על "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)"
מאת ג'רום ק' ג'רום
(כולל אחרית דבר ומסלולי טיול בעקבות השלושה),
תרגם והעיר – דני קרמן, הוצאת אריה ניר, 368 עמ'
דני קרמן, אנגלופיל מוצהר, טוען ב"אחרית דבר" של הספר כי "שלושה בסירה אחת" הוא אבן דרך בספרות ההומור, והוא הספר הכי מצחיק שנכתב אי-פעם. אני, הסבור שהומור טוב הוא פסגת היצירה הספרותית, ובעקבות כך הנני צרכן אובססיבי של הומור – מודיע בזה שלאורך קריאת כל הספר לא עלה על שפתיי חיוך אפילו פעם אחת. מסתבר שטרגדיות אינן מתיישנות לעולם (ראו – אנטיגונה, מדיאה, פדרה, המלך ליר וכו'), ואילו ההומור, מתיישן במהרה משום שהוא תלוי זמן, מקום ולשון.
הספר מספר את הרפתקאותיהם של ג'ורג', האריס וג'רום עצמו היוצאים לשוט על התמזה – שלושה שייטים שלומיאלים, שאליהם מתלווה הכלב מונמורֶסני. השלושה הם היפוכונדרים, וכל מחלה שהם שומעים עליה, או קוראים עליה, הם משוכנעים שהיא פגעה בהם.
ובכן, מה אמור להצחיק בספר?
אמורה להצחיק העובדה שהשלושה החליטו לקום בשש וחצי, וקמו בתשע; שנכנסו למבוך של המפטון קורט, ולא הצליחו לצאת ממנו; שג'ורג' מביא בנג'ו, כי כך מקובל על השייטים – הוא מנגן עליו, למרות שאיננו יודע, והכלב האומלל מגיב לנגינתו ביללות; שג'רום נופל אל תוך המים הקרים, וטוען שירד לשחות; שנאלצים לאכול בשר קר ללא חרדל; שמתפלנטרים בפתיחתה של קופסת שימורי אננס; שמכינים נזיד אירי מכל הבא ליד שמכאיב לבני המעיים, והכלב מוסיף את תרומתו לנזיד – עכבר מת; על כך שהאריס נלחם בלהקת ברבורים, ומסתבר שזה היה רק חלום; על כך שהאריס השתיין, שר שירים שאמורים להצחיק, אך הוא איננו זוכר את המילים; על כך שהם מאבדים את המשוטים ונאלצים להיות נגררים; על כך שהם מאזינים לבלדה גרמנית עצובה, והם בטוחים שהיא מצחיקה; על כך שתכונתו העיקרית של הדייג היא לשקר ולהגזים באשר להצלחות ציד הדגים; על כך שהשתדלו לעמוד בפוזה יפה כדי שיצלמו אותם, ובדיוק ברגע הצילום הם נפלו למים. כמובן, מתוארת בספר מסכת ארוכה של תקלות שקורות להם משום חוסר המיומנות שלהם.
הספר מביא גם מספר אנקדוטות שאמורות להצחיק, כגון שג'רום הביא פעם גבינה לחבר, וזאת כל כך הסריחה, שהנוסעים ברכבת ברחו, וכך עשה גם הסוס שהיה אמור להביא את המטען, ואילו אישתו של אותו חבר עזבה את הבית והלכה לגור במלון – כשקברו את הגבינה באדמה – המתים ברחו מהקברים; או הסיפור על אביו של ג'ורג' וחברו שהשתכרו כהוגן, והלכו לישון יחד במיטה אחת. כל אחד מהם חשב שאיש זר פלש אל מיטתם; או סיפורו של מטפס הרים שהיה מוכן לשלם כל הון שבעולם עבור כוס בירה, וברגע שמצא קיוסק, ובו בירה – הקים שערורייה שבעל הקיוסק הפקיע מחירים.
הספר מתאר גם את הרפתקאותיו של הכלב מונמורנסי: הוא הורג תרנגולות וחתולים, עד שחתול אמיץ מהפנט אותו במבט; הוא מאושר כאשר הוא יכול להתקוטט עם שאר הכלבים; הוא עוין את הקומקום הרותח, נובח עליו ונושך אותו – אחר-כך, משום הכוויה והכאב, הוא בורח ממנו ביללה.
כיוון שהתמזה עוברת דרך אתרים היסטוריים, המחבר מתעכב על סיפורים ואנקדוטות על המקומות השונים: מסופרים תולדות העיר קינגסטון, כנסיית ולטון שם תערוכה של מחסומים שהיו שמים בפיותיהן של נשים; אוטלנדס פארק שהיה בחזקתו של הנרי השמיני, מסופר על פגישתו של הנרי השמיני עם אן בולן, אותה הוציא להורג לאחר אלף ימים, ובעקבות כך החרים את טירת משפחתה ושיכן בה את אישתו החדשה – אן מקליב; מוזכרים הברונים שלחצו על המלך ג'ון לחתום על המגנה קרטה (בשנת 1215); מוזכר הרוזן גודווין שהואשם ברצח אחיו של המלך אדוארד המאמין (שנת 1306), הרוזן פלש לאנגליה, ואדוארד נאלץ להיכנע לו; מוזכר הכפר דוצ'ט הכומן זיכרונות מימי ויליאם הכובש; ויליאם הכובש מוזכר גם כגוזל האחוזה במרלו; מוזכר המנזר בישם, שם היכתה ליידי הולי את הילד שלה למוות; הארמון בפונינג, שם התגוררה אליזבט הראשונה; האתר ברדינג, מקומם של המלכים הסקסוניים במאה התשיעית; אחוזת מייפלדרוהם מהמאה ה 16, שם התאכסן אלכסנדר פופ; וילינגפורד – שם בילה הנרי השמיני את ירח הדבש עם קתרין הווארד, אותה ערף כעבור זמן בעוון בגידה; הָעיר לי, שלראש העיר שלה היו 197 צאצאים ועוד ועוד. לא כל הקביעות הגיאוגרפיות וההיסטוריות מקובלות על המתרגם, והוא מעיר כל פעם שהוא תופס את ג'רום ג'רום בטעות.
בספר זה האמור להצחיק יש לא מעט קטעים מעוררי פלצות, כגון גוויה של כלב במים שהשייטים היו אמורים לשתות מהם, או גוויה של אישה שאיבדה עצמה לדעת משום שאהובה זנח אותה עם פרי בטנה, ומשפחתה התנכרה לה.
הספר מלא וגדוש בהרפתקאות ובמידע בתחומים רבים ומגוונים, וברובו הוא בהחלט מעורר עניין, אבל הזמן שעבר מאז התחבר (1889) לא היטיב עם ההומור שבו, וזה, לצערם של הכותבים והקוראים גם יחד – הוא גורלם של רוב היצירות הומוריסטיות.
אהוד: אף שעבר כבר זמן מאז קראתי לאחרונה את התרגום העברי הראשון של הספר, הספיקה אפילו רשימת האיזכורים שלך ממנו ברשימתך להצחיק אותי היטב.
משה גרנות
ההומור אינו משתבח עם הזמן
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר