חָלְפוּ כְּבָר שֵש עֶשְׂרֵה שָנִים מֵרֶצַח רַבִּין
וּבַכִּכָּר הַתֵּל-אֲבִיבִית הַקְּרוּיָה
מֵאָז עַל שְמוֹ תָמִיד עוֹלָה תְחוּשָה מָרָה בִּי
כִּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת שֶיּוֹם בְּיוֹם שְרוּיָה
בְּאַלִּימוּת, אִם בְּמֶרְחַץ-דָּמִים פָטָאלִי
בְּכָל כְּבִישֵינוּ בָּם לַמָּוֶת יֵש שִלְטוֹן
אוֹ בִּרְצִיחַת נָשִים בִּידֵי בֶּן-זוּג וַנְדָּאלִי
אוֹ בִּקְרָבוֹת בֵּין בָּרוֹנֵי עוֹלָם תַּחְתּוֹן
אוֹ בִּדְקִירוֹת תִּגְרוֹת הַפַּאבִּים שֶכָּל לַיְלָה
גוֹבֶה בָּהֶן הַכֹּהַל הָעוֹלֶה לָרֹאש
אֶת מַס-הַטֶּבַח בְּאֻמָּה זוֹ שֶלֹּא דַי לָהּ
בִּגְרָאד מֵעַזָּה אוֹ בְּפִגּוּעִים בְּיוֹ"ש –
שֶהַמְּדִינָה הַזֹּאת, בָּהּ רַף-הַקֶּטֶל קְרִיטִי
וְרַף-הַכַּאסַח בָּהּ בְּכָל פִּנָּה נִכָּר
אִם בַּמִּישוֹר הַחֶבְרָתִי אוֹ הַפּוֹלִיטִי
כְּלוּם לֹא לָמְדָה מֵאָז הָרֶצַח בַּכִּכָּר.
 
בְּשֶל שִׂנְאַת אַחִים אֵרַע חֻרְבַּן הַבַּיִת,
בְּשֶל אַחְדוּת נִבְנָה הַבַּיִת הַשְּלִישִי,
לָכֵן חוֹבָה עָלֵינוּ כָּאן, בְּצִפָּרְנַיִם
לְהֵאָבֵק כַּיּוֹם בְּאֹרַח מַמָּשִי
מוּל מַגֵּפַת-הָאַלִּימוּת הַזֹּאת פִּי שְנַיִם
עַל דְּמוּת הָעָם הַזֶּה, טָהוֹר וֶאֱנוֹשִי.
 
כִּי רָם הוּא הוּא סֶלַע הַמַּחְלֹקֶת וְרַב-תֹּקֶף
אַךְ הַמְּשֻתָּף בֵּינֵינוּ עַז יוֹתֵר וָרָם
וְזֶה הַסֶּלַע שֶיִּגְבַּר עַל כָּל מַחְלֹקֶת
מוּל מַשְחִיתֵי צֶלֶם הָעָם וְהָאָדָם.
אוֹתָם יַלְדֵי-נֵרוֹת שֶשָּרוּ שִירֵי-אֵבֶל
אָז, לִפְנֵי שֵש עֶשְׂרֵה שָנִים, בַּכִּכָּרוֹת
וְלֹא שוֹמְעִים מֵהֶם כַּיּוֹם קְרִיאָה נוֹקֶבֶת
מוּל שִׂגְשׂוּגוֹ שֶל נֶגַע זֶה בִּמְלוֹא גָרוֹן
דַּוְקָא עַכְשָיו וְדַוְקָא כָּאן בְּעַם שְבוּי כֶּבֶל
הָאַלִּימוּת וְהָרִשְעוּת הַמֻּפְקָרוֹת,
אוֹתָם יַלְדֵי-נֵרוֹת שֶחָשוּ לְהַכִּיר בָּהּ
בַּסַּכָּנָה שֶל אָז, בְּטֶרֶם יְאֻחַר,
צְרִיכִים לִזְכֹּר הַיּוֹם, כְּשֶכָּל בִּרְיוֹן מַפְקִיר בָּהּ
כָּל נוֹרְמַת-יֹשֶר וְכָל קוֹל-שְפִיוּת נִחָר
כִּי הַמְּדִינָה שֶאָז הָיוּ רַק פֶּרַח-קִיר בָּהּ
הִיא שֶלָּהֶם הַיּוֹם וְשֶל בְּנֵיהֶם מָחָר.
 
וְכִי בְּלִי קֵץ לָאַלִּימוּת, שֶיְּפַצֵּחַ
אֶת חֹק הַגּ'וּנְגֶּל הַמַּגְדִּיל אֶת מְמַדָּיו,
בְּלִי הַצֵּרוּף הַבִּלְעָדִי, הַמְּנַצֵּחַ
שֶבּוֹ הַמּוֹחַ וְהַלֵּב חוֹבְרִים יַחְדָּיו
לִכְדֵי מַהוּת אַחַת, סִינְתֵּזָה שֶל יָשְרָה-בִּין
שֶיֵּש בָּהּ כּוֹחַ מוּסָרִי בְּצַד עָצְמַת                                             
הַפְנָמָתָהּ שֶל אֶזְרָחוּת טוֹבָה, שֶרַבִּין
כָּל-כָּךְ דָּאַג פֶּן תִּתְמַסְמֵס לָהּ וְתֻצְמַת
לֹא יְהֵא חֹסֶן לְאֻמִּי, לֹא עֹז וָכּוֹחַ
לְהִתְעַמֵּת עִם אֶתְגָּרָיו שֶל הֶעָתִיד
וּמִשּוּם כָּךְ אָסוּר לָעָם הַזֶּה לִשְכֹּחַ
אֶת עֲקֵדַת יִצְחָק הַהִיא, שֶזֶּה מַפְקִיד
כְּצַוָּאָה שֶתְּקֵפוּתָהּ כָּל-כָּךְ מוּכַחַת
כָּעֵת, בִּמְלאוֹת כָּאן שֵש עֶשְׂרֵה שְנוֹת-בִּלְעָדָיו,
לְמַצְדִּיקֵי דַּרְכּוֹ וּמִתְנַגְּדָיו גַּם יַחַד
אִם חֲפֵצֵי חַיִּים הֵם וְחַיִּים יַחְדָּיו.