"המרחק בּין יהוּדי חילוני ליהוּדי שומר-מצוות הוא מרחק עצוּם,
אך המרחק בּין כּל אחד מהם לאבינוּ שבּשמיים הוּא אותו מרחק בּדיוּק."
(הרב אברהם יצחק הכּהן קוּק)
 
אֱלֹהֵי הַמִּלִּים שֶל אוֹתָם שֶאֵינָם
דּוֹלִים אוֹתָן מִשּוּם סִדּוּר אוֹ שוּם מַחְזוֹר אוֹ סֵפֶר-
תְּפִלּוֹת, מִלְּבַד הַקֶּצֶב הָאִינְטִימִי שֶלֹּא נָם
בִּשְׂמֹאל-חָזָם וּנְגִינָתוֹ אַף פַּעַם לֹא נֶחְשֶׂפֶת
לְאֹזֶן זָר זוּלַת לָאֹזֶן הַפְּנִימִית מְאֹד
שֶל מִי שֶמְּצוֹתֵת לְתוֹךְ מַכַּ"ם-עַצְמוֹ בְּקֶשֶב
בּוֹ לֹא רַק פְּעִימוֹת לִבּוֹ דוֹבְרוֹת אֵלָיו בְּעוֹד
כֻּלּוֹ רָתוּק לָהֶן כְּמוֹ לְתִשְדֹּרֶת-מוֹרְס נוֹקֶשֶת,
כִּי אִם אֲפִלּוּ כָּל שְתִיקַת סִינְקוֹפָּה מַדְמִימָה
בֵּין הֹלֶם-לֵב לְהֹלֶם-לֵב אוֹמֶרֶת לוֹ בְּלִי הֶגֶה
דְּבָרִים שֶבִּשְׂפָתָם הַחֲשָאִית, הַמַּפְנִימָה
נִרְקֶמֶת בּוֹ תְּפִלָּה שֶאֶל שִׂימַת-לִבְּךָ עוֹרֶגֶת.
 
אַתָּה, שֶמְּקַבֵּל שָם בִּמְרוֹמֵי שַפְרִיר עֶלְיוֹן
בְּדֹאַר-הָאֲוִיר שֶל עַנְנֵי כְּבוֹדְךָ בְּאֵלֶם
גַּם אֶת תְּפִלּוֹת הַהֵם שֶאֶת חֶשְבּוֹן-נַפְשָם יוֹם-יוֹם
עוֹשִׂים וְלֹא רַק בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
גַם אִם הֵם כָּרָגִיל נִדְחִים אֵי-שָם לְסוֹף הַתּוֹר
כְּמִין בָּנִים חוֹרְגִים הַמִּתְעַקְּשִים לִקְרֹא אֵלֶיךָ
לא מִדַּפִּים גְּלוּיִים כִּי אִם מֵעֹמֶק הַמִּסְתּוֹר
שֶל מַשֶּהוּ אִישִי, אִם גַם עִלֵּג הוּא וְחֵלֵכָה,
אַתָּה, שֶלֹּא רַק אֵין אָנוּ מִתְמַרְפְּקִים אַף פַּעַם
לְהִדָּחֵף אֵלֶיךָ כְּמוֹ הַרְבֵּה קוֹפְצִים בְּרֹאש,
רַק זוֹעֲקִים לְךָ בְּלִי קוֹל, וְלוּא רַק מִן הַטַּעַם
שֶאַתָּה אַבָּא שֶל כֻּלָּנוּ, וְאִם לֹא לִדְרֹש
אוּלַי מֻתָּר עוֹד לְפָחוֹת לִרְצוֹת, לִכְסֹף, לִכְמֹהַּ
שֶגַּם לִגְלוּיֵי-רֹאש אַךְ גְּלוּיֵי-לֵב אַתָּה מַקְשִיב
וְגַם אֶת תְּפִלָּתָם אַתָּה מוֹאִיל אוּלַי לִשְמֹעַ
וְגַם לִתְחִנָּתָם מֵעֵת לְעֵת אַתָּה מֵשִיב.
 
אָז אַף עַל פִּי שֶאֵין אָנוּ שוֹגִים בְּאַשְלָיוֹת
כִּי תִתָּכֵן שָנָה שֶכֻּלָּהּ אוֹר וְאֵין צְלָלִים בָּהּ
עֲשֵׂה לָנוּ כָּזֹאת שֶבָּהּ נוּכַל סוֹף-סוֹף לִהְיוֹת
שְלֵוִים עַל אַדְמָתֵנוּ בְּלִי מַטְּחֵי טֵרוֹר אַלִּים בָּהּ
שֶל אֵלֶּה שֶבִּמְקוֹם שֶיְּחַלְּצוּ אֶת פְּלִיטֵיהֶם
מֵעֹנִי, מֵחֶשְכַת הַבַּעֲרוּת וְשִׂנְאַת-נֵצַח
יוֹרִים בָּנוּ פַּצְמָ"ר, קָסָאם וּגְרָאד מִבָּתֵּיהֶם
שֶל מִי שֶמְּשַמְּשִים כְּקִיר-מָגֵן לִכְנֻפְיוֹת-רֶצַח
רַק עַל מְנַת לִטְעֹן תּוֹךְ הַזָּלַת דִּמְעוֹת-תַּנִּין
כִּי מִגְנַנְתֵּנוּ מְכַלָּה זָקֵן, אִשָּה וָיֶלֶד
כְּשֶאֶת הַצִּינִיּוּת הַזֹּאת סוֹפֵג עוֹלָם "אָנִין"
עִם סְטַאנְדַּרְטִים כְּפוּלִים וְאַנְטִישֵמִיּוּת מֻרְעֶלֶת.
וְתֵן לָנוּ בְּחַסְדְּךָ כִּי בִּכְבִישֵינוּ אָנוּ
תִזְרֹם תַּעֲבוּרָה שְפוּיָה וְלֹא נְהַר-דָּמִים
שֶאֵין בּוֹ גַם שָבוּעַ בּוֹ אֵינוֹ פּוֹקֵד אוֹתָנוּ
מוֹתָם הַמְּיֻתָּר כָּל-כָּךְ שֶל אֶזְרָחִים תְּמִימִים.
 
וּכְמוֹ שֶבִּנְעִילַת כִּפּוּר אוֹמְרִים "פְּתַח לָנוּ שַעַר"
סְגֹר לָנוּ פַּעַר, אֱלֹהַי, אֶת פַּעַר-הַחֶרְפָּה
בֵּין עֹשֶר-עֹשֶק חֲזִירִי לְאֶבְיוֹנוּת וָצַעַר
בָּם אֵין דִּמְעַת הָעֲשוּקִים מֵעֵינֵיהֶם מַרְפָּה,
שֶכֵּן מִלְּבַד מְחָאָתוֹ שֶל מַעֲמַד-בֵּינַיִם
שֶזֶּה שָנִים אֵין שוּם מִמְסָד אֶת שְחִיקָתוֹ פּוֹתֵר
עוֹלָה, עַל אַף חֵרְשוּת קַבַּרְנִיטֵינוּ, עַד שָמַיִם
מְצוּקָתוֹ שֶל מַעֲמָד נָמוּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר
וְאֵלֶּה שֶעוֹבְדִים, עוֹבְדִים קָשֶה מְאֹד, עַד גֹּדֶש
וְקַלְקָלַת-הַשּוּק לָהֶם פּוֹשֶטֶת אֶת הָעוֹר
אֲבָל לַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה לֹא גוֹמְרִים כָּאן אֶת הַחֹדֶש
הֵם כֶּתֶם עַל יֻמְרַת כֻּלָּנוּ כָּאן כְּעַם נָאוֹר.
 
וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ, רִבּוֹן-עוֹלָם, תֵּן סוֹפְסוֹף שֵׂכֶל
לִבְנֵי-דּוֹדֵנוּ וּנְצִיגֵינוּ-אָנוּ סְבִיב שֻלְחַן-
הַדִּיּוּנִים (שֶרַק הַהִתְכַּנְּסוּת סְבִיבוֹ חוֹסֶכֶת
דָּמִים מִשְּנֵי צִדֵּי הַגְּבוּל בִּמְקוֹם הֶמְשֵךְ פֻּלְחָן
שֶל קָרְבְּנוֹת-אָדָם בְּלִי סוֹף לַמֹּלֶךְ הַבּוּלֶמִי
שֶל מַשְׂטֵמַת-הַנֵּצַח בֵּין יִצְחָק לְיִשְמָעֵאל)
כִּי שִׂיא הָאַנְטִישֵמִיּוּת הוּא הַגִּ'יהָאד הַשֵּמִי
וְקִפָּאוֹן אוֹ קִבָּעוֹן בֵּין עַם לְעַם נוֹעֵל
כָּל אֶפְשָרוּת לְהֵחָלְצוּת מֵחַרְצֻבּוֹת הַלִּימְבּוֹ
שֶבּוֹ בִּכְיָהּ שֶל אִמָּא שַכּוּלָה, אִם בְּעִבְרִית
אוֹ בְּעַרְבִית צְלִילוֹ שָוֶה וְאִיש לֹא יַעֲלִים בּוֹ
אֶת זַעֲקַת הַ"דַי כְּבָר!"ֹ הַשּוֹתֶתֶת מִכָּל וְרִיד.
 
אֱלֹהֵי הַתְּפִלּוֹת שֶאִם אֵין לָהֶן קוֹל אֵין סִבָּה שֶתֻּשְלַכְנָה הַמַּיְמָה  
וְאִם אֵין הֵן כְּתוּבוֹת בַּסְּפָרִים עוֹד מִלּוּחַ-הַלֵּב חוֹתָמָן לֹא נִמְחָה
כֵּי לַמְרוֹת שֶאֵינָן מֹעֲלוֹת עַל הַכְּתָב מֹעֲלוֹת הֵן אֵלֶיךָ, שָמַיְמָה,
בְּתִקְוָה שֶכְּשֵם שֶיָּצְאוּ מִלִּבֵּנוּ כַּנֵּס יִכָּנְסוּ אֶל לִבְּךָ, –
תֵן לָנוּ שְנַת קְצָת יוֹתֵר מִדַּת צֶדֶק וּקְצָת פָּחוֹת עָוֶל וָרֶשַע
תֵן שְנַת שָלוֹם וּלְכָל הַזְּקוּקִים לְכָךְ לֶחֶם, וְגַג, וְתִקְוָה
וְתֵן לְכָל בְּרוּאֶיךָ לְהַרְגִּיש כִּי יֵש עוֹד יֶשַע
וְיֵש עוֹד בַּעַל-בַּיִת לָעוֹלָם. שָנָה טוֹבָה!