בדבריו אחרי הטבח באיתמר קרא ראש הממשלה לציבור לנהוג איפוק ולא לקחת את החוק לידיים. הוא צודק, הגורם היחיד שתפקידו להילחם בטרור הוא ממשלת ישראל וזרועות הביטחון הכפופות לה. המדינה היא החוק. אי אפשר לקיים מדינה ללא מונופול מוחלט על הפעלת הכוח והסמכות. מי שמנסה להחליף את המדינה בהפעלת כוח ובהשלטת החוק, חותר תחת קיומה ועלול לגרום לאנרכיה.

אולם השימוש בביטוי "לקחת את החוק לידיים" אינו משקף את חומרת הבעייה. מה פירוש לקחת את החוק לידיים? פירוש המושג הוא שאזרח יחליף את המדינה ויעשה במקומה את מה שעליה לעשות. למשל – אם מיליציות אזרחיות יבצעו את החקירה והמרדף לתפיסת הרוצחים במקום כוחות הביטחון.

לא בכך מדובר. "תג מחיר" אינו לקיחת החוק לידיים. אוי ואבוי למדינה, אם חלילה החוק שלה היה דומה ל"תג מחיר". "תג מחיר" הוא שם מכובס לתרבות של פוגרומים. פראי האדם היוצאים להכות ערבים ולפגוע ברכושם; ואילו כאשר הם רוצים "להעניש" את הממשלה על ניסיונותיה ליישם את החוק, כמו למשל להרוס מיבנה בלתי חוקי, הם אינם לוקחים את החוק לידיים, אלא פועלים באמות מידה שהן היפוכו של החוק, היפוכו של הצדק והיפוכו של המוסר, בוודאי של המוסר היהודי.

החוליגנים שתקפו פועלים פלשתינאים בשילה במוטות ברזל ובגז, הם מחבלים. מצער מאוד, שכוחות הביטחון, העסוקים במצוד אחרי המחבלים שביצעו את הטבח באיתמר, צריכים להקצות כוחות גם כדי ללכוד את המחבלים היהודיים, אך יש לעשות הכול כדי לשים קץ לתופעה הזו. יש למצות את הדין עם המחבלים הללו – לתפוס אותם ואת המסיתים שלהם ולהושיב אותם לשנים רבות מאוד מאחורי סורג ובריח.

אנו מתקרבים לחג הפסח – יש לבצע בתוכנו ביעור חמץ, לבער את הרע מקירבנו, לבער את הרעים מקירבנו, להקיא ולהוקיע אותם ואת המסיתים, יהיה תוארם (של המסיתים) אשר יהיה.

2. הזירה הפוליטית של גברי ברגיל

מה יהיה הבית הפוליטי של גברי ברגיל? זה לא כל כך מעניין, והאמת שגם לא כל כך חשוב. מה שכן מעניין, הוא ללמוד מה מעיד מעברו החלק ממר"צ ל"קדימה" על המערכת הפוליטית הישראלית.

גברי, לשעבר מזכ"ל "שלום עכשיו", לא הצהיר ששינה את עמדותיו המדיניות, ומצא שהאמת נמצאת במרכז המפה הפוליטית. הוא גם אינו טוען שהצטרף ל"קדימה" כדי להשפיע על דרכה ולהיאבק מבפנים על הקו המדיני שלה. הוא גם לא אמר שבתוך מקבילית הכוחות בתוך "קדימה", הוא נכנס כדי לחזק את המחנה היוני.

לא, גברי ברגיל, מזכ"ל "שלום עכשיו" לשעבר ופעיל מרכזי במר"צ במשך שנים רבות, עובר באופן טבעי ל"קדימה", ו"קדימה" מקבלת אותו באופן טבעי, ואין כל סיבה שלא יחליק באופן טבעי לתוך הנהגתה, ולא נודע כי בא אל קירבה. במעברו ל"קדימה" מוכיח גברי ברגיל את השקר הגס שבתחפושת "מפלגת המרכז" כביכול, אליה מתחזה "קדימה". ההתחזות הזאת מוכיחה את עצמה – עובדה, הציבור המרכזי עדיין תומך בה בסקרים. אבל האמת היא ש"קדימה" היא מר"צ, "קדימה" היא "שלום עכשיו". "קדימה" אינה מפלגת מרכז, היא רחוקה מאוד-מאוד מן המרכז.

"קדימה" היא מפלגת שמאל מדיני וימין חברתי. והאמת היא שגם המעבר הטבעי ממר"צ למפלגת ימין חברתי אינו מפתיע.

גם על מה שקרה למר"צ ניתן ללמוד מהמעבר של גברי ברגיל ל"קדימה". גברי אינו טוען, למשל, שמר"צ הוא ביתו הטבעי, אך חשוב לו להשפיע בתוך מפלגה גדולה המתמודדת על השלטון. בראיון ל"ידיעות הקיבוץ" הוא תיאר את תחושת המחנק שלו במר"צ, ולא כיוון שהוא שינה את עמדותיו המדיניות. הוא הציג את מר"צ כמפלגה שוויתרה על הקהל שתמך בה בעבר, ומתמודדת על כמה אלפי מתלבטים בינה לבין חד"ש.

חד"ש היא מפלגה אנטי ציונית, אנטי ישראלית – גלגולן של פק"פ, של מופ"ס, של רק"ח; תנועות שתמיד לחמו נגד הציונות, נגד מדינת ישראל, תמיד-תמיד תמכו באויבי המדינה, תמיד תמכו בטרור. אני זוכר כיצד כאשר כל הכנסת התלכדה לגינוי הטבח במינכן, רק"ח לא יכלה לעשות כן. היא גם לא הצטרפה לקונסנזוס שתמך במבצע אנטבה, שבעיניה היה תוקפנות ישראלית נגד ריבונותה של אוגנדה. חד"ש היום הרבה יותר קיצונית מרק"ח אז; היום, בראשות ברכה, היא מפלגה פלשתינאית לאומנית.

מר"צ היא צאצאיתן של מפ"ם ההיסטורית, של "שינוי", של ר"צ – של מפלגות שמאל ומרכז ציוני. האם מישהו יכול לדמיין אלקטורט משותף למאיר וילנר מרק"ח וליעקב חזן ממפ"ם או אמנון רובינשטיין מ"שינוי"? והנה, מר"צ היום כל כך הקצינה, עד שאפילו מזכ"ל "שלום עכשיו" לשעבר, אינו מסוגל לנשום בתוכה.

כל כך לא מפתיע, שמי שכנראה תעמוד בראש מרצ בקרוב תהיה זהבה גלאון.