יוסי גמזו
דִיאַגְנוֹזָה שֶל פְּסִיכוֹזָה
אֶחָד מִתַּסְמִינֵי הַשִּגָּעוֹן הַמֻּבְחָנִים
הוּא חֹסֶר-הַתֵּאוּם בֵּין מָה שֶחָש חוֹלֵה-הָרוּחַ
וּבֵין מְצִיאוּתוֹ מַמָּש, שֶאֵין בְּשוּם פָּנִים
שוּם צֵל-דִּמְיוֹן בֵּינָהּ וּבֵין אוֹתוֹ דִמּוּי פָּרוּעַ
שֶיֵּש לוֹ עַל עַצְמוֹ – וְכָךְ רָשוּם בְּכָל גִּלְיוֹן-
טִפּוּל-וּמַעֲקָב בְּכָל מוֹסָד סָגוּר בַּחֶלֶד
כִּי מְטֻפָּל אֶחָד טוֹעֵן: "אֲנִי הוּא נַפּוֹלְיוֹן!"
וּמְטֻרְלָל אַחֵר בָּטוּחַ כִּי הִנּוֹ צוֹלֶלֶת
וְכָךְ שִדְּרָה כַּתֶּבֶת A.B.C בַּרְבָּרָה וַלְטֶרְס
בְּרֵאָיוֹן עִם בָּשָאר אַסַד סְצֵינָה מַדְהִימָה
שֶבָּהּ מוּכָח מֵעַל לְכָל סָפֵק כִּי כָּל הַשַּאלְטֶרְס
שֶבֵּין מוֹחוֹ והַשְּפִיּוּת נִתְּקוּ אֶת הַזְּרִימָה...
בְּשֶקֶט פָּתוֹלוֹגִי הוּא אָמַר לָהּ כִּי אֵינֶנּוּ
מוּדָע לְרֶצַח אֲלָפִים, יֶלֶד, אִשָּה וָאִיש
כְּפִי שֶמַּרְאוֹת סְטָטִיסְטִיקוֹת-הַטֶּבַח שֶעוֹדֶנּוּ
כּוֹפֵר בִּמְצִיאוּתָן וְאֶת חֶלְקוֹ בָּהֶן מַכְחִיש.
וְדַוְקָא, הוּא מַדְגִּיש, מִשּוּם שֶאֶת עַמּוֹ אוֹהֵב הוּא
צַר לוֹ עַל כָּל מַפְגִּין יָרוּי שֶבֶּעָפָר טָמוּן
וְאֶת כִּסְּאוֹ נוֹטֵש הָיָה לוּא רַק הָיָה חוֹשֵב הוּא
לְרֶגַע כִּי עַמּוֹ אֵינוֹ נוֹתֵן בּוֹ כְּבָר אֵמוּן
שֶכֵּן, הַמֶּרֶד בְּמִשְטָר שֶאֶת מוֹשְלוֹ הִמְאִיס
הוּא, כַּמּוּבָן, אוֹת לְאֵמוּן בְּנֵי סוּרְיָה בָּרָאִיס...
וְהוּא כִּמְעַט בְּשִיר שֶל אַהֲבָה לָעָם פּוֹצֵחַ
(שִיר-אַהֲבָה הַשָּׂם בַּכִּיס אַף אֶת שִירֵי פַיְרוּז)
וְסָח כִּי רַק רָאִיס מַזְ'נוּן אֶת נְתִינָיוֹ רוֹצֵחַ
וְאִלּוּ הוּא – אַהֲבָתוֹ לָהֶם מְלֵאַת-עֱזוּז
וְאַף אֶחָד מֵאֶזְרְחֵי אַרְצוֹ הוּא לֹא שִלֵּחַ
בְּאֵש-צְבָאוֹ אֶל הָעוֹלָם הַבָּא (מָה שֶנָּכוֹן:
אֶחָד הוּא לֹא רָצַח, אַךְ אֲלָפִים הוּא כְּבָר פִּלֵּחַ
בְּתַחְמָשְתָּם שֶל קַלְגַּסָּיו, כְּפִי שֶנִּתָּן לִבְחֹן
כָּל יוֹם בַּחֲדָשוֹת מֵחוֹמְס, מִדַּרְעָה, מִדַּמֶּשֶׂק
בִּפְרָט שֶהוּא מַצְהִיר בִּמְלוֹא נַפְשוֹ הָעֲנֻגָּה
שֶרַק רָאִיס מַזְ'נוּן שֶל מְדִינַת-טֵרוֹר קוֹרֶסֶת
קוֹטֵל אֶת נְתִינָיו וְגַם מַכְחִיש זֹאת, כִּמְשֻגָּע)
כִּי כָּאָמוּר, סִימְפְּטוֹם מֻבְהָק שֶל שִגָּעוֹן גְּלוּי-פֶּשֶר
הוּא אַקְט-הַהַכְחָשָה שֶל קְצִיר-הַמָּוֶת הָאָיֹם
שֶבּוֹ נָשִׂיא פְּסִיכוֹטִי בְּדָם קַר דּוֹחֶה כָּל קֶשֶר
בֵּינוֹ לַדָּם הַחַם שֶהוּא שוֹפֵךְ מַמָּש כָּל יוֹם.
וּמִבְּחִינָה זוֹ הוּא צוֹדֵק – כִּי טֶבַח בְּעַמּוֹ
יָכוֹל לִיזֹם רַק מְטֹרָף (כְּמוֹ אַסַד בְּעַצְמוֹ...)
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר