הַצֹּרֶךְ הַנּוֹאָש, הַלֹּא נִכְבָּש הַזֶּה, הַפֶּרֶא
שֶל מָה שֶמִּתְיַבֵּב בָּהּ בַּחַיָּה הָאֱנוֹשִית
כְּלַהַק זְאֵבִים עֲנָק בְּטוּנְדְּרָה מִצְטַמְרֶרֶת
מִקֹּר וּמֵרָעָב בִּתְהוֹם שֶל אֹפֶל-בְּרֵאשִית,
הַדַּחַף הָאַלִּים, הַקַּמָּאִי הַזֶּה לִפְצֹחַ
בִּנְהִי גַעֲגוּעִים נוֹרָא מוּל אֲדִישוּת נָגְהָם
שֶל כָּל כּוֹכְבֵי הַקֹּטֶב בְּאֶלְמָם וּבְרָגְעָם
הַקַּר, הַמְּנֻכָּר וְהֶעָקָר, הַשָּׂשׂ לִרְצֹחַ
אֶת כָּל הֲזָיוֹתָיו וּבְדָיוֹתָיו שֶל הַתָּמִים
הַמְּרַהֵט בְּאַשְלָיוֹת עוֹלָם בְּלִי רַחֲמִים. 
 
הַכֹּרַח הָאַלְכִּימִי לַהֲפֹךְ אֶת הַלֹּא יֵש
כִּבְאֶבֶן-חֲכָמִים לִזְהַב מִמּוּש חֲלוֹם כָּמוּהַּ,
לִדְלוֹת מִן הַחֲסָךְ אֵיזֶה בְּכָל-זֹאת מִתְאַיֵּש,
אֵיזֶה לַמְרוֹת הַכֹּל, אֵיזוֹ אֱמֶת שֶלֹּא רִמּוּהָ,
לִרְפֹּא אֶת גִּדּוּלָהּ הַסַּרְטָנִי שֶל הַבְּדִידוּת
בְּמַמָּשוּת קוֹרֶנֶת כְּמוֹ בְּרַאדְיוּם מִזְדָּרֵחַ,
לִקְטֹף, כְּבִתְשוּקַת יַלְדוּת שְכוּחָה, אֶת הַיָּרֵחַ
בְּפֶרֶץ מְכֻשָּף וּמַרְדָנִי שֶל אֵיזוֹ בְּדוּת –
הַכֹּרַח הַסּוֹרֵר הַזֶּה פּוֹרֵץ לוֹ בְּלִי הֶפְסֵק
כָּל פַּעַם מֵחָדָש כְּשֶצֶף גֵּיזֶר עַז, גָּעוּש,
 בִּסְבַךְ יַבְּלִית קְשַת-עֹרֶף הַחוֹזֶרֶת לְשַׂגְשֵׂג
עַל אַף כָּל תַּרְסִיסֵי הַהַדְבָּרָה שֶל הַיֵּאוּש.
כְּמוֹ הַנּוֹקְשִים בְּרִיק צַלְּחוֹתֵיהֶם קְמוּטוֹת הַפַּח
בַּתּוֹר הַמִּשְׂתָּרֵךְ בְּכָל בָּתֵּי-תַּמְחוּי-הָעֹנִי
לִמְנַת נְזִיד הַחֶסֶד הַמַּרְדִּים אֶת הָרָעָב
לְעוֹד שָעָה קַלָּה בֵּין יִלְלוֹת רוּחוֹת הַכְּפוֹר   
כְּאֵם הַמִּזְדַּעֶקֶת לְהַטְלִיא מִכָּל קְרָעָיו
אֶת חֲלוֹמוֹ שֶל עוֹלָלָהּ הֲלוּם בִּכְיוֹ הַכְּרוֹנִי 
וְחֶרֶש מַרְגִּיעָה אוֹתוֹ בְּעִרְסוּלֵי אֵינְסְפוֹר 
אוֹ בְּפִכְפּוּךְ חֲלֵב שָדָהּ בְּפִיו, הַנֶּהְפָּךְ
מִנֵּטֶף לְמִין לֶטֶף, מִזְּרִימָה לְתַרְדֵּמָה
וּמִמְּצוּקָה לְחֵיק מוּגָנוּתוֹ שֶל חֹם הַיַּחַד –
כָּךְ מִתְדַּפְּקוֹת שְתִיקוֹת עֲזִיבוּתָם הַמִּתְיַפַּחַת
שֶל כָּל מֻכֵּי הַבְּדוֹד עַל פְּנֵי דַּלְתּוֹ הָאֲטוּמָה
שֶל לֵיל הָעֲרִירוּת דְּמוּיַת הַתַּן, הַמִּתְיַלֶּלֶת
כִּי הָאָדָם, עַל אַף מִנְיַן שְנוֹתָיו, תָּמִיד הוּא יֶלֶד.
 
וְאִם בַּיּוֹם מַצְלִיחַ הוּא לִבְלֹם אֶת יִפְחָתוֹ
שֶל יֶלֶד מִתְפָּרֵעַ זֶה בִּכְלוּב מַרְתֵּף הַנֶּפֶש
בְּמַשְתִּיקוֹל הָרַאצְיוֹ הַמַּרְדִּים אֶת הַנֵּעוֹר
בְּכָל סַמֵּי הַקְהָיָתוֹ שֶל הָרָעָב לְאֹשֶר –
פּוֹרֵק אוֹתוֹ הַלַּיְלָה מִנִּשְקוֹ, מִפִּכְּחוּתוֹ,
מִכָּל מַנְגְּנוֹנֵי הֲגָנָתוֹ הַמִּצְטַנֶּפֶת
בְּמִשְלְטֵי הַכָּכָה-זֶה וְהוּא רוֹאֶה בַּחֹשֶךְ
אֶת מָה שֶהִתְאַמֵּץ מְאֹד שֶלֹּא לִרְאוֹת בָּאוֹר. 
 
וְהוּא שוֹמֵעַ אֵיךְ הַזְּמַן שוֹתֵת כְּשֶפֶךְ-דָּם
גַּרְגִּיר אַחַר גַּרְגִּיר בִּשְעוֹן-הַחוֹל הַמִּתְרוֹקֵן לוֹ
וְהוּא זוֹכֵר בִּכְאֵב שֶעוֹף-הַלַּיְלָה שֶיֵּש קֵן לוֹ
בְּצֵל גַּגּוֹ שֶלּוֹ – שָפַר חֶלְקוֹ מִן הָאָדָם.
וְהוּא הָיָה גוֹעֶה כְּפַר שָחוּט בְּלָמָּה-לָמָּה
לוּא רַק הָיָה אֶת מִי לִשְאֹל בָּאֵלֶם הַכִּילַי
אֲבָל יוֹדֵעַ כְּבָר שֶאֵין אֶת מִי מֵאָז שֶתָּמָה
אַרְכַּת הַיִּתָּכֵן וְהָאֶפְשָר וְהָאוּלַי.
 
אַךְ כְּמוֹ הֶרְגֵּל מֵצִיק שֶאֵין הַלֵּב נִגְמָל מִמֶּנּוּ,
כְּמוֹ חֶרֶשׂ אִיּוֹבִי בּוֹ מִתְגָּרֶדֶת הָעֶרְגָּה
לְמַשֶּהוּ אַחֵר, שֶהוּא יֶשְנוֹ וְלֹא אֵינֶנּוּ,
לְמָה שֶיֵּש בּוֹ קֵץ לַהֶעֱדֵר הַלֹּא נִרְגָּע
בּוֹעֵר בּוֹ כְּמִין אֵש-תָּמִיד, חוֹתֵר כַּחֲפַרְפֶּרֶת
בְּעֹמֶק מְחִלּוֹת זַעֲקָתוֹ הַחֲרִישִית
הַצֹּרֶךְ הַנּוֹאָש, הַלֹּא נִכְבָּש הַזֶּה, הַפֶּרֶא
שֶל מָה שֶמִּתְיַבֵּב בָּהּ בַּחַיָּה הָאֱנוֹשִית.