אברהם בורג מתווה בעיתון "הארץ" את דרכה החדשה של מפלגת העבודה: "כדי שסימני החיים במפלגת העבודה יהפכו לאלטרנטיבה שלטונית, היא חייבת להמציא את עצמה מחדש כמפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית", בורג, העבודה קשה מאד ("הארץ" 29.4.11).
ומהו לדידו סוציאל-דמוקרטיה אמיתית? בורג מניח "כי פג תוקפה של נוסחת 'שתי המדינות לשני העמים', ועל מפלגת העבודה במקום 'לדבר על אובססיית הביטחון', "לבחון ברצינות את רעיון המדינה האחת התופס לו יותר ויותר מאחזים בימין, בשמאל ובפלסטין," – שלילה גזענית של זכות העם היהודי לריבונות שתוצאתה חיסול מדינת היהודים והפיכתה למדינה ערבית, הם לגבי בורג "דמוקרטיה".
צודק בן דרור ימיני המכנה אותו "פשיסט", כי זה הגיונו של הפשיסט: מוסר כפול. מה שמגיע לצד שאתה תומך בו לא מגיע לצד האחר.
ומהו סוציאליזם לדידו של בורג? "ישראל," הוא קובע, הפכה ל"חברת בצע מסורתית, לאומנית וגזענית." ובאמת מי כמו אברהם בורג הוא דוגמא מושלמת לאדם רודף בצע. עם פרישתו מהעבודה החל בורג בעסקים מפוקפקים וכושלים על סף הפלילי. לשאלה מאין בכלל השיג כסף? ענה בורג: "זאת שאלה לא לגיטימית ולא אענה." חקירה פלילית נפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות-אשקלון" למשקיעים אותם ייצג בורג, שהיו בעלי עבר פלילי. אולם, המכירה בוטלה והחקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגרה מחוסר ראיות בנובמבר 2006‏. "ההומאניזם" של בורג מתגלה בכל זאת כתומך בזכויות בעלי חיים. בעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת "אנונימוס" בשנת 2002 הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון. עם זאת, כחלק מפעילותו העסקית הוא מכהן כאחד הבעלים של חברה המגדלת תרנגולות לפיטום ולאכילה‏. לגבי בורג, הרי כבר אמרנו, תאוות בצע.
מה יש בצופן הגנטי של מפלגת העבודה המפוארת, המפלגה שבנתה את החברה הישראלית והקימה את המדינה שכל כך איתרע מזלה? כיצד קרה שמפלגת העבודה שמייסדיה בן גוריון, ברל כצנלסון, טבנקין, יגאל אלון ואחרים, זכו לאפיגונים כל כך עלובי נפש שירשו אותם. החל משמעון פרסקי-פרס יליד פולין שזכה להיות סגנו של בן גוריון, וברגע שהפסיד בהתמודדות על משרת מנכ"ל המפלגה עבר במהלך מקיאבליסטי מכוער ל"קדימה", המשך בפעולתם של חיים וישניה-רמון, ועוזריו ארמנד-אמיר פרץ, וחיים אורון-ג'מוס, שפרקו את ההסתדרות ומסרו את רכוש "חברת העובדים" שנצבר בזיעת הפועלים במהלך שני דורות, בחצי חינם, לבעלי ההון.
כן ואיך שכחנו את בגידתה של חווה בלס (הידועה יותר כדליה איציק) במפלגה העבודה, ועריקתה לקדימה. גם העריק האחרון מהמפלגה שהתעשר וקנה דירה במגדלי אקירוב, אהוד ברוג-ברק, לא היה סוציאליסט דגול, אבל למרות שהכריז כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, ולמרות תמיכתו בכיבוש ערבי של יו"ש וירושלים המזרחית, אין ספק שאברהם בורג עולה עליו. בורג הוא הראשון ביוצאי מפלגת העבודה שנהפך לאנטי ציוני. בורג הוא פעיל המפלגה הראשון שקיבל בהפגנתיות אזרחות צרפתית הצביע בבחירות לנשיאות צרפת, והמליץ לכל ישראלי לקבל אזרחות זרה. וכמובן בורג הוא גם הראשון שקרא לחיסול מדינת היהודים והפיכתה למדינה ערבית. בורג חניך הציונות הדתית נהפך ליהודי "נטורי קרתא". ההבדל ביניהם הוא בכך שהם – נטורי קרתא לפחות ישרים, הם מתנגדים לציונות, אבל גם לא מקבלים ממנה כספים. הפיכתו של בורג לאנטי ציוני לא מפריעה לו לקבל פנסיה שמנה מהסוכנות, כולל ג'יפ ונהג צמוד, עליו נאבק בבית הדין האזורי לעבודה כשפרש ממנה. אין ספק בורג הוא יוצא העבודה הנתעב ביותר.
מפלגת העבודה אמורה לעמוד על שני יסודות: היסוד החברתי הסוציאל דמוקרטי והיסוד הציוני-בטחוני. כל יסוד חסר מפיל את המבנה כולו. נכון, זמן רב מאז סילקה מפא"י משורותיה ב-1955 את חבר הכנסת אליעזר לבנה על שהעז לבנות וילה בת שתי קומות בירושלים, בקרית היובל. אבל גם עתה קפיטליסטים בעלי הון אינם יכולים לעמוד בראש מפלגה האמורה לדאוג לאינטרסים של מעמד העובדים. על מנהיג המפלגה לגלות בראש וראשונה שליחות חברתית. היות ולמרבה הצער מפלגת העבודה נטשה את מצעה המדיני-ביטחוני שהיה מבוסס על "תוכנית אלון", ואימצה בעקבות אהוד ברוג-ברק את מצע רק"ח, כלומר תמיכה בכיבוש ערבי של יהודה ושומרון וחלוקת ירושלים. המנהיגה היחידה הראויה לעמוד בראש מפלגת העבודה היום, היא שלי יחימוביץ'. מפני שרק יחימוביץ' רואה את הצד החברתי כצד המכריע בפעולתה. שלי יחימוביץ' היא היחידה הראויה לעמוד בראש מפלגת העבודה כי מדינת ישראל לא תוכל לשרוד במאבק ההירואי שלה באימפריאליזם ובקולוניאליזם הערבי, ובגזענות המוסלמית, כחברה מפולגת בעלת הפערים החברתיים הגדולים בעולם המערבי. שלי יחימוביץ' היא התקווה היחידה של מפלגת העבודה.
 
[אהוד: הרשה לי לומר לך שאם כך, אזיי נחרץ דינה של המפלגה להיעלם].
 
דודו אמיתי וחנין זועבי – לימודי השואה לערביי ישראל
החבר דודו אמיתי, דובר גבעת חביבה, המציג את מוסדו כ"מרכז הוותיק והגדול ביותר בתחומי הדיאלוג היהודי-ערבי", מתגאה בכך שמוסדו הוא "הראשון בארץ (והיחידי) שהוציא לאור אנתולוגיה על השואה בערבית, והראשון שיזם וביצע קורס על השואה למחנכים ומחנכות ערביים". לעומת זאת החבר אמיתי אינו מכון להכניס לגבעת חביבה את נושא "שואת יהודי ערב" מפני שבהקשר הערבי, בגבעת חביבה לומדים רק על גזענות יהודית ולא על גזענות ערבית. בקשה להכנסת נושאי לימוד העוסקים גם בגזענות הערבית-מוסלמית נענתה ע"י החבר אמיתי: "עברנו את פרעה נעבור גם את זה". היהודים לדידו של החבר אמיתי הם "פרעה" האויב – הערבים לא... לגבי התביעה שעל כל בן אנוש להסתייג מקריאה להשמדת יהודים ובייחוד קריאה למר ריאד כבהא מנהל המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שיצהיר שדברי מחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים הם גזענות ולא מופת מוסרי, היא לדברי החבר אמיתי: "רמיזות נבזיות..." אבל מה לעשות החבר ריאד כבהא מסרב לומר שהוא אינו מזדהה עם מצע החמאס, אלא רואה אותו כמצע המשקף גזענות שהוא מגנה... ועדיין בין כל ערביי ה"דו קיום" ב"גבעת חביבה", אין אפילו ערבי אחד שאומר זאת.
מסתבר שהנחלת לימודי השואה לערבים אינה מצליחה. חברת הכנסת חנין זועבי פנתה (5.5.11) למבקר המדינה בדרישה לשנות את אופן לימוד השואה על רקע ההוראה לחייב ערבים להיבחן על הנושא בבגרות. "הבעיה היא היבט האידיאולוגי של הלימוד," כתבה זועבי, "ישראל עושה שימוש בשואה לבניית זהות יהודית סגורה, מאוימת, נרדפת ועיוורת לסביבתה הערבית, וזאת כדי לתת לגיטימציה למדיניות האיבה כלפי הערבים." לימוד השואה "הוא בעל השלכות מדיניות גדולות ומסוכנות, הוא מעמיק את הגזענות בחברה הישראלית ואת הנטייה לעבר הימין ולעבר מדיניות של כוח והתעלמות מהאחר." זועבי קראה כמובן למשרד החינוך ללמד על הנכבה... לזכותה של חנין זועבי יאמר שבניגוד לאבא של מאזן, היא אינה מכחישה את השואה.
באוניברסיטת חיפה, ביום השואה 2011 הפגינו מספר לא מבוטל של ערבים (וערביות בלבוש מסורתי) את שמחתם על שואת היהודים בכך שבזמן הצפירה התהלכו בכוונה תחילה עם חיוך ודיבור עליז בין הסטודנטים היהודים העומדים דום. אכן היה להם על מה לשמוח. הם הלכו בעקבות ידידו של היטלר, המופתי מוחמד אלחוסייני, ששמח על כך שלא נותרו מספיק יהודים להקים מדינה. אלמלי השואה היו היום בארץ כ-10 מיליון יהודים בכל ארץ ישראל. אפילו מיליון יהודים אחד נוסף היה שם לאל את תקוות הערבים לחסל את מדינת היהודים.
ונחזור לגאוותו של החבר דודו אמיתי. התפיסה היהודית הגלותית שאם נספר לערבים על שואת היהודים לבם יימס והם יקבלו את הציונות היא אשליה מסוכנת. וכבר כתב על שנים קודם לשואה המשורר:
לְבֵית הַקְּבָרוֹת, קַבְּצָנִים! וַחֲפַרְתֶּם עַצְמוֹת אֲבוֹתֵיכֶם
וְעַצְמוֹת אַחֵיכֶם הַקְּדוֹשִׁים וּמִלֵּאתֶם תַּרְמִילֵיכֶם
וַעֲמַסְתֶּם אוֹתָם עַל-שֶׁכֶם וִיצָאתֶם לַדֶּרֶךְ, עֲתִידִים
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה בְּכָל-הַיְרִידִים;
וּרְאִיתֶם לָכֶם יָד בְּרֹאשׁ דְּרָכִים, לְעֵין רוֹאִים,
וּשְׁטַחְתֶּם אוֹתָם לַשֶּׁמֶשׁ עַל-סְמַרְטוּטֵיכֶם הַצֹּאִים,
וּבְגָרוֹן נִחָר שִׁירָה קַבְּצָנִית עֲלֵיהֶם תְּשׁוֹרְרוּ,
וּקְרָאתֶם לְחֶסֶד לְאֻמִּים וְהִתְפַּלַּלְתֶּם לְרַחֲמֵי גוֹיִם,
וְכַאֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם יָד תִּפְשֹׁטוּ, וְכַאֲשֶׁר שְׁנוֹרַרְתֶּם תִּשְׁנוֹרְרוּ.
(ביאליק – עיר ההרגה)
הנחלת השואה לערבים היא טעות מפני שזה רק מעורר את תחושתם השקרית שהם הקורבנות של הקורבנות. לערבים יש להנחיל את המסר של "שואת יהודי ערב" – המסר של פשעיהם.
http://www.iol.co.il/
מניסיון חינוכי של שנים רבות, דווקא מסר זה המראה את הפרצוף האמיתי של הגזענות הערבית-מוסלמית, מלמד את הערבים שהם אינם רק קורבן, ובאמצעות הכרה זו מוקהית אצלם השנאה ליהודים ועולה הסיכוי לדו קיום. הבעיה היא שכדי לקבל כספים (וזאת יודע היטב החבר דודו אמיתי) אסור לדבר על הגזענות הערבית-מוסלמית. כדי לקבל כספים יש לפעול רק נגד הגזענות היהודית. אנחנו עדיין מחכים שאחד מערביי גבעת חביבה יצהיר שדברי מחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים הם גזענות ולא מופת מוסרי. מעניין מי יהיה הראשון.
 
השקר האמנותי של דור גז
האמן דור גז, בן ה-29, הוא יקיר המימסד האמנותי הישראלי. מאחוריו תשע תערוכות יחיד ופרס האמן הצעיר של משרד החינוך והתרבות לשנת 2010. הצלחתו הגדולה של גז אינה בשל איכות יצירתו האמנותית, (אפילו הוא מודה בכך) אלא היא תוצאה של הפוליטיקה. סבו אביו מצד אמו [?] הוא ערבי-נוצרי-אורתודוכסי, ואמנותו היא פמפלט פוליטי אנטי יהודי.
גז שאביו הוא בן למשפחת עולים מתוניסיה, מציג עתה במוזיאון תל אביב את התערוכה "מטעי האומה" (אצרה: אלן גינתון) התערוכה נקראת כשמה של החברה הממשלתית שפעלה בארץ בשנות ה-50, במקביל לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, כזרוע של המפעל הציוני של האומה המתהווה. חברה חקלאית שבין השאר תיפעלה את השטחים והמטעים שהולאמו מהערבים ב-48'. עבדו בה פועלים יהודים וערבים ובהם סבו הערבי-נוצרי של גז, יעקב מונייר, יליד 1920, מזקני הקהילה הנוצרית של לוד. "הרעיון של 'מטעי האומה' אומר גז, להעלות יותר שאלות נוקבות מאשר להציג אמנות. התערוכה בוחנת את האתוס הציוני, ומציגה בצורה הכי בוטה ערעור על הנראטיב הציוני שכולנו מכירים. הערעור על האתוס הציוני הוא בשיאו," מוסיף גז, "אבל המשימה טרם הושלמה..."
והנה הכיתוב בחוברת התערוכה: "היהודים שהגיעו מאירופה ביקשו להעתיק ולשכפל את נופי ילדותם, וכך עצי מחט הפכו לנוף המוכר וה'טבעי' לכאורה של ישראל. נוצר פה נזק אקולוגי – האורנים חונקים את האדמה ולא מאפשרים לצמחייה הטבעית של האזור לצמוח..." המשל ברור.
"הבחירה לנטוע בצפיפות יערות מחט, כפעולה ציונית יזומה, נבעה מהצורך להפגין נוכחות על האדמות שנרכשו על ידי קק"ל לפני קום המדינה, ואלו שהולאמו לאחר 48'. האורנים מוגדרים כעצים חלוצים – הם צומחים מהר ולא דורשים טיפול, ולכן בחרו בהם ולא בעצים טבעיים לאזור, כמו זית, שקד או תאנה, שדורשים טיפוח וזמן, אבל נשארים מאות שנים. האירוניה היא שעצים חלוצים הם גם עצים של 'שלב ראשון' – הם ייעלמו בהדרגה, אם בשריפות או כתוצאה ממחלות. הם בחזקת ביקור קולוניאלי לרגע..."
גם כאן המשל ברור. "הציונות יצרה הכלאה בלתי אפשרית של דמוקרטיה יהודית כחלק ממנגנון של מידור ובידול אזרחי," קובע גז, "אבל אין לישראל ברירה אלא להכיל את הערביות כחלק ממנה." בתערוכה קודמת "גיאורגופוליס" (אצרה: דרורית גור-אריה) עוסק גז בעברה הערבי-נוצרי של העיר לוד. אין תימה איפוא, שהתערוכה של גז המוגדר בחו"ל כפלסטיני, תנדוד בהמשך לפולין, גרמניה, ברזיל וארצות הברית. (בפולניה, גרמניה, וארה"ב כבר אין קוראים: "יהודים לפלשתינה!")
השקר הפוליטי-אמנותי של דור גז נובע שהוא עוסק רק ביהודים, במקום לעסוק בבעייה האמיתית של הערבים-נוצרים. הטרגדיה ההיסטורית הגדולה של הערבים-הנוצרים-האורתודוכסים היא שתרבותם וזהותם היוונית נעלמה כתוצאה מהשלטון הערבי-מוסלמי. בדומה ליהודים – גם היוונים-נוצרים-אורתודוכסים נתפשו כבני קופים וחזירים שיש להשפילם תחת חוקי ההשפלה המוסלמיים של "בני החסות". כתוצאה מהכיבוש הערבי והגזענות המוסלמית נאלצו היוונים-אורתודוכסיים לאבד במשך שנות הדיכוי את שפתם, את זהותם התרבותית, והלאומית, וליהפך ליצור הכלאיים ערבים-נוצרים.
הלאומן הערבי-נוצרי-אותודוכסי ח'ליל אל-סכאכיני, שעמד בראש מחלקת החינוך הערבי בזמן המנדט, התלבט רבות במצבם של הערבים-נוצרים. ביומן שכתב: "כזה אנוכי רבותיי!" הרהר בהתאסלמות. ערבי אותנטי הוא גרס, יכול להיות רק מוסלמי. סכאכיני קבל על כך שתרבותו היוונית הגדולה נעלמה תחת הכיבוש הערבי. כלאומן ערבי-נוצרי, שלל אל-סכאכיני את עובדת קיומו של עם פלסטיני נפרד. הוא התנגד לציונות, מפני שלדבריו פלסטין היא החוליה המקשרת בין חצי האי ערב למצרים ולאפריקה, ושלטון היהודים בה ימנע את אחדות האומה הערבית. המושג "אומה ערבית" הוא מושג שהוא אנטי-תיזה למושג "אומה מוסלמית", ואמור להכיל בתוכו גם את הנוצרים. ממציאי המושג הם ערבי-נוצרים שראו בו הגנה מפני המוסלמים. תפיסתו הלאומנית של סכאכיני ושנאתו ליהודים הביאה אותו לתמיכה בהיטלר; תקוותו היתה שגרמניה "תשחרר" את פלסטין מהיהודים. "היטלר, במאבקו ביהודים," כתב, "האיר את עינו של העולם." את בנותיו שלח לבית ספר גרמני, שאימץ את הנאציזם, והן גם הצטרפו לתנועת הנוער הנאצית ושרו את ההמנון הנאצי. כשגרמניה הפסידה במלחמת העולם הצטער על כך רבות. כמו כן תמך סכאכיני במופתי מוחמד אל-חוסייני ושמח על כך שהצליח להימלט מברלין.
הלאומנים הערבים-נוצרים בדומה לסאכאיני ולעזמי בישארה, החזיקו תמיד בקו קיצוני נגד היהודים במחשבה, שזה יעזור להם להרחיק מהם את הגזענות המוסלמית. זה לא עזר. בכל שטחי הכיבוש הערבי (13 מליון קמ"ר) מצב הנוצרים הוא בכי רע. קל וחומר מצב הערבים-נוצרים תחת הכיבוש של האמירות החמאסית בעזה, ושל הרשות הפלשתינאית ביהודה ובשומרון. רק בשטחי הכיבוש היהודי מצבם שפיר. אבל בינינו, מי היה מציג תערוכה ברוח זאת? באיזה מוזיאון בארץ או בעולם היו מעלים אותה? דור גז יודע איפה מרוחה החמאה. בעוד התערוכה הפוליטית שלו תזכה להצלחה בעולם. העולם הערבי-נוצרי ייעלם מהעולם.
 
בשבח הפורנוגראפיה
אימו של האנס בני סלע, שמרצה 35 שנות מאסר על אונס ומעשי סדום ב-13 נשים, ניסתה להבריח לו דיסקים עם סרטים פורנוגראפיים. כשהובא סלע לדיון בבית המשפט, באחד מהתיקים הרבים העומדים נגדו, ביקשה אימו שנכחה באולם מהשופטת, לאפשר לה להעביר לבנה חומר משפטי. השופטת קיבלה את הבקשה והאם הוציאה דפדפת ובה מסמכים, והעבירה אותה לסניגור. הוא עילעל בהם, העביר אותם לסוהרי הליווי של יחידת נחשון. סוהרי הליווי ערכו בדיקה מדוקדקת בחומר שהועבר, ובמהלכה הבחין אחד מהם בקרטון שנמצא בסוף הדפדפת. הוא פתח את נייר הכסף, ולהפתעתו גילה שני דיסקים. לאחר שהכניס את הדיסקים למכשיר ה-DVD, הבחין הסוהר כי מדובר בדיסקים שהכילו סרטים פורנוגראפיים, ובעקבות כך הוחלט להחרים את כל החומר שהועבר לסלע. בשב"ס ציינו כי אסירים מחזיקים DVD בתאים, אך אסור להם להכניס דיסקים של סרטים פורנוגראפיים. בעקבות תפיסת החומר, הגיש השב"ס תלונה למשטרת פתח-תקווה. סלע יועמד לדין משמעתי על ניסיון הברחה לכלא, וככל הנראה יישללו ממנו ביקורים ושיחות טלפון לתקופה מסוימת.
במקום שהמשטרה והשב"ס יתעסקו במניעת הברחת סמים וכלי נשק לאסירים, הם מונעים מהם לאונן. האם לא עדיף שהאסירים יביאו את פורקנם באוננות מאשר בדרכים אחרות?
גדול הפילוסופים היהודים בעת החדשה פרופסור ישעיהו ליבוביץ אמר כי הוא שואב הנאה רבה מאד מפורנוגרפיה. אז אם זה טוב ליהודי אורתודוכסי המקפיד על קלה וחמורה כפרופסור ליבוביץ, זה טוב יותר לאנס בני סלע. עדיף שהמשטרה והשב"ס יתעסקו בדברים החשובים באמת ולא באוננות של האסירים.
 
בגנות הפורנוגראפיה
"אכן דם וזרע בדת היהודית, ופוטנציאל זוועות", חוזר החבר חרמוני, וממשיך בדומה לשטרייכר, ליהנות ולהגיע לסיפוק מהתעסקות פורנוגראפית במחוזות הדם והזרע של היהודים. לו היה חרמוני מעלה ביקורת על רב זה או אחר (מי זה בכלל למשל הרב הס?) זה היה לגיטימי. וללא ספק יש רבנים גזעניים, אבל חרמוני, בדומה לשטרייכר, מדבר על "הדת" היהודית. "היהדות"! "היהודים"! האם אותן דמויות שוליות הן "היהדות"? האם אלו הם "היהודים"? החבר חרמוני אינו מקורי. לאורך ההיסטוריה היו נוהגים תמיד האנטישמים לקחת פסוקים מכאן ומשם, להוציאם מהקשרם, ולטפול אותם על "היהדות", או על "היהודים".
"גם כהן יודע שהיהודים אינם יכולים 'לסכן את העולם כולו,'" כותב חרמוני, הבעיה היא, שלא חסרים אנטישמים שכן חושבים כך, ודברי חרמוני רק מחזקים אותם.
מצע החמאס המביא את דברי מוחמד שיש להשמיד את היהודים לא נזקק לתיאורית הדם והזרע של החבר חרמוני ולא לתורת הדם והזרע של הֶר שטרייכר, אבל אין ספק שתרגום אפשרי של דברי החבר חרמוני לערבית יוכל להוסיף שמן למדורה. ובפראפראזה על דבריו: "אכן, בלילת הזרע והמין המצוייה בתורת חרמוני עשויה להתיר ביצוען של זוועות."
מזל לפחות שחרמוני – שותפו לדרך של סוחר הסמים גונן שגב, אינו מאשים את היהודים גם בסחר בסמים... איני יכול שלא לחזור על דבר שכתבתי כבר כאן בעבר: "בעוד שאין ערבי-מוסלמי אחד בעולם הרואה בדברי מוחמד המצוטטים במצע החמאס, "גזענות", העם היהודי בכל זאת שונה לטובה. שימו לב, בקרב היהודים קם יהודי "צדיק" למד-ווניק אחד, בשם חרמוני, היוצא נגד הגזענות היהודית. בכל העולם הערבי אין צדיק ערבי אחד, ולעומת זאת יש בעולם צדיק יהודי אחד. הגידו אתם, היש בעולם עוד עם כעם היהודי? היש עוד עם המתברך ב"צדיק" כהחבר חרמוני?
 
"אני הומניסט אדיר" ( Ich bin so colossal human),
התנאה בעצמו היטלר. התגלית המדהימה של החבר רון וייס
החבר רון וייס מגלה תגלית מדהימה (חב"ע 641): "ראשי החמאס המתנגדים להסכם שלום עם ישראל כבר הודיעו שאם יושג הסכם שיאושר במשאל עם, הם יקבלו את דינו של העם,"
מה החידוש? מאז ומתמיד הודיעו ראשי החמאס שהם "יקבלו" מדינה בגבולות 67', הם גם מוכנים לקבל את דירתו של החבר וייס. הבעיה היא, לא מה שהם מוכנים לקבל, אלא מה שהם מוכנים לתת. החמאס אינו מוכן לתת שלום. החמאס אינו מוכן לתת הכרה בזכות מדינת ישראל להתקיים. אדרבא הנה אתגר לחבר וייס. אנא הבא ערבי-מוסלמי אחד (גם לא מהחמאס) שרואה בדברי מוחמד במצע החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים גזענות שהוא מגנה. החבר וייס אנחנו מחכים.
 
אהוד: לנעמן שלום, אני מקווה שזו הפעם האחרונה שאני מביא מדבריך באריכות כה רבה, ושאתה חוזר בפעם המי-יודע-כמה על אותם ציטוטים ממצע החמאס. אנא השתדל לשלוח בעתיד מאמרים קצרים. שלא לדבר על העבודה העצומה שיש לי כל פעם בעריכת מאמרים ארוכים. פנייה זו אינה רק אליך אלא גם למשתתפים האחרים, וזאת בעקבות תלונות של קוראים על התארכות המאמרים, המקשה על קריאתם. אני מעדיף שמרבית הקטעים בכל גיליון יהיו קצרים יותר.