מתוך ספר שיריה של יערה בן-דוד
"סוס טרויאני מבטן התודעה"
כרמל 2011, 96 עמ'
"סוס טרויאני מבטן התודעה" הוא ספר שיריה החמישי של יערה בן-דוד, משוררת אשר התברכה גם בכישרון הזמרה (מוסיקה קלאסית) וידה רבה לה גם באמנות הפלסטית (מציגה תערוכות קולאז' מ-1970 באכסניות הכי מכובדות). האימאז' הנפלא של שם הספר (האימאז' מתפרש בשיר "בלילות אני הודפת מגדלים" – עמ' 67) מזמין עיון מדוקדק בשירים הייחודיים ורבי ההשראה שבספר. אני מצאתי לנכון להתרכז בדוגמית, מעין "טיפה אחת מהים הגדול", שיר שמורכבותו תצביע על מורכבות כל הקובץ:
 
הוא נעל לרגליה...
 
הוא נָעַל לרגליה את סנדל הזכוכית
תכלכל כצבע עיניה
ופרם מחלפותיה פָּרַע ראשָהּ
פי תשוקתה סכור בפניו
הוא אהב אותי, אמרה הנערה.
 
כשאמרה לו לֵך לא הלך
כשאיימה אני הולכת –
קם והחזיר אותה
כאבן למראשותיו.
 
והאישה האחרת בעונייה בליבה שנכמר
ידעה את רחמי האילן המצל
זכרה את שנחרש בחלומה
העפר השָכוּחַ
והפרי העצב
אני אהבתי אותו, אמרה לעצמה.
 
מה זאת אהבה, שאל תמיד האיש
שלא ידע לאמוד את המרחק הנכון
שבין גוף שלישי לגוף ראשון.
 
השיר כומס בחובו סוד על משולש רומנטי, סוד שאיננו מתפענח על נקלה, להבדיל משירה של רחל "אישתו", שם ברור עד מאוד שמדובר בדוברת האוהבת גבר נשוי. המשוררת מערפלת כאן את המסר שלה במכוון, ואיננה מקילה על הקורא. הקורא ימצא בקובץ סדרה של תשעה שירים ששמה – "משירי האישה האחרת", ועניינה קרוב לנושא שירנו, אך שוב, גם שם המסר מעורפל במכוון.
בשיר שלנו שלושה גיבורים: "הנערה", "האישה האחרת" ו"האיש". הנערה סוכרת את פי תשוקתה בפניו, אך היא בטוחה שהאיש אהב אותה. ליבה של האישה האחרת נכמר. היא זוכרת את שנחרש בחלומה (בוודאי רמז ארוטי), והיא מצהירה שהיא אהבה את האיש, ואילו האיש עצמו שואל את השאלה הביאליקית המפורסמת – "מה זאת אהבה."
 
בין האיש ובין הנערה יש מאבק של כוחות – הוא אמנם נועל לרגליה סנדל זכוכית כמו באגדת "לכלוכית", אבל הוא גם פורע את ראשה (ארמז לביזוי, ראו במדבר ה' 18) ומתעמת עימה –
 
כשאמרה לו לך לא הלך
כשאיימה אני הולכת –
קם והחזיר אותה
כאבן למראשותיו.
 
הדימוי של הנערה לאבן למראשותיו של הגבר (ארמז מקראי למעשהו של יעקב ששם אבן למראשותיו וחלם את חלום הסולם – בראשית כ"ח 10 ואילך) הוא בוודאי לא דימוי שגרתי, ובוודאי מרמז על חלום שגבר זה מבקש להגשים. במקום אחר בספר (עמ' 30) מדומה חלקת עורה של האוהבת לשיש קרארה. לעומת זאת, האישה האחרת ליבה נכמר, והיא יכולה להתנחם רק באהבה מימי העבר.
יש שלושה "גופים" בשיר זה, והאיש מתואר כמי שאיננו יודע לאמוד את המרחק בין גוף שלישי לגוף ראשון.
השיר כומס סודות, ולמרות הרמזים המפוזרים בו – רק את חלקו ניתן לפענח.