(עם ההצבעה על ים המלח כאחד משִבעת פלאי תבל)
 
אֵשֶת לוֹט מַבִּיטָה אָחוֹרָה
אַף כִּי לוֹט, בַּעֲלָהּ הַמָּסוּר,
לָהּ חָזַר וְשִנֵּן: "נִזְכּוֹרָה
כִּי לִפְנוֹת לְאָחוֹר אָסוּר!"
וְלַמְרוֹת שֶקָּלְטוּ אָזְנֶיהָ
שֶנִּתְּנָה אַזְהָרַת-מַסָּע
זֶה מִמֶּנָּה אֵינוֹ מוֹנֵעַ
לְהָפִיר הֲפָרָה גַסָּה
אֶת אוֹתָהּ הַתְרָאָה נֶחְרֶצֶת
וּכְשֶלּוֹט, בְּרֻגְזָה קָשָה
שָם שוֹאֵל מִפְּנֵי מָה, בְּעֶצֶם,
הִיא אָחוֹרָה מַפְנָה רֹאשָהּ
מַצְבִּיעָה הִיא עַל יַם הַמֶּלַח     
שֶאֵי-שָם בֶּעָתִיד יֻחְרַם
וְכִמְעַט שֶיֹּאבַד הַכֶּלַח
עַל מֵימָיו כִּי כְּבָר לֹא יֻזְרַם
אֲלֵיהֶם מִמֵּימֵי כִּנֶּרֶת
וּמִמֵּי הַיַּרְדֵּן גַּם כֵּן
שוּם תִּגְבּוּר שֶל זְרִימָה עוֹצֶרֶת
אֶת נִפְחוֹ מִלְּהִתְרוֹקֵן
 וּבְכָךְ הוּא יִשָּׂא לַשָּוְא אֶת
שֵם "יַם מֶלַח" גָּדוֹל, שָלֵם
(שֶבְּלַעַ"ז הוּא "יַם הַמָּוֶת",
שֵם עָגוּם, אַךְ יוֹתֵר הוֹלֵם...)   
 
וּכְשֶלּוֹט בַּעֲלָהּ אוֹמֵר לָהּ
שֶזֶּה פְיַאסְקוֹ בִּלְתִּי-נִמְנָע,
הִיא עוֹנָה וְלִבָּהּ חוֹמֵר לָהּ
כְּמִין גֵּיזֶר מֻרְתַּח-טִינָה:
"בַּעֲלִי הַיָּקָר, נִמְאָס כֹּה
לִי לִשְמֹעַ, שְפוּפַת מוֹרָאל,
שֶאָבְדַן זֶה הַיָּם הוּא פְיַאסְקוֹ
שֶנִּקְבַּע בִּגְזֵרַת גּוֹרָל
כִּי מִין חוּש נְבוּאִי רוֹמֵז לִי
שֶבְּדוֹר-הֶעָתִיד, אֵי-שָם
שוּם בַּר-דַּעַת כְּבָר לֹא יָעֵז לִי
לְיַחֵס שוּם חַטַּאת אָשָם
עַל קִצְפִּי הַיּוֹצֵא עַל אֵלֶּה
שֶלִּבָּם שָם כְּלָל לֹא יָחֹן
יָם גוֹסֵס זֶה, כִּי אָז – מָה פֶּלֶא? –
יֻתְפְּלוּ כְּבָר מֵי יָם תִּיכוֹן.
 
וְאִם מֵי-הַתְפָּלָה בְּשֶפַע
לֹא יַצְלִיחוּ לִמְנֹעַ מִ-
יַּם הַמֶּלַח לִהְיוֹת לְאֶפַע,
אָז אוֹתוֹ מַאֲגָר לְאֻמִּי
שֶל אָחָ"ם הַפּוֹשְׂקִים שְׂפָתַיִם
וְתוֹקְעִים נְאוּמִים בְּטֵלִים
שֶמַּרְבִּית תְּכוּלָתָם הִיא מַיִם
וְגַם כָּכָה הֵם מַיִם תְּפֵלִים,
כֵּן, אוֹתוֹ חֵיל דּוֹבְרִים דֵּמָגוֹגִי
אֶת מֵימֵי נְאוּמָיו יַזְרִים
לְמִבְצַע-הַצָּלָה אֵקוֹלוֹגִי
שֶתּוֹךְ זְמַן לֹא אָרֹךְ יָרִים
אֶת מִפְלַס מֵי יַם מֶלַח זֶה מַעְלָה
לְרָמָה, בָּהּ יַסְכִּימוּ כֻּלָּם
כִּי אֲתָר זֶה, מִכָּאן וָהַלְאָה
הוּא אֶחָד מִפִּלְאֵי עוֹלָם."
 
כֹּה אָמְרָה אֵשֶת לוֹט בְּפֶה לַח
מִדְּמָעוֹת – וּפָנְתָה לַיָּם
וְהָפְכָה שָם לִנְצִיב-הַמֶּלַח
שֶכַּיּוֹם כְּבָר אֵינוֹ קַיָּם
(כְּמוֹ קְצָת מֶלַח שֶכֹּה חָסֵר פֹּה
בִּנְאוּמֵי אַחְ"מֵי חֶלֶם, שֶאֶת
מֵימֵיהֶם הַתְּפֵלִים מוֹסֵר פֹּה
דִּמְיוֹנוֹ שֶל אֶחָד, פּוֹאֵט
כְּתִגְבֹּרֶת נוֹזְלִים לְיָם זֶה
שֶבִּמְקוֹם שֶבְּיֹבֶש רָב
יֵעָנֵש וְיְהֵא מְאֻיָּם – זֶה
עוֹד עָשׂוּי לְחַדֵּש נְעוּרָיו...)