"...אבל בשעה שאין שיוּר וקיוּם לעָבָר הרחוק, לאחר מותם של הבּריות, לאחר חוּרבּנם של הדברים, יחידים וענוּגים יותר, אבל גם עזים יותר, רוּחניים יותר, מתמידים יותר ונאמנים יותר, עוד עומדים הטעם והריח ימים רבּים, וּבדומה לנשמות, הם קוראים זה לזה וּממתינים זה לזה וּמקווים בּתוך חורבות עולמם ונושׂאים על גבּי טיפּה קטנה אחת שאין בה ממש, בניין גדול זה של הזיכרון."
(מארסל פּרוּסט: "עוּגת המַאדלֶן הקטנה", מתוך "חֶפֶשׂ הזמן האבוד", תרגום: עדה צמח)
 
.I
 
יֵש מַשֶּ‏הוּ מַזְמִין כָּזֶה, כְּמוֹ חֵיק,
בְּקֹעַר הַמִּפְרָץ לְטוּף הַתְּכֵלֶת
בֵּין שְתֵּי זְרוֹעוֹת הָרִים שֶחִבּוּקָן
מַנִּיחַ לוֹ לַיָּם לְהִתְרַפֵּק.
הַקֶּצֶף הַמֵּטִיחַ תַּלְתַּלֵּי
שֵׂיבָה צְחוֹרָה בַּחוֹל, בְּתֹם שֶל יֶלֶד
מוֹכִיחַ שֶאֵין גִּיל לֹא לָאַדְוָה הַמִּתְעַרְסֶלֶת
וְלֹא לַזִּכָּרוֹן הַמִּתְדַּפֵּק.
 
בַּחוֹף עוֹשָׂה הָרוּחַ לַדְּקָלִים
אֶת מַה שֶּמּוֹלְלוּ אֶצְבְּ‏עוֹתֶיהָ
שֶל זֹאת שֶלֹּא נָטְשָה אוֹתְךָ אַף פַּעַם
גַּם כְּשֶנָּטְשָה מְאֹד. שוּרוֹת-שוּרוֹת
חָרְשָה יָדָהּ בִּשְׂעַר-רֹאשְךָ גַלִּים
בָּהֶם טָבְעָה כִּצְרָב אֶת עִקְבוֹתֶיהָ
שֶל אַהֲבָה חוֹתֶכֶת כְּסַכִּין, כְּבֹחַן-לַקְמוּס:
It makes you or it breaks you,
אֵין פְּשָרוֹת.
 
II.
 
זֶה לֹא הַזְּמַן שֶלֹּא מַצְלִיחַ לְהַשְכִּיח,
זֶה הַכְּאֵב שֶלֹּא מַצְלִיחַ לְהַגְלִיד.
כְּלוּם לֹא דוֹהֶה עִם הַשָּנִים, מִלְּבַד הַמִּיתוֹס
שֶפֶּרְסְפֶּקְטִיבוֹת מְרַפְּאוֹת אֶת הַשּוֹתֵת.
אֵין לֵב שָלֵם כְּמוֹ לֵב שָבוּר, אָמַר בִּרְתֵת
אוֹתוֹ חָסִיד מֻפְלָא, אַךְ הַשָּנִים הֵמִיתוּ
אֶת הַשְּלֵמוּת הַזּאת עֶשְׂרוֹת מִיתוֹת בְּיוֹם, מַה שֶמּוֹכִיחַ
שֶשּוּם סַכִּין כָּזֶה
אֵינֶנּוּ מַחֲלִיד.
 
וְאִם נִשְאַר דְּבַר-מַה שֶלֹּא חֻלַּל בּוֹ קֹדֶש
זוֹ הַזְּכִירָה שֶמַּעֲלָה אוֹתָהּ בָּאוֹב.
אֵיךְ לְדַיֵּק? הָאִלְמָלֵא, הַגַּעְגּוּעַ, הַמַּכְאוֹב
הֵם פַּעֲמוֹן-אָמוֹדָאִים אַךְ גַּם מַלְכֹּדֶת
שֶקִּירוֹתֶיהָ יְצוּקִים זְכוּכִית שְקוּפָה
וּמְצוּלוֹתָיו שֶל הֶעָבָר נִגְלוֹת בָּהּ חֶרֶש
עַל אַלְמֻגָּיו וְעַל כְּרִישָיו צְמֵאֵי-הַטֶּרֶף
אֲבָל אַף פַּעַם לֹא יוֹרְדִים בָּהּ עַד סוֹפָהּ
שֶל הָאֱמֶת הַחֲשׂוּפָה מִכָּל מִשְׂחַק-
הַנִּצְנוּצִים הַזֶּה, הַכְּמוֹ-קָלֵידוֹסְקוֹפִּי,
שֶבּוֹ הוֹפְכִים תָּמִיד הַזְּמַן וְהַדִּמְעָה
אֶת הָעֻבְדּוֹת לְאַגָּדוֹת. אֵיךְ לְשַחְזֵר
אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּלִי מֵיק-אַפּ, בְּלִי רֶטוּש, אַף לֹא קִמְעָה?
הֲרֵי בְּסַךְ-הַכֹּל כָּל זֵכֶר הוּא רַק קוֹפִּי
וּכְכָּזֶה הוּא לְעוֹלָם בֶּן-עֲרֻבָּה, קָרְבָּן חוֹזֵר
לְסַחְטָנוּת הַכִּסּוּפִים וְהַמֶּרְחָק.
 
אַנְלֹא יוֹדֵעַ. רַק הַיָּם שֶבִּדְכָיַי
מוֹסִיף לִרְגֹם בִּי, לֹא נִכְנָע וְלֹא סוֹלֵחַ,
גַּלִּים שֶל שָם וְאָז עַל מֵזַח חֵרְשוּתָם
הַמִּתְפּוֹרֶרֶת שֶל הַכָּאן וְהָעַכְשָיו.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ לִפְנֵי וְאַחֲרֵי, לִפְנֵי חַיַּי
שֶהֵם מִרְדָּף סִיזִיפִי בְּעִקְבוֹת חַיֶּיהָ,
וְאַחֲרֵי מַה שֶּנִּרְצַח אַךְ לֹא נֻצַּח בָּהּ וְלֹא תָם
כָּל עוֹד לֹא תַמְנוּ,
לֹא הַשִּיר
וְלֹא הַשָּר.
 
III .
 
הִיא חוֹזֶרֶת עִם רֵעֶיהָ מִמַּסָּע לְוִינֶר-וַאלְד
בְּתַרְמִיל כָּבֵד כָּאֵד הַמִּתְאַבֵּךְ עַל פְּנֵי הַדּוֹנַאוּ
שֶסִּפְלוֹן אֶמַיְל קָלוּף הַמִּשְתַּלְשֵל מֵאַבְזָמוֹ
מִתְחָרֶה בְּלִי הַצְלָחָה בִּצְלִיל צְחוֹקָהּ הָעִנְבָּלִי:
כְּמוֹ הַרְעָשָה אַרְטִילֶרִית שֶל אוֹר,
כְּמוֹ סַיְדֶר-עֲלוּמִים מַקְצִיף,
כְּמוֹ וַאלְס שֶל יוֹהַן שְטְרַאוּס,
חוֹצָה בַּמִּכְנָסַיִם הַקְּצָרִים שֶלָּהּ אֶת מֶתֶק
הַבֹּקֶר הָאָפוּי בְּחֹם-אוֹגוּסְט כְּזַאכֶר-טַארְט.
 
שְלֹש מֵאוֹת מֶטֶר מִשָּם, בְּצִלָּהּ
הָרַךְ וְהַפַּסְטֶלִי שֶל גְּנוֹגֶנֶת מְפֻסְפֶּסֶת
אָדֹם-לָבָן כְּמוֹ תַּפּוּחֵי לֶחְיָהּ וּבְרַק שִנֶּיהָ
יוֹשֵב צָעִיר בְּבֵית-קָפֶה לְצַד אֲרוּסָתוֹ.
עֵינֵי הָאֲרוּסָה צוֹלְחוֹת בְּשֶקֶט, בְּאַקְרַאי
אֶת בֹּהַק הַכִּכָּר, הִיא מְזַהָה אֶת הָעוֹבֶרֶת
בִּקְהַל תַּרְמִילָאֵי הַהֲמֻלָּה שְכוּרַת-הַקַּיִץ
וּמַרְעִימָה אֶת שְמָהּ שֶד"ר פַאוּסְט אֲהֵבוֹ.
זוֹ שֶקָּרְאוּ לָהּ נִתֶּקֶת בִּמְאוֹר
פָּנִים מְיֻזָּעוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּשִׂכֵּי-אֹרֶן
וְאֵיזוֹ נְהָרָה שוֹחֶרֶת-טוֹב, מֵחֲבֵרֶיהָ
וְאָצָה בִּפְתִיעָה אֶל הַקּוֹרֵאת בִּשְמָהּ. מִכָּאן
צוֹבְרוֹת הַמִּיזַנְסְצֶנוֹת אֵיזֶה מֶתַח לֹא צָפוּי,
כְּמוֹ זֶרֶם-חִלּוּפִין מִן הַטְּרִיוְיָאלִי לַפָטָאלִי:
 –"תַכִּירוּ," מַצִּיגָה הָאֲרוּסָה אֶת מוֹדָעֶיהָ
הַלֹּא-מְיֻדָּעִים אִיש לְרֵעֵהוּ, זֶה לָזוֹ.
 
מֵעֵבֶר לַשֻּלְחָן, בַּאֲזוֹרָן שֶל הַנִּגְלוֹת
לוֹחֶצֶת יָד אֶל יָד אֶת הַמְּבוּכָה הַמְּנֻמֶּסֶת,
אֲבָל עָמֹק מִזֶּה, בְּתוֹךְְ הַחֹשֶך הָאַרְטֶזִי
שֶבְּנִימֵי הַדָּם הַמִּשְׂתָּרְגִים בָּאֶצְבָּעוֹת
חוֹרֵץ פִּתְאֹם בִּימַאי-הַגּוֹרָלוֹת אֶת פְּסַק-דִּינוֹ
בְּלֵב שָׂדֶה מַגְנֶטִי לֹא-נִרְאֶה שֶל אֵיזֶה דַוְקָא
אַלִּים מְאֹד, עָשוּי תְּשוּקָה, בְּגִידָה, אַשְמָה וָנֹחַם
שֶאִלְמָלֵהוּ לֹא הָיָה הָאִיש אוֹמֵר מִקֵּץ
שָנִים רַבּוֹת, כְּאַתֵּיאִיסְט נִבְעָת מוּל רֶגַע מִיסְטִי:
"בְּרֶגַע זֶה יָדַעְתִּי מִי מֵהֶן תְּהֵא אִשְתִּי..."
 
IV.
 
פְּרוֹפֶסוֹר זִיגְמוּנְד פְרוֹיְד, אֶצְלוֹ בַּבַּיִת, כָּל שָבוּעַ
עוֹרֵךְ סֶמִינַרְיוֹן לְמִתְקַדְּמִים. בְּמוֹ יָדָיו
הוּא מַגִּיש לָהֶם שְטְרוּדְל בֵּיתִי וְקָפֶה אֲרוֹמָטִי מֻשְלָג בִּשְלַאגְזַנֶה
וּמַה שֶחָרִיף וְלוֹהֵט לֹא פָּחוֹת: צִמּוּקִים מִתּוֹצְאוֹת מֶחְקָרָיו.
אֵין הַרְצָאַת רֶפֶרָט מְלֻמָּד זֶה מוֹנַעַת מִכְּבוֹד הַפְּרוֹפֶסוֹר
לִקְלֹט בְּזָוִית מִשְקָפָיו הַבּוֹרְקִים בִּקְרִיצָה גָלִיצָאִית אֶת גּוֹן
סֹמֶק פָּנָיו שֶל הָאִיש הַצָּעִיר כָּל אֵימַת שֶעֵינָיו לוֹחֲכוֹת אֶת
זוֹ הַיּוֹשֶבֶת בִּקְצֵה הַשֻּלְחָן וְעֵינֶיהָ פּוֹגְשוֹת אֶת עֵינָיו.
 
הַפְּרוֹפֶסוֹר עוֹרֵךְ אֲנָלִיזָה לְעֶצֶם מֻשַּׂג הַ-libido, "יֵש קֶשֶר
אֶטִימוֹלוֹגִי," הוּא סָח, "בְּלָטִינִית בֵּינוֹ וּבֵין libet (מַנְעִים)."
בָּהּ-בַּשָּעָה אֵין עֵינוֹ, עֵין-הַנֵּץ, מַחְמִיצָה גַם מַמָּש אֶת הַהֶפֶךְ,
אֶת מַה שֶּמְאֹד לֹא מַנְעִים וְלֹא libet לְוֶרְתֶר הַהוּא הַצָּעִיר
הַמַּשְפִּיל מַבָּטוֹ הַחוֹזֵר וְנִבְלָם בְּמַחְסוֹם-הַבּוּשָה כְּמוֹ הַדּוֹנַאוּ
שֶכָּל נַחְשוֹלֵי גֵּאוּתוֹ מִתְנַפְּצִים אֶל גְּדוֹתָיו הַסְּלוּעוֹת, לִרְסִיסִים.
אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא שָׂם לֵב, הַמַּמְזֵר הַזָּקֵן, כִּי גַם הִיא, אוֹתָהּ פְרוֹיְלַיְן
אֵין בָּהּ, שֶלֹּא כְּסַלְעֵי הַנָּהָר, מֵאוֹתָן אֲדִישוּת וּקְשִיחוּת.
לְהֶפֶךְְ: חַכְלִיל הַתַּפּוּחַ פּוֹשֶׂה בָּהּ, לִמְחִי מַבָּטָיו שֶל הָעֶלֶם,
כְּאֵש-יְעָרוֹת מִקִּמּוּר לְחָיֶיהָ עַד קְצוֹת עַלְעֲלֵי הַתְּנוּכִים.
 
זוֹ הַסִּבָּה מִפְּנֵי מַה כְּבָר מַמָּ‏ש בַּשָּבוּעַ הַבָּא וּמִמֶּנּוּ
וָהָלְאָה, בְּחֶסֶד אוֹתָהּ מִקְרִיּוּת מְדֻיֶּקִית שֶל פְרוֹיְד הַקָּשִיש,
מוֹרֶה הַפְּ‏רוֹפֶסוֹר לַיּוּנְגֶרְמַן: "אָנָּא, יָזוּז אֲדוֹנִי קְצָת יָמִינָה"
וְלַאנְגְזָם אַבֶּר זִיכֶר, כְּצַיָּד מַצִּיב מַלְכֹּדֶת
דּוֹחֵק בּוֹ בַּבַּחוּר וּמְקָרְבוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ.
אִם יֶתֶר מְסֻבָּיו שֶל הַשֻּלְחָן זָזִים אַף הֵם
אֵין הַמַּרְצֶה מְמַחֶה בְּיָדָם, לְמָעֵט הָאַחַת, הַנִּכְלֶמֶת:
"לא-לֹא, הִשָּאֲרִי נָא בִּמְקוֹמֵךְ," הוּא מְהַמְהֵם לָהּ
בְּלִי לְפָרֵש דָּבָר, אִם יֵש עוֹד צֹרֶךְ בְּפֵרוּש.
 
הָעֶלֶם זָז יָמִינָה, כָּל שָבוּעַ עוֹד כִּסֵּא,
מִבְּלִי לָדַעַת כְּלָל כִּי הוּא קָרֵב כָּל פַּעַם שְׂמֹאלָה
(זֹאת שֶבֵּינוֹ לְבֵינָהּ מִצְטַמְצֵם הַמֶּרְחָק וְתוֹפֵחַ הַמֶּתַח
יָרְתָה, הוּא עֲדַיִן אֵינֶנוּ מוּדָע לְכָךְ, אֵש סוֹצְיָאלִיסְטִית מְאֹד
מֵרוֹבֶה פְּרוֹלֶטָרִי בְּ"קַרְל מַרְכְּס הוֹף", מָעֻזָּהּ הַמּוּבָס שֶל הַ"שוּצְבּוּנְד"
בְּפֶבְּרוּאַר 34 מוּל מִתְקְפוֹתָיו
הָאַרְטִילֶרִיוֹת שֶל דוֹלְפוּס) כָּך נֻצַּח הַחֹפֶש
אַךְ לֹא הָאַהֲבָה שֶגַּם צִבְעָהּ, אוֹמְרִים, אָדֹם.
 
שְנַיִם-שְלוֹשָה חֳדָשִים נִדְרָשִים לוֹ לָאִיש הַצָּעִיר לְהַגִּיעַ
בְּקֶצֶב מַטְרִיף עֲצַבִּים שֶל כִּסֵּא-לְשָבוּעַ מִקְּצֵה הַשֻּלְחָן
אֶל זֶה שֶמִּנֶּגֶד, שֶבּוֹ רְתוּקָה לִמְקוֹמָהּ בְּמִצְוַת הַפְּרוֹפֶסוֹר,
כְּמוֹ לוֹרֶלַי שֶל הַיְנֶה עַל צוּקָהּ לִגְדוֹת הָרַיְנוּס,
יָפָה אַךְ לֹא בְּלוֹנְדִינִית, בִּשְחוֹמְחוּם שֵׂעָר גּוֹלֵש –
זוֹ שֶחִכְּתָה לוֹ, דוֹמֶה, כָּל חַיֶּיהָ וְלֹא רַק בְּבֹקֶר-הַקַּיִץ
הַהוּא בּוֹ הִגִּיחָה כְּמִין אַיָּלָה פִּתְאוֹמִית וְיָפָה כְּבָרָק
מֵאֹפֶל הַיַּעַר הַגּוֹתִי אֶל תּוֹךְ בְּיֶלוֹרוּסְיוֹת עֵינָיו שֶנִּכְווּ בָּהּ,
מִי שֶחָצְתָה אָז מִלְּבַד אֶת סִמְאוֹן הַכִּכָּר הַהִיא
גַם אֶת חַיָּיו.
 
V .
 
שְנָתַיִם אַחַר-מִכֵּן: הֵם נְשׂוּאִים וּשְנֵיהֶם תַּפְרָנִים וּסְטוּדֶנְטִים.
אֵין זוֹ כְּבָר וִינָה שֶל עֶרֶב הָאַנְשְלוּס כִּי אִם אֵיזֶה חוֹר בְּפָּרִיס.
גַּם כָּאן הַזְּמַן הוּא צֶ'ק דָּחוּי, גַּם כָּאן יִפְלֹש הַוֶרְמַכְט
אֶלָּא שֶפֶּסֶק הַזְּמַן הַשָּאוּל מְפַתֶּה צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת
לְהַטִּיל בֵּיצֵיהֶן כְּאוֹתָן קוּקִיּוֹת בְּקִנָּם שֶל זָרִים, אִם בְּיַעַר
בּוּלוֹן הַמַּזְהִיב בַּשַּלֶּכֶת וְאִם בְּזַ'רְדֶן לוּכְּסֶמְבּוּר הַסְּתָוִי.
יֵש לָהּ הָאֹמֶץ, אִם לֹא הַחֻצְפָּה, לְהוֹסִיף לָהּ מִלְּבַד אֶת הָעֹנִי
גַם הֵרָיוֹן אֲבָל גַּם דוֹקְטוֹרָט וּשְנֵיהֶם בְּשָלָב מִתְקַדֵּם.
 
מִיסְיֶה אֶמִיל הֶרְצוֹג, סוֹפֵר מְהֻלָּל, מְטַלְפֵּן לַסוֹרְבּוֹנָה: נָחוּץ לוֹ
כְּמִין אָסִיסְטֶנְט שֶל מֶחְקָר לְרִקְעָם הַהִיסְטוֹרִי הָרָב שֶל סְפָרָיו.
הוּא יְשַלֵּם לוֹ בְּעַיִן יָפָה, הוּא מַבְטִיחַ, בִּתְנַאי שֶיְּהֵא זֶה
מִישֶּהוּ חַד, מְחֹנָן בְּ-esprit, הַמַּכִּיר אֶת כְּתָבָיו עַל בֻּרְיָם.
– "מִישֶּהוּ אֵין לָנוּ," כָּךְ מַזְכִּירַת הַפָקוּלְטָה אֶל תּוֹךְ הַשְּפוֹפֶרֶת
בְּקוֹל הַמַּסְגִיר שְבִיב חִיּוּךְ פֶמִינִיסְטִי, "אַךְ מִישֶּהִי, elle – דַּוְקָא יֵש.
הִיא גוֹמֶרֶת עַכְשָיו דִיסֶרְטַצְיָה עַל כָּל פְּרִי-עֵטוֹ שֶל כְּבוֹדוֹ, כָּל הַקוֹרְפּוּס."
– "Bien," הוּא אוֹמֵר לָהּ, "בִּשְמוֹנֶה בַּבֹּקֶר. מָחָר. אִינְטֶרְוְיוּ בְּבֵיתִי."
 
בִּשְמוֹנֶה בְּדִיּוּק הִיא בַּטְּרַקְלִין שֶלּוֹ, מוּבֶלֶת
בִּידֵי אִיש-הַשָּרֵת הַמּוֹלִיכָהּ לַסִּפְרִיָּה.
–"תֵשֵב מַדְמוּאָזֶל," כָּךְ הַבּוֹס וּמִיָּד מְתַקֵּן לְ"מָדָאם" כִּי הַבֶּטֶן
וּבְרַק הַטַּבַּעַת עַל צְחוֹר אֶצְבָּעָהּ מְסִירִים כָּל סָפֵק בַּנִּדּוֹן...
"המממ," הוּא נָבוֹךְ וְנֶחְפָּז לְהַתִּיק דַּעְתּוֹ מִגּוּפָהּ הַפּוֹרֵחַ
הַיְשֵר לְגוּפוֹ שֶל עִנְיָן וּמַמְחִיש לָהּ אֶת מַה שֶּנִּדְרָש מִמִּשְׂרַת
עוֹזֵר-הַמֶּחְקָר שֶלּוֹ: "כְּמוֹ, לְמָשָל, בְּסִפְרִי זֶה וָזֶה" וּמוֹנֶה לָהּ
כְּמוֹ רוֹטְשִילְד אֶת כָּל מְנָיוֹתָיו שֶבַּבּוּרְסָה:
אֶת כָּל פְּרָטֵי הַפֶּרֶק,
הָעַמּוּד
וְהַפִּסְקָה.
 
עַכְשָיו תּוֹרָהּ שֶלָּהּ סוֹפְסוֹף לָחוּש שֶלֹּא בְּנוֹחַ,
מַה שֶּמַּסְבִּיר אֶת שִעוּל-הַסְּטָקָטוֹ שֶלָּהּ אֲבָל לֹא אֶת פִּשְרוֹ.
לֹא, זֶה עֲדַיִן לֹא חֹרֶף בַּחוּץ, וּבָרוּר: הִיא אֵינָה מְצֻנֶּנֶת
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִיא נִשְנֶקֶת לְרֶגַע אָרֹךְְ וּפָנֶיהָ כָּאֵש.
"יִסְלַח לִי מִיסְיֶה," הִיא נִבְהֶלֶת לוֹמַר, "אִם דְּבָרַי יִשָּמְעוּ לוֹ חָלִילָה
כְּמִין דִּקְדּוּקֵי-עֲנִיּוּת אוֹ חֻצְפָּה לֹא-נִסְבֶּלֶת, אַךְ מַה שֶפֵּרֵט
כְּבוֹדוֹ רַק הָרֶגַע אֵינֶנּוּ מָצוּי בַּפִּסְקָה, בָּעַמּוּד אוֹ בַּפֶּרֶק
וְצַר לִי מְאד לְהַרְהִיב וְלוֹמַר זֹאת:
אֲפִלּוּ לֹא בַּסֵּפֶר שֶנָּקַב כְּבוֹדוֹ בִּשְמוֹ..."
 
וְלוֹחֶשֶת (בְּטוּחָה כִּי מִיָּד תִּזָּרֵק מִסִּפּוֹ שֶל הַבַּיִת הַחוּצָה)
אֶת שְמוֹ שֶל אֶחָד מִסְּפָרָיו הָרַבִּים שֶל הָאִיש, אֲבָל סֵפֶר אַחֵר.
 
הַשֶּקֶט הַנִּפְעָר פִּתְאֹם
שָקוּף וְקַר כַּקֶּרַח
יֵש בּוֹ כְּדֵי לְתָרֵץ שִעוּלֵי מְבוּכָה לֹא מְעַט אוּלָם אֵין
קוֹל וְאֵין הֶגֶה בַּחֶדֶר עֲמוּס-הַסְּפָרִים חוּץ מֵרַחַש רַגְלָיו שֶל
כְּבוֹד הַסּוֹפֵר הַזּוֹנֵק כִּנְשוּךְְ-צֶפַע לִמְרוֹם חֲוָקָיו שֶל סֻלַּם
צַר הַשָּעוּן עַל פִּסְגוֹת מַדָּפָיו וְרַק שָם, בִּמְרוֹמֵי הָאוֹלִימְפּוּס,
עָט הוּא עַל כֶּרֶךְ כָּרוּךְ בְּעוֹר-גְּדִי בּוֹ טְבוּעִים שֵם הַסֵּפֶר וּשְמוֹ
בִּכְתָב שֶל זָהָב וּמִשָּם, מִשִּׂיאֵי הַפְּלִיאָה וְהַוֶרְטִיגוֹ יַחַד,
סָח הוּא: "Mon Dieu, אַתְּ צוֹדֶקֶת. Alors,
הַטָּעוּת אָמְנָם שֶלִּי
אַךְ הַמִּשְׂרָה
שֶלָּךְְ, מָדָאם..."
 
VI.
 
בְּשַנְז אֶלִיזֶה מִתְבַּשֵּׂר חוֹזֵה-רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב כְּמוֹ בְּגִידַת בְּרוּטוּס:
לֹא רַק מוֹכְרֵי-עִתּוֹנִים זוֹעֲקִים אוֹתוֹ, גַם אִלְּמוּתוֹ שֶל הַשְּׂמֹאל.
לַיְלָה בְּלַיְלָה, פָּנֶיהָ לַקִּיר הַקָּפוּא, הִיא בּוֹכָה אֶל הַחֹשֶךְ
דּוֹנַאוּ שָלֵם שֶל דְּמָעוֹת בְּשֵם כָּל מְרוּמָיו שֶל הָאֵל שֶהִכְזִיב.
 
מִכָּאן הַמַּסְקָנָה הַפָּרָנוֹאִית הַדּוֹחֶקֶת:
חֹרֶף שֶל דָּם מְמַשְמֵש וְקָרֵב וּבַחֹרֶף נָסִים עַל נַפְשָם
כָּל הָעוֹפוֹת – לְמָעֵט יְעֵנִים הַטּוֹמְנִים רָאשֵיהֶם בְּאִילוּזְיוֹת –
אֶל דְּרוֹם הַמִּזְרָח, אֶל אַרְצוֹת הַחַמָּה, אֶל לִפְנֵי-שֶיְּהֵא-מְאֻחָר.
רַק בַּדַּקָּה הַתִּשְעִים, עַל כְּלִי-שַיִט צְבָאִי, בֵּין מְאוֹת לוֹבְשֵי חַאקִי
מַצְלִיחַ אִישָהּ, בְּחַסְדּוֹ שֶל יָדִיד, לְהַפְלִיג מִנְּמָלָהּ שֶל מַרְסֵי
אִתָּהּ וְעִם בְּנָם הַתִּינוֹק וְצִקְלוֹן-נְדוּדִים אֶל חוֹפֵי פַּלֶשְׂתִּינָה,
אֶרֶץ קָשָה שֶשְּׂפָתָהּ חֲצָצִית וְשִמְשָהּ כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.
 
אֲבָל אֵין תֵּל-אָבִיב, עִיר שֶל זִיפְזִיף וָחוֹל, מַשְׂכִּילָה לִזְרוֹת חוֹל בְּעֵינֶיהָ
חֵרֶף בָּתֵּי הַבַּאוּהַאוּז וְחוֹף "קֶטֶה דָן", חֵרֶף נֹעַם חִנָּם
שֶל הוּבֶּרְמַן וּגְרוֹנֶמַן, מַכְּס בְּרוֹד וְגֶרְטְרוּד קְרַאוּס:
יָם שֶל אַזְיַאטְן מַשְחִיז סַכִּינִים שֶל עֲלֵיהוּם סְבִיב אִי יְהוּדִי.
 
הִיא עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ אֶל לִשְכַּת-הַגִּיּוּס שֶל צְבָא הוֹד מַלְכוּתוֹ אַךְ חוֹזֶרֶת:
לֹא מוּסָרִי לְגַדֵּל כָּאן תִּינוֹק כְּשֶאֵירוֹפָּה בּוֹעֶרֶת בָּאֵש
אֲבָל לֹא פָּחוֹת לֹא מוּסָרִי לְנָטְשוֹ אִם יָלַדְתְּ אוֹתוֹ. כַּף-הַקֶּלַע
אֵינָה הָעִנּוּי הַיָּחִיד בְּאוֹתָהּ אִינְקְוִיזִיצְיָה פְּרָטִית שֶלָּהּ, כְּבָר
מַשֶּהוּ זָר וְאָפֵל מְמַלְכֵּד בָּהּ בַּסֵּתֶר פְּצָצָה מְתַקְתֶּקֶת
כְּמוֹ מִתְקַנֵּא בְּיָפְיוֹ שֶל הַגּוּף שֶשּוֹרְקִים אַחֲרָיו בַּכִּכָּר,
זֶה כּוֹסֵס בָּהּ כְּמוֹ כָּל רְסִיסֵי קְרִיסְטָל-נַאכְט, כְּמוֹ גֶסְטַאפּוֹ שָלֵם שֶל טֶרְמִיטִים,
שוּם פּוּרְגָטוֹרְיוֹ דַנְטֶסְקִי אֵינוֹ מִשְתַּוֶּה לְכָךְ, אֵין בְּמִלּוֹן
Larousse הֶעָבֶה שֶלָּהּ לוּא גַם מִלָּה יְחִידָה הָאוֹצֶרֶת בָּהּ שֶמֶץ
ווֹלְטַז'-יִסּוּרִים-וְאֵימָה כְּמוֹ בָּאֵין-לְהַבִּיעַ-הַזֶּה, שֶמֵּעַל
לְכֹשֶר הַשַּוְעָה הָאֱנוֹשִי. הִיא מִתְאַמֶּצֶת
לִדְחֹק אֶת זֶה, נוֹתֶנֶת שִעוּרִים בְּצָרְפָתִית
לְאֶפֶנְדִים מִיָּפוֹ, נְחִיל מְתֻרְבָּש הָעוֹרֵךְ צַלְיָנוּת לִימוּזִינִית
יוֹם אַחַר יוֹם אֶל רְחוֹב מְגוּרֶיהָ שֶיֵּש בּוֹ חוֹלוֹת בִּמְקוֹם כְּבִיש.
בָּעֶרֶב, בִּשְקִידָה טְרוּפָה, עִם יֶקִיוֹת כָּמוֹהָ
בְּזַמֶנְהוֹף, בֵּית-סֵפֶר "הַמֶּרְכָּז", מוּל קַו 5
הִיא שוֹבֶרֶת שִנַּיִם יָפוֹת לְהַלֵּל אֶל סַלְעֵי הָעִבְרִית שֶאוֹמְרִים בָּהּ
כִּי "רַחֲמִים" וְ"רֶחֶם", בַּלְשָנִית, שָרְשָם אֶחָד
אַף כִּי אֵין רֶגַע בּוֹ אֵין הִיא חוֹזָה מִבְּשָׂרָהּ הַנִּטְרָף אֶת הַהֶפֶךְ:
אֶת עֹמֶק רִשְעוּת הָאִירוֹנְיָה
וּתְהוֹם נִבְזוּתוֹ שֶל הַשֶּקֶר הַזֶּה.
 
בְּ"בֵּילִינְסוֹן", עוֹטָה חֲלוּק-רוֹפְאִים לָבָן, גּוֹהֶרֶת
מֵעַל מִיטָתָהּ חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה מִימֵי וִינָה, אוֹתָהּ אֲרוּסָה-
לְשֶעָבַר שֶל זֶה שֶשָּדְדָה אוֹתוֹ מִמֶּנָּה
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, חֵרֶף כָּל הִגָּיוֹן, הֵן עוֹדָן אֲהוּבוֹת זוֹ עַל זוֹ.
– "מָה לַעֲשוֹת בִּשְבִילֵךְְ?" מִתְחַנֶּנֶת הַהִיא, הָרוֹפְאָה, "רַק תַּגִּידִי."
– "רַק אִם תַּבְטִיחִי שֶלֹּא תְסָרְבִי," מַלְחִיתוֹת לָהּ שִׂפְתֵי הַחוֹלָה.
 – "מַבְטִיחָה," מְמַלְמֶלֶת הַדוֹקְטוֹרִית. – "לֹא. תִשָּבְעִי," הִיא עוֹנָה לָהּ. – "נִשְבַּעַת."
– "תְּנִי לִי זְרִיקָה, אַתְּ יוֹדַעַת שֶל מַה." – " זֶה אָסוּר." – "וְלִסְבֹּל כָּךְ מוּתָר?"
 
הַמַּחַט נִנְעֶצֶת בַּמֶּה שֶּנּוֹתַר בּוֹ, בַּגּוּף, מִן הַכִּימוֹתֶרַפְּיָה.
צֵל שֶל חִיּוּךְ מְעֻנֶּה מְרַפְרֵף עַל פָּנִים שֶנֻּשְּלוּ מִיָּפְיָן.
רַעַל חוֹצֶה אֶת דָּכְיוֹ שֶל הַדָּם כְּמוֹ גַלָּיו שֶל הַלֶתֶה אֶת הַאדֶס,
כְּמוֹ סְטִיכְּס אֶת הַזְּמַן, כְּמוֹ אַיֶּלֶת-הַיַּעַר אֶת וִינָה בְּשֶמֶש אוֹגוּסְט,
כְּמוֹ מֶלַח הַיָּם אֶת מִלְחָם הָאַחֵר, הַזּוֹכֵר, שֶל אַגְמֵי הָעֵינַיִם,
כְּמוֹ חֹד סַכִּינֵי הָעֶרְגָה אֶת הַשֶּקֶט
הַהוּא,
הָרוֹעֵם בִּי מֵאָז.
 
אמא שלי, ד"ר גְרֶטִי גמזו לבית הַיים, שהיתה תלמידתו של פרויד; נלחמה בנשק ביד עם סטודנטים יהודיים בימי "וינה האדומה" כנגד מישטרתו של הרודן האנטישמי והפּרו-נאצי דוֹלפוּס; היתה אסיסטנטית-המחקר של הסופר היהודי-צרפתי הנודע אנדרֶה מוֹרוּאָה (ששמו האמיתי היה אמיל הרצוג ושאחדים מספריו תוּרגמוּ לעברית: "דברי ימי אנגליה", "אקלימים", "שושני סתיו", "ד'ישׂראלי"( נפטרה בייסורי תופת ממחלת הסרטן בהיותה רק בת 32 (ובהיותי כבן 5). שום אדם לא הטבּיע בי חותם עמוק וּמעצֵּב כמו האשה הצעירה, היפה והמיוּסרת הזאת. בימים אלה רואה אור פּואמה נוספת שלי עליה, בחוברתו החדשה של כתב-העת לשירה "שְבוֹ". קוראים רגישים, אוהבי אדם ושירה, שֶמה שיצא מלִבִּי נכנס גם ללִבָּם, מוזמנים בּזה לחלוק עימי גם את הפּואמה החדשה הזאת.