אורי ליפשיץ היה בן גבעת השלושה וגדל בגבעה שממערב למושבה, מדרום למוזיאון "יד לבנים" כיום. וממערב לגדר הירוקה הגבוהה של קיבוץ גבעת השלושה – שכן המשק של שמחה וצבי שכטמן. שמחה היתה בתו הבכורה של דודי ברוך בן עזר ראב, ולימים שינו היא וצבי את שם משפחתם לשוחט. לימים הם בנו עם שותף פתח-תקוואי, פוקס, את מלון "נוף ערד". במלחמת יום הכיפורים נפל בנם רן שוחט, והוא קבור בערד, כיום גם הוריו לצידו. רן הוא היחיד מצאצאיו של סבי יהודה ראב בן עזר שנפל במלחמה.
בתקופה שאני מספר עליה, סוף שנות הארבעים לערך, המשק הגדול של צבי ושמחה שכטמן בשולי הגבעה היה לתפארת, ונראה כקצה המערבי ביותר של המושבה; גם הבית החד-קומתי היה מיוחד במינו עם גג רעפים אדום-חום ששוליו משתפלים הרחק מעבר לקו הבניין כדי להצל עליו.
בלב החצר, מול הבית, היה לצבי שובך יונים גבוה וענק. היו עולים אליו בסולם. לא היה עוד במושבה שובך כה גדול. עשרות אם לא מאות יונים עופפו ממנו. כל פעם שביקרת שם שמעת את המשק שלהן. לימים נכבש צבי, שהיה יזם בנפשו ומחפש אתגרים, לאיסוף בולים. הוא הגיע לאוסף בולים גדול במיוחד, שהקדיש לרכישתו כספים, כי ראה בכך השקעה.
אורי ליפשיץ, הילד-השכן מגבעת השלושה, חמד מאוד יונים. כל כך רצה שגם לו יהיה שובך קטן עם יונים. הוא ניגש לצבי, כך סיפר לי לימים כשביקרנו בתערוכה בביתו ביפו – וביקש ממנו שני זוגות יונים.
צבי ענה לו שתמורת כך וכך בולים ייתן לו את היונים.
אורי "התלבש" על הדואר המגיע לקיבוץ והיה מקלף בזהירות, או אולי גם גוזר, את הבולים מהמעטפות עוד בטרם הגיעו המכתבים לנמעניהם, חברי הקיבוץ. כך עשה תקופת זמן וכאשר הגיע לכמות רצינית של בולים, הלך לצבי וקיבל ממנו בתמורה שני זוגות יונים. עוד קודם לכן הכין להן מארגז או מפח מעין שובך קטן, עם סוגר, ואיכלס בו את היונים שקיבל.
ימים אחדים טיפל ביונים בשבי, האכיל אותם ושמר עליהם, עד שהחליט כי הגיע הזמן לתת להן אפשרות למעוף חופשי.
כאשר שיחרר אותן הם עפו גבוה בשמי גבעת השלושה, שהיתה כולה בתים מוקפי עצים וירק, ומיד פנו מערבה וחזרו לשובך הגדול בחצר של צבי שכטמן.
מאוכזב מאוד הלך אורי אל צבי ושמע ממנו רק את המשפט הבא:
"מה, לא ידעת? יונים עפות בחזרה!"
ככה סיפר לי לימים אורי ליפשיץ, שהיה לו בליבו מאז על שכטמן. ואני גם חיברתי סיפור קטן בשם "יונים עפות בחזרה" אך אינני מוצא אותו ולכן כתבתי שוב מהזיכרון את כל הסיפור האמיתי לזיכרו של הצייר אורי ליפשיץ, בן גילי.