הוּא מְקַבֵּל פְּקוּדוֹת רַק מִסַּמְכוּת אַחַת נִסְתֶּרֶת
שֶכָּל יָמָיו הוּא מְצַיֵּת לָהּ בְּמַצְפּוּן שָלֵו.
הִיא מַחְתַּרְתִּית מְאֹד גַּם בְּלִי לָרֶדֶת לַמַּחְתֶּרֶת
כִּי הִיא טְמוּנָה אַךְ בּוֹ
בְּתוֹךְ מַחְבּוֹא
עָמֹק בַּלֵּב.
 
לָכֵן הוּא מְצַפְצֵף עַל עָרִיצוּת הַמָּה יַגִּידוּ,
לָכֵן הוּא לֹא לָהוּט לִדְמוֹת לִשְאַר הָאֲחֵרִים
כִּי קוֹל הַלֵּב אַף פַּעַם לֹא אָחִיד הוּא, רַק יָחִיד הוּא
אֲפִלּוּ אִם קְרוּעִים אֶצְלוֹ כְּבָר כָּל הַמֵּיתָרִים.
 
וְיֵש לָזֶה בְּשוּק הַהֲמֻלּוֹת מְחִיר קָבוּעַ
וּקְנָס עַל חֲרִיגָה מִקֶּצֶב הַהוֹלְכִים בַּסָּךְ
שֶהִיא אוֹתָהּ נֶאֱמָנוּת לַצֹּפֶן הַטָּבוּעַ
בַּתִּשְדּוֹרוֹת הַסּוֹדִיּוֹת שֶרַק הַלֵּב בָּן סָח.
 
וּכְמוֹ סְאוֹן הַיָּם הַשָּר אֶל תּוֹךְ אָזְנוֹ שֶל יֶלֶד
מִתּוֹךְ וַרְדוּת אָזְנָהּ שֶל קוֹנְכִיָּה אֶת שִיר דָּכְיָם
שֶל נַחְשוֹלֵי הַזְּמַן, אִם בַּיֵּאוּש אוֹ בַּתּוֹחֶלֶת,
גַּם כְּשֶהַיָּם רָחוֹק – הוּא עוֹד שוֹמֵעַ אֶת הַיָּם
 
בָּרוּר וְחַד כְּמַאנְטְרָה, כִּשְׂפַת-אֵם, כְּאוֹר בָּאֹפֶק
מִמִּגְדַּלּוֹר שֶכָּל טְרוּפֵי צִיָּם אֵלָיו נִפְנִים
וְזֶה הַ-G.P.S שֶלּוֹ הַמִּתְפַּעֵם כַּדֹּפֶק
בְּרַקּוֹתָיו, שֶכֵּן הַיָּם הַזֶּה
הוּא בּוֹ,
בִּפְנִים...