יוסי גמזו
בַּיִת
רַק אִם אַרְבַּעַת כָּתְלֵי מְעוֹנוֹ שֶל אָדָם נַעֲנִים בּוֹ לְקֶצֶב
אַרְבַּעַת חַדְרֵי לְבָבוֹ הַטְּמוּנִים בְּחָזוֹ וְאוֹמְרִים בּוֹ שִירָה
בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה, בַּטּוֹב אוֹ בָּרַע, בְּרִגְעֵי הַשִּׂמְחָה אוֹ הָעֶצֶב
יֵש לוֹ צִדּוּק לְכַנּוֹת זֹאת כְּבַיִת וְלֹא כְּמָלוֹן אוֹ דִירָה.
וְיֵש שֶאָדָם מִתְגּוֹרֵר לוֹ בְּוִילַת-פְּאֵר אוֹ בְּפֶּנְטְהַאוּז-צַמֶּרֶת
וְצַר וּבוֹדֵד לוֹ לַמְרוֹת כָּל הַלּוּקְסוּס וְכָל כִּוּוּנֵי הָאֲוִיר
כִּי הֹלֶם לִבּוֹ הַפּוֹעֵם בְּחֻבּוֹ כְּמִין מַאנְטְרָה כָּל רֶגַע זוֹכֵר אֶת
הַגְּבוּל הַמֻּכָּר כַּהֶבְדֵּל בֵּין מְחִיר וּבֵין עֵרֶךְ, בֵּין פְּרוֹזָה וְשִיר.
וְזֶה בְּדִיּוּק הַהֶבְדֵּל בֵּין מָצוּי לְרָצוּי, בֵּין דִּירָה וּבֵין בַּיִת,
קִירוֹת לֹא הוֹפְכִים אוֹטוֹמָטִית לְבַיִת אִם אֵין בָּהֶם חֹם אֱנוֹשִי,
אֲפִלּוּ אִם יֵש לַטַּיְקוּן רַב-הַהוֹן מְעוֹן-חֹרֶף וְגַם מְעוֹן-קַיִט
אַךְ אֵין לוֹ אוֹתָהּ חֲמִימוּת הֶכְרֵחִית – אֵין לוֹ בַּיִת שָלֵם, מַמָּשִי.
וַאֲפִלּוּ בֵּיתָן הֶעָלוּב שֶל הַרְבֵּה מִשְפָּחוֹת בְּהַרְבֵּה שְכוּנוֹת-עֹנִי
שֶעַל אַף דַּלּוּתוֹ מַקְרִינִים קִירוֹתָיו אוֹתוֹ חֹם אֱנוֹשִי שֶלֹּא מָש
גַּם אִם אֵין בּוֹ חַרְסִינוֹת וְשַיִש מִחוּ"ל וְרִהוּט הָעוֹלֶה בְּמִילְיוֹנִים
אֵין סָפֵק כִּי לַמְרוֹת שֶדָּרִים בּוֹ קְשֵי-יוֹם הֵם דָּרִים בּוֹ בְּבַיִת מַמָּש...
[נוסח מתוקן]
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר