(במלאות שנה לפטירתה)
 
בָּעוֹלָם הַמּוֹדֶרְנִי שֶלָּנוּ אֵין פֶּתִי
שֶאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כִּי אֵין כִּמְעַט שוּם
אַמְצָאָה אוֹ מוּתָג שֶבְּאֹפֶן סִינְתֵּטִי
אֵין לָהֶם מִין כָּפִיל בַּפָּטֶנְט הָרָשוּם
כְּתַחְלִיף לְקָפֶה, לְסֻכָּר, אוֹ אֲפִלּוּ
לִתְרוּפוֹת שֶכְּבָר יֵש גַּם לָהֶן, לְמָשָל,
הַתַּחְלִיף הַגֵּנֵרִי שֶיֵּש בּוֹ כְּאִלּוּ
כָּל סְגֻלּוֹת-הַמַּרְפֵּא שֶל הָאוֹרִיגִינָאל.
 
אַךְ עֻבְדַּת אֵין-מַרְפֵּא-לָהּ, מָרָה וְכוֹאֶבֶת
הוּא הַגְּזָר שֶתָּמִיד עַל לִבֵּנוּ מַצְלִיף:
שֶתַּחְלִיף אֵין לְאֵם אֲהוּבָה וְאוֹהֶבֶת
וּלְשוּם רַעֲיָה אֵין כָּפִיל אוֹ תַחְלִיף
וְשֶכְּלוּם לֹא מֵקֵל, גַּם הַיּוֹם כְּמוֹ מִקֶּדֶם,
עַל חֲסַךְ הַיַּתְמוּת וִיסוּרֵי עֲרִירוּת,
גַּם הַיָּד הַכְּרוּתָה שֶנּוֹתַר בָּהּ רַק גֶּדֶם
מַרְגִּישָה אֶת כְּאֵב הָאֵיבָר הַכָּרוּת.
 
וְכָל מִי שֶחוֹשֵב כִּי הַזְּמַן מְרַפֵּא פֹּה
אֶת הַחֶסֶר הַזֶּה הַחוֹתֵךְ וְהַחַד
שֶהוּא פֶּצַע פָּעוּר שֶאֵינֶנּוּ מַרְפֶּה פֹּה
הוּא טִפֵּש אוֹ תָמִים, אוֹ שְנֵיהֶם כְּאֶחָד.
 
אֲבָל רַק תְּשוּבַת-נֶגֶד אַחַת עוֹד נוֹתְרָה לָהּ
לְנַפְשָם שֶל פְּצוּעֵי אַלְמְנוּת אוֹ יַתְמוּת:
שֶהַלֵּב שֶנִּקְטַף עוֹד יוֹסִיף לִחְיוֹת הַלְאָה
בְּזִכְרוֹן אוֹהֲבָיו שֶלָּעַד לֹא יָמוּת.
 
כִּי אֲנַחְנוּ נִזְכֹּר אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶהִקְרִינָה
עַל חַיֵּינוּ תָמִיד אֶת אוֹרָהּ וְטוּבָהּ
כִּי לָזֶה אֵין תַּחְלִיף, שוּם תְּרוּפַת מֶדִיצִינָה
לֹא תִשְוֶה לוֹ לַכּוֹחַ שֶשְּמוֹ אַהֲבָה.