לָמָּה כְּשֶנָּשַקְתּ עָצַמְתּ עֵינַיִם?
לָמָּה בַּמִּפְרָץ הַלֵּב עָגַן?
לָמָּה נִתְבַּהַלְנוּ כְּשַׂחְיָן מַתְחִיל, בִּשְנַיִם,
פֶּתַע
מֵרָחְבּוֹ שֶל הָאֲגַם?
 
לָמָּה רָעַדְתּ אִם לֹא הָיָה קַר, כִּקְנֵה גֹמֶא סוֹמֵר יְחִידִי
שֶפָּרַט בָּהּ, בָּרוּחַ שֶלֹּא נִתְנַשְּבָה
אֶלָּא בָּנוּ וּבוֹ,
קָדֶנְצוֹת?
הֵן יָדַעְתּ, אַל תִּהְיִי לִי תְמִימָה שֶכָּזֹאת, שֶתִּהְיִי לִי (תוֹדִי, תוֹדִי)
 
עַל הַחוֹף מְכֻשָּף הַיָּרֵחַ הַפֶּרֶא
בֵּין טַל לְתַלְתַּל,
הַאֵין זֹאת?
 
לָמָּה הָיוּ הַדְּבָרִים שֶכָּרִינוּ בַּחֹשֶךְ מֵעֹמֶק הַשֶּקֶט
אַט-אַט
וּמֹרֶךְ-מֹרֶךְ
נֶחְשָׂפִים וְנִבְצָעִים?
לָמָּה עַד שֶהִשַּלְתְּ הִסּוּסִים וּלְבוּשִים – חֲשוּקָה, נְשוּקָה, נוֹשֶקֶת –
מָעַדְנוּ אֶל מָה שֶמַּכְלִים אַף יוֹתֵר מִכְּלִמָּה וְכוֹזֵב אַף מִשֶּקֶר,
אֶל מָה שֶמַּטְבִּיעַ יוֹתֵר מִן הַמַּיִם:
אֶל סַחַף
אֲמִתּוֹת לַחֲצָאִין?
 
לָמָּה פָּחַדְנוּ לִפְתֹּחַ אֶת כָּל דַּלְתּוֹתָיו שֶל הַלֵּב בִּמְפֻלָּש
לַחָכְמָה לִהְיוֹת פַּעַם תָּמִים עַד סִכְלוּת
וְלַכֹּחַ לִהְיוֹת חַלָּש?
הֲלֹא מָה שֶשָּתַק בָּנוּ חֹרֶף שָלֵם עַד הַלַּיְלָה הַזֶה עַצְמוֹ
לֹא חָדַל לְעַנְבֵּל קַסְטַנְיֶטוֹת בַּדָּם
וְלִבְעֹר
וְלִרְעֹב
וְלִצְמֹא.
 
וְהָיָה נֶהֱדָר, אַל תַּכְחִישִי. וְהָיָה צוֹבֵט-לֵב כְּעַצְבוּת.
וְהָיִית הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶל עַצְמֵךְ שֶתִּהְיֶה לָך, אֵי פַּעַם, מִשְּנֵינוּ.
וְהָיוּ רִגְעֵי-בְּדֹלַח שְבִירִים שֶל דְּבַר-מָה
לֹא אָמוּר, לֹא גָמוּר, שֶנִּצְּבוּ
בֵּינֵינוּ.
 
וְאַחַר? אֵיזֶה תַן מְקוֹנֵן בַּמֶּרְחָק מִתְעוֹרֵר לוֹ בְּאַרְיָה נִכְחֶדֶת
וּמַחְרִיד בָּרִיסִים הַטְּלוּלִים שֶל הַסּוּף
רַעַד לַח,
עוֹף נִבְעָת,
נְכָאִים.
עַכְשָיו, שֶכָּל-כָּךְ מְאֻחָר שֶמֻּקְדָּם כְּבָר, אִמְרִי לִי: מִמָּה אַתְּ פּוֹחֶדֶת?
הֲרֵי זֶה הַכְּדַאי הַיָּחִיד בָּעִסְקָה
הַנּוֹאֶשֶת
שֶשְּמָהּ חַיִּים.