אין תימה שהחבר חרמוני שבדומה לשטרייכר העליל על היהודים את תורת הפרברטיות של "הדם והזרע" (חב"ע 626), נזעק לטובת הנאצים ונעלב בשמם. "זהו עלבון לנאצים ולפועלם, באזכור המילה שואה לגורל יהודי ערב." (חדשות בן עזר 653) שהרי "שואת יהודי ערב לא היתה ולא נבראה."
ובכן, ראשית למינוח. המונח "שואה" אינו מיוחד רק ל-6 המיליונים שנרצחו בשנים 39-45", המילה "שואה" משמעותה הרס, חורבן, כיליון. במשלי (ג', כה), למשל, נאמר: "אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא." בתהילים ל"ה, ח מופיעה שואה במובן של צרה וחורבן: "תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה, לֹא-יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה, יִפָּל-בָּה:" (תהילים ל"ה, ח).
המילה "שואה" שימשה לתיאור אסונות עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כך כונו למשל הפרעות בחברון ב-1929, והפרעות בבגדד. גם המונח "שואה" לגבי גורל יהודי אירופה החל זמן רב לפני תחילת ההשמדה. ב-17 בספטמבר 1939, שבועיים וחצי לאחר פרוץ המלחמה נכתב במאמר המערכת של "דבר":
"שואת פולין עוד לא נתגלתה לעינינו בכל מוראותיה," ובהמשך: "שואה מחרידה ירדה על מיליונים של יהודי פולין, שואה העולה בהיקפה ובמוראותיה על כל הניסיונות אשר נתנסינו בהם בשנים האחרונות."
[אהוד: התאריך חשוב גם לידיעת הטוענים ש"לא ידענו!"]
ברור לכן שחיסול יהודי ערב והכרזת ארץ "ערב" כ"יודנריין" (עד ימינו), נכללים במונח "שואה" לא פחות ואפילו יותר מאשר מצב יהודי פולניה שבועיים לאחר תחילת מלחמת העולם. גם אם נגדיר את רצח ששת המיליונים כ"השואה" (The Shoa) ונבדילה מסתם "שואה", אי אפשר שלא להגדיר את חיסול יהודי ערב כ"שואה".
כשהתקבל "חוק זיכרון השואה והגבורה, יד ושם 1953", נאמר בו כי מטרתו: "לכנס, לחקור ולפרסם את כל העֵדוּת על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה."
מהו לקח השואה? לקח השואה הוא למנוע אותה. בימינו גרמניה אינה מהווה יותר סכנה, לכן התעלמות מאותם כוחות התובעים כעת את חיסול ישראל והשמדת היהודים על-ידי הכחשת קיומם על-ידי אי שימוש במונח "שואה" לגבי כוונתם לשחזרה – היא מסוכנת ביותר. זהו עיוורון שיביא לאסון.
בגלל האידיאולוגיה האנטי יהודית שלו, מטעה החבר חרמוני בהשוואה שהוא עושה בין טבח יהודי ערב לבין אין ספור מעשי טבח אחרים שנערכו בהיסטוריה במסגרת מלחמות שונות.
בדומה לשואת יהודי אירופה, שואת יהודי ערב בוצעה מטעמים אידיאולוגיים. האידיאולוגיה היא טיהור המקום מיהודים. כשמוחמד ייסד את "האומה המוסלמית" באל-מדינה היו שם שני שבטים ערביים ושלושה יהודיים. מוחמד הצהיר: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים!" וביצע טיהור אתני, גירוש והשמדה. עד היום ערב (הסעודית היום) מחויבת ע"פ החוק להיות "יודן ריין". שואת יהודי ערב היא פועל יוצא של אידיאולוגיה, שמשמשת מופת מוסרי לימינו. אמנת החמאס (סניף "האחים המוסלמים") קובעת במפורש: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה." שואת יהודי ערב משמשת עד היום כמודל מוסרי כאשר הערבים בכל העולם, גם בארץ, קוראים בהפגנותיהם:
"ח'ייבַּר ח'ייבַּר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود)"
שפירושה: "ח'ייבַּר ח'ייבַּר, יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב!"
דוברי ארגון חִזבאללה מזכירים את קרב ח'ייבַּר ומשווים את הצלחתם במאבקו במדינת ישראל להצלחה בקרב זה. רקטות פג'ר 5 שנורו ב-28 ביולי 2006 לעבר עפולה, ומאוחר יותר לעבר בית שאן – עפולה וחיפה נקראו על ידי חזבאללה "רקטות ח'ייבַּר".
http://www.youtube.com/watch?v=IAbI-DPXgEI&feature=player_embedded
שימו לב לצילומי שרידי מבצרי היהודים בח'ייבר:
http://www.youtube.com/watch?v=3GhcCdqCz5E&feature=player_embedded
אני שמח שהחבר חרמוני הביא את כל הפסוקים המלאים המוכיחים את העובדה שלפי דברי מוחמד, היהודים הם קופים, וחזירים, שיש לרודפם, לענותם, ולהשפילם. לעומת זאת החבר חרמוני מפקפק באמיתות דברי מוחמד באותו חדי'ת מפורסם בו הוא תובע את השמדת היהודים כתנאי לגאולה. (חדית' אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם), או בכלל בקיומו, אבל למרבה הצער, בניגוד לחרמוני, החמאס אינו מפקפק באמיתות אותו חדית' ומצטט אותו במצעו.
http://reut-institute.org/data/uploads/officialheb/20060206Hamas Covenant.pdf
ודוק: אמנת החמאס היא מצע פוליטי של מפלגה שבשלטון, שזכתה לאחוז קולות רבים יותר משזכו הנאצים בגרמניה.
למרבה הצער דומה שלפי השקפת חרמוני, היהודים – בעלי הפרברטיות של "הדם והזרע", אכן ראויים להשמדתם.
ביודעי את רצון השלום האדיר של החבר חרמוני ובתקווה כנה שאכן יתגשם חלומו (וחלומי) ויושג השלום, הנה שני אתגרים לחבר חרמוני למען השלום הנכסף:
יהודי יכול לבקר היום באושוויץ, טרבלינקה, פונר, באבי יאר וכו', ינסה נא חרמוני לבקר בגיא ההריגה של אל-מדינה.
ימצא נא החבר חרמוני ערבי-מוסלמי אחד שיצהיר שדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש להשמיד את היהודים כתנאי לגאולה הם גזענות ולא מופת מוסרי.
 
יופטפוימט – טוב למות בעד ארצנו
לא ברור לי מה משיגים הטהרנים כגון הייטנר בהכניסם לפיו של טרומפלדור, שהיה עולה חדש, וחי רק זמן קצר בארץ, אמרות בעברית צחה וספרותית. האם קללה ברוסית (אין קללות בעברית) פוגעת בדמותו? לדעתי להיפך. אין אנושי מכך שאדם שחוטף כדור ונפצע, פולט מפיו קללה. החשוב הוא לזכור את שאמר לאחר מכן: "טוב למות בעד ארץ" (ברוסית אין ה' הידיעה). בכל מקרה הפלטת קללה במקרה של פגיעת כדור הינה יותר אנושית מאשר לו אמר אברהם יאיר שטרן בעברית צחה: "יבורך הכדור שפגע בי", כי "חלומי למות בעד ארצנו..."
 
היו פשיסטים ונקווה שלא יהיו
אלי מייזליש קובע: "לא היו פשיסטים בארץ וגם לא יהיו." [גיליון 653]. אבל מה לעשות, היו. אבא אחימאיר הגדיר עצמו בגאווה "פשיסט", בלשונו "פשיסטן". היו פשיסטים. נקווה שלא יהיו.
 
"רצח" אנשי אלטלנה
מזעזע לקרא שמשרד הביטחון אימץ את עלילת הדם של יוסי אחימאיר שקרא "לזכור את "מורשת" רבין במלואה: את רצח אנשי 'אלטלנה', ומזמין לטקס זיכרון רשמי המוקדש "לחללי אלטלנה שנרצחו." (הארץ 19.6.11).
רוב חללי אלטלנה היו חיילי צה"ל, שערקו מצה"ל בעיצומה של מלחמת השחרור, בפקודת בגין, ולחמו בצה"ל, והנה משרד הביטחון מגדיר אותם כ"נרצחים" ואת חיילי צה"ל כרוצחים.
מזעזע לא פחות הוא סירובם של משרד הביטחון וראש עיריית תל אביב – חולדאי, להנציח את שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י חיילי האצ"ל העריקים מצה"ל, או לקיים להם אזכרה רשמית.