כהרגלו, במקום לענות עניינית, מכנה אדון יוסי (אני קורא לו כך כי הוא קורא לי אדון נעמן) את שאלתי "השתלחות בזוייה", ואותי: "מעליל" "וסלפן". (חב"ע 658) שאלתי הייתה פשוטה: מתי אבא אחימאיר התנער מהרעיון הפשיסטי המקורי במנותק מההקשרים המאוחרים שלו. אדון יוסי הפנה אותי למאמרו של אבא אחימאיר "מיומנו של פשיסטן" (1955). חזרתי וקראתי את המאמר בו אבא אחימאיר מתוודה על קפיצות הדרך שעשה מטולסטוי, לא.ד. גורדון, ומהזדהות עם הקומוניזם, עד להזדהות עם הפשיזם, ולא מצאתי כל התנערות ממהות הפשיזם. את סיבת עזיבתו את הפשיזם הוא מסביר כך: "כשראיתי, שמוסוליני פנה ללאומיות צרת עין ורצה להפוך את "הצפרדע" האיטלקי ל"שור" הרומאי, פניתי עורף למצבי-הרוח הפאשיסטיים". (שימו לב להגדרה "מצבי רוח פשיסטיים"). לא מצאתי במאמר שום התנערות מהרעיון הפשיסטי המקורי. להזכירכם: המדינה היא ערך עליון. האדם אמצעי למדינה. התנגדות לדמוקרטיה הפרלמנטארית, לליברליזם , ולקומוניזם. משטר טוטליטרי דיקטטורי. מפלגה אחת. "עקרון המנהיג". מכל אלו, אין אבא אחימאיר מתנער במאמר. אם יש מקור אחר בו הוא מתנער מהאידיאולוגיה הפשיסטית המקורית בה אחז, אנא הצג אותו.
"מצבי הרוח הפשיסטיים" של אביו השפיעו כנראה גם על אדון יוסי כאשר הוא קובע ש"כולנו כיום בישראל "פאשיסטים", וכאשר הוא מאמץ את ה"שיחדש" הארווליני של שונאי ישראל כאשר הוא קובע שחיילי צה"ל "רצחו" את אנשי אלטלנה, ואילו שלושת חיילי צה"ל רק "נהרגו" ע"י אנשי האצ"ל שערקו מצה"ל. אצל אדון יוסי, כמו אצל אויבי ישראל, צה"ל תמיד "רוצח". רבין "הרוצח" - "רצח" את אנשי האצ"ל. בדומה לפילטוס עומד ומצהיר אדון יוסי: "דם כולם בראשם של נותני הוראת הירי ל"תותח הקדוש" הבלתי קדוש לחלוטין". ה"תותח הקדוש" הזה, אדון יוסי, הוא שקיים את הריבונות של ממשלת ישראל החוקית בעצם ימי המלחמה המרה עם צבאות האויב, והוא שאיפשר את הניצחון במלחמה. בכל מדינה בעולם, גם דמוקרטית, כל אדם המבצע פוטש מזוין נגד ממשלה חוקית בזמן מלחמה, ונותן פקודה לחיילים לערוק מהצבא, היה מועמד מיידית אל הקיר. בן גוריון החליט שלא לעשות כך לבגין. בן גוריון מנע מלחמת אזרחים שאותה התחיל בגין.
 
2. תחילת הסוף לכיבוש הערבי-מוסלמי
מאורע היסטורי כביר. בתום עשרות שנים של סכסוך הפכה דרום סודן למדינה ה-193 המוכרת על ידי האו"ם. ההמונים חגגו בעיר הבירה החדשה ג'ובה, והשמיעו את ההמנון החדש של מולדתם. העם הדרום-סודני (מה בעצם שמו?) הצטרף לצרפתים, לספרדים, לפורטוגזים, לאיטלקים, למלטזים, לארמנים, ולגיאורגים, שהצליחו לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות. (הפרסים גם כן חלקית הצליחו).
 מי לא הצליחו: המצרים-האגיפטים (נלחמו נגד הכיבוש הערבי 300 שנה), הבֶּרְבֶּרִים בצפון אפריקה. הכורדים, האשורים, המרונים, השחורים בדרפור, היהודים. מכיוון שמטרת הערבים היא כיבוש ישראל, כל גורם שישוחרר מהכיבוש הערבי מרחיק את הסכנה מאיתנו.