בארה"ב מוכרים בצנצנות זכוכית מלפפונים חמוצים עבים ובעלי זיפים תחת השם "היברו פיקלס"; הם עשויים בחומץ וטעמם לא רע למי שאוהב אותם. אנחנו חסידי הכנת המלפפונים המוחמצים במי-מלח, וזה המתכון שלנו:

קבוע: צנצנת עם סוגר הרמטי של טבעת גומי ומנוף-קטן מחוט-ברזל קשיח. תכולתה נטו כשש כוסות מים שהם כליטר וחצי.

1 מגשית של מלפפונים ננסיים וכדאי אפילו 2 מגשיות ולברור מתוכן את הננסיים ביותר.

פעם היינו נפרדים מהמלפפונים בסתיו ושבים ופוגשים אותם רק באביב, וראשונים לכול היו מלפפוני עין-גדי שגם אנחנו עבדנו בקטיפתם, ומחמת שהיו נדירים ויקרים ביותר ולא מוגשים לחברים, היינו מחביאים מלפפון טרי אחד או שניים בכיס, לארוחת-הבוקר בחדר-האוכל.

בשנים האחרונות, בזכות החממות, יש לנו מלפפונים בינוניים וגם ננסיים גם בחורף.

2 פרוסות-טבעות של פלפל ירוק או אדום בשרני חריף.

2-3 שיני שום קלופות, מפולחות לפי הגודל.

אגד שמיר. הטוב ביותר הוא שמיר-בר אלא שקשה למוצאו.

שתיים וחצי כפיות מלח בישול, גס, מומסות בשתי כוסות מי ברז רגילים עם כף אחת של חומץ.

אפשר גם בלי חומץ, כפי שמספרת המשוררת ש. שפרה על אימה, וכפי שאנחנו זוכרים מאימא שלנו. מכל מקום, הוא אינו משפיע על הטעם של תמיסת מי המלח.

אופן ההכנה: שוטפים היטב את המלפפונים, קוטמים את הקצה שהיה מחובר לשיח. מניחים טבעת פלפל חריף בתחתית הצנצנת ובונים עליה את שכבות המלפפונים. כדאי לנער מדי פעם כדי להגדיל את התכולה. אם בוררים אותם משתי מגשיות, אפשר לדחוס יותר – מלפפונים קטנים יותר.

שמים למעלה את טבעת הפלפל-הריף השנייה ופלחי השום, וסוגרים עליהם היטב עם אגד השמיר, כמה שנכנס יותר.

מכינים את תמיסת 2 כוסות מי-המלח עם כף החומץ, שעוזר לשימור קשיותם של המלפפונים, יוצקים עד מלוא הצנצנת וסוגרים היטב עם המכסה ה"פטנטי".

מניחים בחוץ, בשמש, או על אדן החלון.

בימים חמים המלפפונים מוכנים-למחצה כעבור 24 שעות ואפילו פחות. בימים קרים ומעוננים, בחורף, זה לוקח לעיתים יומיים ויותר. יש לפקוח עין על מידת ההחמצה – לפי צבע המלפפונים. משעה שהם מאבדים מירקותם ומקבלים קצת צבע חאקי – מיד להכניסם למקרר. כך פעולת ההחמצה מושהית, ואפשר ליהנות במשך ימים אחדים מטעמם העשוי-למחצה, שהוא, כמו המלפפונים עצמם – אחד מנפלאותיה של ארץ-ישראל.

כשבאים אורחים אנחנו מכין לפחות שתי צנצנות, ובהן תכולה של כשלוש מגשיות ויותר, ולא נותר מהם זכר אחרי שהאורחים מסתלקים.

בימים רחוקים היה אפשר למצוא מלפפונים קטנים וקשיחים להחמצה גם בערימות המלפפונים הרגילים, כיום – לא. רק לעיתים רחוקות, בשוק. ואז בהחלט מומלץ לבחור מהם. מצד שני, מחיר המלפפונים הננסיים במגשיות אמנם יקר יותר, אך מצדיק את ההוצאה כי הם מתאימים במאה אחוז להחמצה וגם זמינים ברוב החנויות והמרכולים.

אז אל תחמיצו – החמיצו!

הערה: כשאנחנו מתלוננים ונרגנים על עליות המחירים, וזאת כאשר החנויות והשווקים שלנו ממש מתפוצצים משפע מוצרים – כדאי לנו לעצור רגע ולחשוב מה היה מזונם של אזרחי אירופה, שמרביתה היתה כבושה בידי הנאצים, וגם של חלקים אחרים בעולם אז – בשנים 1939-1945 – מזונם של האזרחים, של הלוחמים, של הפרטיזנים, של הפליטים חסרי הבית, שלא לדבר על המוזלמנים שאם לא במשרפות הושמדו, אזיי מתו ברעב ובמחלות במחנות הריכוז. אז נמשיך להתלונן, כמו בני ישראל על משה שהוציאם ממצרים! כן, אנחנו מפונקים! קוטרים! אבל כמה אנשים זכו לראות בשנים הנוראות ההן מלפפון טרי אחד באירופה? מה מלפפון? פרוסת-לחם! צלחת מרק!