הם עוד יתגעגעו למובאראכ!

התפטרותו של נשיא מצרים חוסני מובאראכ, בין השאר בזכות אווילותם של ברק אובמה והילארי קילנטון, אינה מבשרת שום שחר של יום חדש למצרים. ייקח למצרים זמן רב לשקם את נזקי ה"מהפכה", שלא היתה אלא הפיכה צבאית שהביאה למסירת השלטון לצבא, ולכן גם טרם ברור אם בכלל נסתיימה. את עונת התיירות של החורף, שהיא העיקרית, על מיליוני מבקריה, המצרים כבר הפסידו. זאת נוסף על כל הנזקים שחוללו המהומות, ההרס, בריחת המשקיעים הזרים וגם אלי ההון המקומיים, שאולי רק שלטון צבאי תקיף (שזה אותו מימסד רק בלי מובאראכ) אמור להחזירם למדינה, אם אכן יצליח להשקיט את ההפגנות.

לכנות הפיכה צבאית בשם "מהפכה דמוקרטית"! איזו סכלות! איזו מירמה תקשורתית! הלא למן היום הראשון אמרנו וחזרנו ואמרנו – המצרים עוד יתגעגעו לימי שלטונו של מובאראכ! – כי כמעט שום דבר לא ישתנה בעתיד הקרוב והרחוק – במדינה האומללה ורבת האוכלוסין הזו, שמחצית עמה שקועה בבערות ובעוני. הבעיות החמורות של מצרים אינן היעדר הדמוקרטיה אלא העוני [2 דולר ליום למחצית באוכלוסייה], הבערות [אנאלפבתיות של כמחצית האוכלוסייה], הרעב, הריבוי הטבעי השני בגודלו בעולם (אחרי פלסטין-עזה), הדלחת מי הנילוס, האבטלה, בייחוד בקרב השכבה הדקה של בוגרי האוניברסיטאות – ולאחרונה הרס התיירות, אי-הביטחון בקשר להמשך הסכם השלום עם ישראל והתמיכה האמריקאית במצרים ובהסכם – ושאר הנזקים העצומים לכלכלת מצרים שבאו בעקבות "המהפכה הדמוקרטית" של הצעירים המשכילים המובטלים – יחד עם האספסוף של מהר שלל חש בז. הרי זו אולי פעם נדירה בהיסטוריה שבה החלפת שלטון אזרחי בהפיכה צבאית, קרוייה "מהפכה דמוקרטית"!

כשהעשירים בורחים, הכסף בורח איתם. אז ממי יתפרנסו העניים, מהעניים? זיכרו איזו "הצלחה" כלכלית גדולה היתה לקומוניזם!