ציטוט מגיליון 678: כאספני גלויות ישנות של ארץ-ישראל יש לנו קשר עם בית המכירות האמריקאי לבולים ולגלויות של ארץ-ישראל, "האוז אוף זיוֹן" [באמצעות בעליו אד רוזן, שגם מבקר מדי פעם בארץ]. אנחנו מקבלים את הקטלוגים היפים שלו ובזכותם רכשנו את "בול פתח תקווה" ההיסטורי משנת 1909, שכנראה המתווה הראשון שלו נעשה בידי סבנו יהודה ראב בן עזר.
עכשיו רכשנו, תמורת 75 דולר + 5 דולר דמי משלוח בדואר, את הגלוייה של תחנת הרכבת התורכית בירושלים, עם קטר הקיטור העומד על המשטה העגול ששימש לסיבוב הקטרים לדרך חזרה ליפו. [ר' צרופות] הגלוייה נשלחה בדואר האוסטרי מחיפה, כנראה בחודש יולי 1908. הבול, שיש לשער שהיה ירוק ונשא את דיוקנו של הקיסר פרנץ יוזף – חסר, אבל חותמת הדואר קיימת. נודה למי שיפענח עבורנו את הכתוב מאחור. אולי מדובר באביו של אורי קיסרי, קייזרמן במקור, בתל אביב? הגלוייה נשלחה בדואר האוסטרי בתוך הארץ.
שלחנו את הגלוייה לחוקרת תל-אביב המובהקת שולה וידריך, והיא העבירה אותו לחוקרת הניה מליכסון, העושה מצגות היסטוריות נפלאות של ארץ-ישראל במאתיים השנים האחרונות. הניה קבעה בוודאות שמדובר בתחנת הרכבת בירושלים, ושולה מוסיפה: "הניה גם מעורבת בחשיפת המשטח העגול לסיבוב הקטרים [ביפו], שאותר בתצלום אוויר ובימים אלו משחזרים אותו. הוא היה מתחת למבנה במוזיאון בתי האוסף [של צה"ל]. המבנים [של תחנות הרכבת ביפו ובירושלים] זהים כמעט, והכיתוב שונה. מצורפים תצלומים של [תחנות] יפו וירושלים מאותה תקופה. תודה על הגלוייה. שלחתי אותה למנהל התחנה ביפו."
חרף כל הנאמר לעיל לא ברור לנו מדוע על הגלוייה שרכשנו נדפס בבירור "תחנת יפו" וכך גם בשאר הכיתובים המופיעים בה, בדפוס ובכתב-יד. אולי הגלוייה שרכשנו היא בכל זאת התחנה ביפו ולא בירושלים?
 
היי אהוד,
תודה על הקרדיט בראש המכתב [גליון 678]. רק ששכחת את ה-כ' ב"מליכסון". אבל זה באמת לא נורא, כי אנשים (אלה שמכירים), כבר ממילא משלימים בראשם את השם שלי.
חברתי שבהולנד מאד נהנית מספרך (שקיבלה ממני במתנה) ובמיוחד מההקדשה שכתבת לה. 
שיהיה לך סופשבוע נפלא.
הניה מליכסון
 
להניה היקרה,
הטעות  בשם משפחתך תתוקן וכבר הקדימו להעיר לי על אודותיה. עדיין הגלוייה של תחנת הרכבת, שרכשתי, היא תעלומה בעיניי. הרי כתוב עליה במפורש "תחנת יפו" ואילו על בניין התחנה כתוב "ג'רוזלם".
האם זו טעות של מפיקי הגלוייה?
אהוד
 
הניה: זה בסדר לגבי הטעות. לגבי הגלוייה זו טעות גמורה. טעות מסוג זה נעשתה במקרים רבים, כאשר מו"לים בחו"ל קיבלו חומרים מהארץ ולא ידעו על מה בדיוק הם מסתכלים. ייתכן שהטעות מקורה בנוהג לכנות את תחנת המוצא בשם היעד. כך בירושלים "שער יפו" מעיד על הדרך היוצאת ליפו ואילו שער הכניסה ליפו העתיקה נקרא בעבר "שער ירושלים" מאותה סיבה ממש.
האמת שלרוב האנשים זה נראה די מובן כי התחנה עצמה (המיבנה), זהה בשתי הערים, בתחנה ביפו כתוב על השלט בפירוש JAFFA.
הירידה לרזולוציה של היכן נמצא בדיוק מתקן הסובבן שמורה לחוקרים, אם תשאל את מרבית מדריכי הטיולים בארץ, גם הם לא יודעים (שיישאר בינינו: א. ב-א, אדריכל השימור של מתחם התחנה, שמע ממני לראשונה על קיום סובבן כזה בתל אביב [יפו] ועל חשיפתו. לא היה לו מושג! אין זכר לנושא הסובבן בתיק התיעוד של התחנה).
הסובבן בירושלים נעלם מזמן וזה שבתל-אביב נחשף רק בשנה שעברה, אני פשוט עוקבת אחרי זה ומצלמת את כל תהליך החשיפה מתחילתו ולכן כל כך מודעת לעניין.
מצ"ב עוד תמונה שצילמתי לאחרונה במוזיאון בתי האוסף. כרגע הסובבן נמצא בטיפולו של אפולו (מומחה לטיפול מתכות) כדי למנוע מהמתכת להיהרס במהירות מהחלודה לאחר שנחשפה לחמצן (עקב היותה מכוסה כל השנים, המתכת נשתמרה מצוין). כל העסק יעבור שימור ושיחזור ויהווה אטרקציה במוזיאון).