הַפְּתָאִים אוֹמְרִים "גָּדוֹל מֵהַחַיִּים"
אֲבָל רַק הַחֲכָמִים יוֹדְעִים בְּשֶקֶט
מָה שֶרַק תְּמִימוּת-הַיֶּלֶד הַנּוֹשֶקֶת
לְעֵינָיו הַמְּגַלּוֹת סְבִיבוֹ פְּלָאִים
מַטְמִיעָה בּוֹ, בֵּין צְחוֹקִים וּבֵין בְּכָיִּים,
בֵּין כְּמִירוֹת עֶרְגַת הַנֶּפֶש הַחוֹשֶקֶת
וּמִכְווֹת הָאַכְזָבָה הַנֶּעֱשֶקֶת:
שֶאֵין שוּם דָּבָר גָּדוֹל מֵהַחַיִּים.
 
הַכְּסִילִים אוֹמְרִים "גָּדוֹל מֵהַחַיִּים"
אֲבָל כְּלוּם, יַלְדָּה שֶלִּי, אֵינוֹ מַגִּיעַ
אַף לִקְצֵה שִעוּר גָּדְלָם וְלֹא מַבְקִיעַ   
עַד עָמְקָם הָאוֹקִיאָנִי. אֵין מֵמַד
שֶיִּשְוֶה, לֹא בִּשְׂמָחוֹת, לֹא בִּנְכָאִים,
לֹא בִּיפִי זְהַב הַשֶּמֶש הַמַּגִּיהַ
אוֹ בִּכְחוֹל קְטִיפַת הַלַּיְלָה הָאוֹפֵף אֶת הָרָקִיעַ
לְגָדְלָם שֶמֵּעוֹלָם לֹא נֶאֱמָד.
 
וְלָכֵן, בְּחֶלֶד צִינִי כְּמוֹ שֶלָּנוּ
בּוֹ חָבִית שֶל נֵפְט אוֹ אוּנְקִיַּת זָהָב
רָב שָוְיָם בְּכָל תַּעֲרִיפֵי הַבֶּצַע
וּבְבוּרְסוֹת הַמְּחִירִים הַמֻּפְקָעִים
מִדָּמָם שֶל חַלְלֵי כְּבִישִים וּמִלְחָמוֹת וָרֶצַח
שֶזּוֹלֵל יוֹם-יוֹם הַמֹּלֶךְ הַמֻּרְעָב
שֶל זִילוּת חַיֵּי אֱנוֹש אֲנִי אוֹמֵר בְּשֵם כֻּלָּנוּ
שֶאֵין שוּם דָּבָר גָּדוֹל מֵהַחַיִּים.