"וַיְהִי כַּאֲשֶר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת
וַיִּחַר-אַף מֹשֶה וַיַּשְלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר."
(שמות ל"ב, י"ט)

אִלּוּ יָרַד מֹשֶה הַיּוֹם מֵהַר סִינַי בָּרֶגֶל
אֵלֶינוּ כָּאן מִבְּלִי לְהִתְעַלֵּף וּבְלִי לִמְעֹד
הָיָה רוֹאֶה אֵיךְ בְּנֵי עַמּוֹ רוֹקְדִים פֹּה לֹא סְבִיב עֵגֶל
אֶחָד כִּי אִם סְבִיבָם שֶל עֲגָלִים רַבִּים מְאֹד.

הָיָה רוֹאֶה כֵּיצַד סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב, בְּסַאלְסָה
הֵם מְקַפְּצִים וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת
וְאֵיךְ הֵם מְזַמְּרִים כָּאן כְּמוֹ בְּאַטְרָף מְמֻסְטַל-סַם
בִּמְקוֹם אֶת שִיר הַמַּעֲלוֹת אֶת שִיר הַמְּעִילוֹת.

הָיָה רוֹאֶה כֵּיצַד בְּמִלְחֲמוֹת הַגֶּנֶרָלִים
מְפַזְּזִים הַמֻּפְקָדִים עַל טֹהַר הַמַּדִּים
סְבִיב עֵגֶל הַתְּכָכִים אַךְ לֹא מוּל הַר סִינַי סַקְרָלִי
כִּי אִם סְבִיב הַר אַחֵר, הַרְפָּז, וְאִיש לֹא מַאֲדִים.

הָיָה רוֹאֶה בַּכַּלְכָּלָה אֵיךְ בִּמְקוֹם "זֶה הַשַּעַר
לַאֲדוֹנַי" שָרִים הֵם מוּל מִמְסָד הַמַּחֲרִיש
לְנֹכַח כָּל עַוְלָה וְכָל אִי-צֶדֶק "זֶה הַפַּעַר
בֵּין חַ"כּ לְפוֹעֵל-דְּחָק וּבֵין הָרִיש לַנּוּבוֹ-רִיש".

הָיָה רוֹאֶה אֵיךְ עֲרוּצֵי הַשּוּנְד מְכַרְכְּרִים פֹּה
סְבִיב שֶפַע זִבּוּלֵי עֵגֶל הָרֵיטִינְג בִּתְחוּשָה
שֶבֵּין תַּרְבּוּת וּבֵין חִירִיָּה אֵין גְּבוּלוֹת בְּרוּרִים פֹּה
וְעִתּוֹנוּת סוֹבֶלֶת מִצַּהֶבֶת אֲנוּשָה.

הָיָה רוֹאֶה אֵיךְ לֹא רַק דַּג מַסְרִיחַ סִרְחוֹן-מַחַץ
מִצַּד הָרֹאש, גַּם מַנְהִיגוּת חַסְרַת כָּל אֲמִינוּת
כִּי הַבּוּשָה, בִּתְחוּם מִמְשָל תָּקִין, שָבְקָה מִלַּחַץ
חַיְדַּק עָמִיד לְאַנְטִיבְּיוֹטִיקָה שֶל הֲגִינוּת.

וְאֵיךְ, אִם לֹא בַּמֶּמְשָלָה, שָׂרִים יוֹשְבִים בַּכֶּלֶא
וּבְצֵאתָם מִמֶּנּוּ בְּלִי מִלָּה שֶל חֲרָטָה
הֵם כְּבָר מְתַחְמְנִים קַמְבֶּק פּוֹלִיטִי וּמָה פֶּלֶא
אִם עֵגֶל הַשְּׂרָרָה מַרְקִיד כָּל ז'וּלִיק גַּם עַתָּה.

וְאֵיךְ סְבִיב עֵגֶל הַשְּחִיתוּת חוֹגֵג בְּלִי שוּם סוּסְפֶּנְסִיָּה
אוֹתוֹ שִלְטוֹן שֶאֶת הִתְפַּשְּטוּתָהּ אֵינוֹ מֵפִיר
כְּשֶמְּבַקֵּר הַמְּדִינָה עוֹמֵד לָצֵאת לְפֶּנְסִיָּה
וּמְמַנֵּי יוֹרְשוֹ רוֹצִים פֹּה פּוּדְל בִּמְקוֹם כְּפִיר.

אִלּוּ יָרַד מֹשֶה הַיּוֹם מֵהַר סִינַי כְּסֵדֶר
מָה שֶכָּתוּב בְּפֶרֶק ל"ב פָּסוּק י"ט
שֶל סֵפֶר שְמוֹת כְּשֶבִּמְקוֹם עֵגֶל יֵש לָנוּ כְּבָר עֵדֶר
שֶל עֲגָלִים מְתֻרְגָּלִים לָקַחַת, לֹא לָתֵת

וְשֶל פָּרוֹת בָּשָן מְפֻטָּמוֹת מְאֹד שֶדַּוְקָא
מְבוֹסְסוֹת בַּבֹּץ הַזֶּה וּבְלִי הֶפְסֵק תּוֹפְחוֹת
הָיָה לִבּוֹ נִשְבָּר וַדַּאי לִפְנֵי שֶשְּתֵּי יָדָיו כָּאן
הֵעֵזוּ לְהַשְלִיךְ וּלְשַבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת.

וְזֶה מַרְאֶה שֶגַּם אִם כְּבָר יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם
וְעַבְדוּתָהּ – עוֹד יֵש לָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְאַמֵּץ
לָצֵאת מֵעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים הַזֹּאת, כִּי מָה הִיא
אם לא כִּעוּר מַצְרִיךְ בִּעוּר (וְלֹא רַק שֶל חָמֵץ...)