במאמרי "מתקפה משולבת" השתמשתי בביטוי "אידיוטיזם שימושי" לתיאור אותם תמימים הנופלים בפח תעשיית ההסתה והשקר האנטי ציונית, ומצטרפים לקמפיין ההיסטרי המלאכותי לנוכח שפעת החוקים ה"גזעניים" וה"פשיסטיים" התוקפת את ישראל, כביכול. בדברי תגובתו, השתמש אהוד בן עזר בביטוי "אידיוטיזם מוסרי" לתיאור התופעה. האמת היא, שלא לאהוד ולא לי זכות היוצרים על ביטוי זה, גם לא לבן דרור ימיני, ממנו למדתי את הביטוי. הקופירייטר הוא לא אחר מ... ולדימיר לנין, שליטה הראשון של בריה"מ.
מיהם אותם אידיוטים, ולמה הם משמשים? אותם תמימים בארצות המערב, אנשים שוחרי טוב, שמרוב להט ליברלי משרתים, שלא בטובתם, את האינטרס המהפכני של הקומוניזם, שהוא הדבר הרחוק ביותר מהליברליזם ומההומאניזם.
את המידע הזה קיבלתי מספרו של אמנון לורד "רצח בין ידידים – אורי אבנרי: סיפור מלחמה פוליטי." ספר מרתק, שהתקשיתי להניחו מידי, אולם את רוב תובנותיו איני מקבל (בין השאר כמי שכתב שני מחקרים על אורי אבנרי – מחקר מקיף על דרכו הפוליטית ומחקר על מערכת האהבה/שנאה בינו לבין יונתן רטוש והכנענים). הספר קונספירטיבי, ואם לפשט אותו למשפט אחד, הוא מציג את אורי אבנרי כסוכן סובייטי. איני מקבל זאת. אולם אין ספק שיש בספר תובנות מעניינות, גילויים מסעירים ופנינים של ממש. החידוש הגדול ביותר בעבורי, היה הפרק אודות וילי מינצנברג, אדם שעד קריאת הספר לא ידעתי על קיומו.
מסתבר שאיש זה הוא האדריכל והאסטרטג של שיטות התעמולה והארגון של הלוחמה הפסיכולוגית והתעמולתית של הקומוניזם במערב. אין ספק שמלחמה זו נחלה הצלחה רבתי – עובדה שטובי אנשי הרוח והאמנים במערב, כולל בישראל, תמכו בבריה"מ בעידן סטלין, יצאו נגד ארה"ב והמערב, היו "אידיוטים שימושיים" בשירות סטלין, ופעלו בדיוק על פי אסטרטגיה המפורטת בספר, שלא אכנס כאן לפרטיה.
והיום, בישראל ובמערב, אותו אידיוטיזם שימושי, אותה שיטה של מיליון ועדים וארגונים וארגוני משנה ורשימות חותמים על אינספור עצומות ואנשי רוח וסופרים שמרוב תמימות נופלים בקסם מילים כמו "השלום" ו"זכויות האדם" המשרתים את היפוכו של השלום והיפוכם של זכויות האדם.
זה הסיפור של הדה-לגיטימציה למדינת ישראל, הפורח במערב ואף בישראל. עם מלחמת הגרילה הזאת עלינו להתמודד, כולל על נפשם של התמימים, ההופכים, שלא בטובתם, לאידיוטים שימושיים.
 
אהוד: אם תמשיך להחזיק בדיעות הלא-תקינות פוליטית האלה – אין לך שום סיכוי להיות אינטלקטואל מוביל, איש אקדמיה נחשב או סופר חשוב בישראל. אבל אם תלמד ללקק את התחת לַאידיוטים השימושיים והמוסריים – אזיי על פת הלחם שלך, החמאה תימרח תמיד בצד הנכון.