
וְזֶה לִקּוּי חָמוּר, לִקּוּי שֶל מְאוֹרוֹת.
 
וְאִם הִזְכַּרְנוּ פֹּה אֶת גֹּדֶל כִּשּוּרֶיהָ
שֶל אִישִיּוּת שֶלִּזְכוּתָהּ בַּמַּנְגָּנוֹן
שֶל מִנּוּיִים לֹא רְאוּיִים בִּזְכוּת קְשָרֶיהָ
יֵש כְּבָר שִׂיא גִינֶס – נָא לִזְכֹּר כִּי ש"י עַגְנוֹן
נִשְאַל אֵי-פַּעַם, כָּכָה דוּגְרִי וְיָשָר,
בִּדְבַר הַיַּחַס בֵּין כָּשֵר וּבֵין מֻכְשָר
סְבִיב אִישִיּוּת אַחַת שֶהַצִּבּוּר הֵרִיחַ
כִּי נָהֳגָהּ אוּלַי כָּשֵר אֲבָל מַסְרִיחַ
שֶכֵּן וַדַּאי שֶלֹּא חָסְרוּ לָהּ כִּשּוּרִים
(שֶשּוּם קוֹד אֵתִי לֹא כִּבְּדָם בְּאִשּוּרִים)
אַךְ כָּל סוֹטֶה בּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָר
אָמַר: "נוּ מֵילֶא, הוּא חוֹטֵא אֲבָל מֻכְשָר!"
 
נִשְאַל עַגְנוֹן אֵפוֹא עַל זַן כֹּה פְּרוֹבְּלֵמָטִי
שֶל אִיש-צִבּוּר זֶה שֶלַּשְּמוּץ הִרְבָּה לִמְעֹד
וְנַעֲנָה עַל כָּךְ בְּאֹרַח דִּיפְּלוֹמָטִי:
"הוּא בְּלִי סָפֵק מֻכְשָר וּמְסֻגָּל מְאֹד".
 
וּכְשֶשּוֹמְעָיו לֹא בְּדִיּוּק יָרְדוּ לְחֵקֶר
כַּוָּנָתוֹ שֶל גְּדוֹל סוֹפְרֵינוּ, סָח הַלָּה:
"מַר שְוִינְדְּלֶר זֶה מֻכְשָר מְאֹד (לְכָל דְּבָר-שֶקֶר)
וּמְסֻגָּל מְאֹד (לְכָל דְּבַר-נְבָלָה)..."
 
כָּךְ שֶכַּיּוֹם, בְּעֵת לִקּוּי הַמְּאוֹרוֹת,
טוֹב שֶמַּתְחִיל סוֹף-סוֹף נִקּוּי הַמְּאוּרוֹת...
 
אהוד: אנחנו זוכרים את אמירתו של עגנון על גיבור "תל גיבורים" קצת אחרת, ללא חרוזים: "י.ר. הוא אדם מוכשר מאוד, מוכשר לכל דבר עבירה!"