שר הביטחון, אהוד ברוג-ברק, יצא בהכרזה כי המשך הקיפאון המדיני עלול להביא לבידודה של ישראל בעולם: "לקראת חודש ספטמבר אנו עומדים בפני צונאמי מדיני שרוב הציבור לא מודע אליו. יש תנועה בינלאומית שתכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967. זאת טעות לא להבחין בצונאמי הזה. הדה-לגימטציה של ישראל באופק, גם אם האזרחים לא רואים זאת. זה מסוכן ביותר ודורש פעולה – יוזמה מדינית תקטין את הסיכונים בהמשך הדרך," אמר ברק.
מאז מלאים דפי הפרשנים בסכנות הצפויות לישראל. החלטת עצרת האו"ם על הקמת מדינה ערבית-פלישתינאית בגבולות 1967 תתקבל ללא כל קושי. רק הגוש של המדינות המוסלמיות (57 מדינות) ישיג רוב בעצרת. נכון, החלטה בעצרת האו"ם אין לה שיניים, אבל השאלה אם ארה"ב תטיל וטו במועצת הביטחון על החלטה זהה. גם עם וטו אמריקאי החלטה כזו עלולה לכרסם במעמדה של ישראל. על ישראל להיערך מדינית למצב החדש, שבו נתבעת ישראל לתת הכול ללא הכרה וללא שלום. הפיתרון האופטימאלי מבחינת ישראל הוא לאזור אומץ ולהכריז כי ישראל מכירה (בתנאי הדדיות) בקיומה של מדינה ערבית-פלישתינאית עצמאית ברצועת עזה ובשטחי A ביהודה ושומרון, ועל שאר שטחי יו"ש היא תנהל מו"מ בדרכי שלום עם המדינה שתקום.
החלטה כזו תוציא את העוקץ מתביעת הרשות הפלישתינאית. במצב הקיים שלפיו מדינת חמאסטאן בעזה אינה כפופה לרשות המדינית ברמאללה, ספק אם אבא של מאזן וארגונו- אש"פ, שאינו זוכה למנדט מעמו (החמאס קיבל רוב בבחירות חופשיות) יתבע בכלל הכרה במדינה עצמאית, וגם אם כן, עצם ההכרה הישראלית במדינה כזו בגבולות רצועת עזה ושטח A ביו"ש, תוריד את מרבית הלחצים על ישראל להיכנע בלי מו"מ מדיני לשלום. סביר להניח שנתניהו יוכל להעביר החלטה כזו בממשלתו שהרי ממילא אזורים אלו כוללים את מרבית האוכלוסייה הערבית והם כבר למעשה תחת שליטה ריבונית ערבית. גם הסמנים הימניים בממשלה בני בגין ויעלון יקבלו זאת.
מימון כיפת ברזל
למרות ההצלחה הטכנולוגית הכבירה של "כיפת ברזל" עדיין קיימת בעייה קשה – בעיית המימון. לפי המדווח כל טיל יירוט עולה כ-100,000 דולר. גם אם המחיר מאוד יפחת כתוצאה מייצור המוני וממכירות לארצות אחרות, עדיין המימון מהווה בעייה בהתחשב בכך שכל רקטה של האוייב עולה בסביבות כ-200 דולר. המלחמה עלולה להפוך למלחמת התשה כלכלית.
במעט דימיון והעזה פוליטית קיים פתרון לבעיית המימון, פתרון שעשוי אף להביא לביטול כדאיות שיגור הרקטות: הגרמנים-הנאצים לא הצהירו מעולם במלחמת העולם השנייה כי מטרת מלחמתם באנגלים היא לחסל את אנגליה ולהשמיד את האנגלים. למרות זאת, האנגלים לא העלו על דעתם לספק לגרמנים בעת המלחמה מזון, דלק, ושטרות כסף לתשלום משכורותיהם של פקידי הממשל. ישראל עשתה תקדים היסטורי (יש לרשום זאת אולי בספר שיאי גינס), ישראל היא המדינה הראשונה בהיסטוריה המספקת לאוייב, המחוייב לחסלה ולהשמיד את תושביה – מזון, דלק, ושטרות כסף (המגיעים מדי שבוע לגבול במכונית משוריינת). מכיוון שכל חברי ועדת גולדשטיין (גולדסטון) הכירו בכך כי שיגור רקטות על אוכלוסייה אזרחית בישראל היא פשע מלחמה – הרי על ישראל לנקוט בדרך הבאה:
לקזז מסכום הכסף המגיע לפלישתינאים בעזה, את עלות טילי "כיפת ברזל".
העלות הגבוהה תביא את החמאס לפעול למען הפסקת ירי הרקטות על ישראל. שום ארגון "זכויות אדם" לא יוכל לתקוף את ישראל בשל כך. תיקון קטן. תמיד יהיו "צדיקים" שיתקפו, אבל התקפה כזו רק תמחיש את צביעות התוקפים שהרי הגנה עדיפה מבחינת חיי אדם על התקפה עם נפגעים רבים. כאשר ידע החמאס כי כל טיל עולה להם הון עתק יימנע משיגור רקטות לעבר האוכלוסייה האזרחית בישראל.
ויטוריו אריגוני – האוחזים בחרב בחרב יאבדו
האיטלקי-נוצרי ויטוריו אריגוני עונה קשות ונרצח ע"י ארגון מוסלמי-סלפי-ג'יהאדיסטי קיצוני, שנלחם עם החמאס על השלטון ברצועת עזה. אריגוני, שהוצג בעיתונות הישראלית כ"פעיל שלום" – היה למעשה פעיל בארגון "תנועת הסולידריות עם הערבים הפלשתינאים ism". אריגוני לא היה "פעיל זכויות אדם", או "פעיל שלום". אריגוני לא תמך בשלום אלא תמך במלחמת תנועת החמאס לחיסול ישראל והשמדת היהודים. אריגוני האיטלקי-קתולי הכיר ודאי את דברי ישו ש"כל האוחזים בחרב, בחרב יאבדו," אבל הוא לא העלה על הדעת שזה יקרה גם לו. מי שתומך ברצח יהודים אין לו את התוקף המוסרי לצאת נגד רוצחיו. מי שמתנגד לכל רצח חייב להזדעזע מרצח האיטלקי אריגוני על-ידי קנאי האיסלם, רצח שמהווה בשורה רעה ליהודים ולא פחות, אולי יותר לערבים.
מכון ון ליר – עאדל מנעא והגזענות היהודית
בתאריך 14.4.11 – במסגרת כנס של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", מתחו נציגי המגזר הערבי ביקורת חריפה על ישראל והאשימו אותה בגזענות.
פרופסור עאדל מנעא ממכון ון ליר טען כי בישראל יש אפרטהייד מובנה כלפי הפלשתינאים "בתוך הציונות יש אפליה מובנית," ובכלל – החברה הישראלית סובלת מגזענות כלפי מיעוטים.
בדיון, בו השתתף גם משה ארנס, לא דיברו כלל על הגזענות הערבית-מוסלמית. פרופסור עאדל (צדק בערבית) מנעא, שהתקיף את הגזענות היהודית, לא הצהיר שהוא רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס – לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות, שהוא מגנה אותה. לפרופסור עאדל מותר לראות בדברי מוחמד מופת מוסרי. פרופסור עאדל כידוע אינו גזען. רק היהודים...
אוניברסיטת חיפה והגזענות היהודית
העולה מרוסיה – גולדה שמיפיצקי, הידועה יותר בכינוייה זהבה גלאון, התפרסמה במאבקה הבלתי מתפשר נגד הגזענות. שמיפיצקי-גלאון התעלתה הפעם על עצמה. המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה המשיך את המאבק נגד הגזענות היהודית. בתאריכים 13-14 באפריל התקיים בחיפה כינוס בנושא "האמונה הדתית והסכסוך היהודי ערבי." לפאנל העוסק בשיח הפוליטי הישראלי הוזמנו המשתתפים הבאים: ח"כ זהבה שמיפיצקי-גלאון (מרץ), ח"כ מיכאל בן ארי (ישראל ביתנו), השר דניאל הרשקוביץ (הבית היהודי), השר אלי ישי (ש"ס), ח"כ איברהים סרסור (התנועה האסלאמית), אברהם בורג.
ח"כ זהבה גלאון הודיעה למארגן הכינוס, פרופסור יצחק וייסמן, ראש המרכז היהודי ערבי – שהיא מסרבת לשבת עם ח"כ בן ארי לשולחן אחד כי הוא "פשיסט וכהניסט".
פרופסור וייסמן נכנע לדרישתה וביטל את ההזמנה למיכאל בן ארי.
בהחלט ניתן להבין ולהצדיק את שמיפיצקי-גלאון על שסירבה לשבת עם אדם הדוגל בדעות כהניסטיות גזעניות, אולם לא ברור דבר אחד. תנועתו של כהנא מעולם דרשה את חיסול מדינות ערב והשמדת היהודים כפי שדורשת תנועת "האחים המוסלמים" המיוצגת על-ידי ח"כ איברהים סרסור, וכי למה זה לא סירבה שמיפיצקי-גלאון להשתתפותו של זה?
הסיבה כמובן פשוטה. המאבק באוניברסיטה חיפה הוא רק נגד הגזענות היהודית. הגזענות הערבית-מוסלמית – יוק!
למרבה הצער, ח"כ איברהים סרסור לא הצהיר בכינוס שהוא רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס, שלפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות שהוא מגנה. למרבה הצער עד עתה שום ערבי-מוסלמי לא הצהיר זאת, ושום משתתף יהודי בכינוס לא תבע לקבל הצהרה כזו.
אנחנו חוזרים אל השאלה המטרידה: האם כל הערבים-המוסלמים גזעניים? האם אין ערבי-מוסלמי אחד הרואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות שהוא מגנה? האם אין ערבי-מוסלמי אחד שאינו גזען?
אנחנו מחכים שיגיע אחד כזה. מעניין מי יהיה הראשון?