אִנֲּעָל דִינָךּ מוּסָה אִבְּן רָאס, אִנֲּעָל דִינָךּ.
הַשָׁנָה שׁוּב זָכַה מְשׁוֹרֵר מָרוֹקָאִי בִפְרַס אַשְׁכְּנַזִי.
שׁוּב גָנְבוּ אֶת כַּסְפֵּי מִיסֵינוּ וְהֶעֱבִירוּ אֲלֵיהֶם.
אִנֲּעָל דִינָךּ שׂוֹנְאֵי אַשְׁכְּנַזִים.
כּוּס אֶמ אֶמ אֶמ אֶמָק על הַשְׁקָרִים שְׁטָפַלְתָ על בְּיָאלִיק
כְּלוֹמְנִיק, מָראֹקַאנֶער שְׁכָּמוֹךָ,
אַתָּה חִירִיק אֲפִילּוּ בִּקְלָלוֹת.
חֲתִיכָת חָרָה שְׁכָּמוֹךָ אַ-שְׁטִיקֶלֶע דְּרֶעק.
יוֹפְּטְפוֹיוֹמָט, קִיבִּינִימָט, פִּיזְדָמָטִי,
פְּשָׁקְרֶב חוֹלֵירָה יאַסְנָה,
שָׁרְמוֹטָה אִבְּן שָׁרְמוֹטָה קוּרְבֶע,
מְשׁוֹרֵר עָאלֶק...
כֻּלָּה כָּתַב דְּרֶעק,
וְּכְבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ "מְשׁוֹרֵר פְרֶענְק".

המשורר מואיז בן הראש, זכה השנה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית. (30 אלף שקל) בראש ועדת הפרס עמדו פרופ' גלית חזן רוקם, והחברים בה היו ד"ר ענת ויסמן והסופר מאיר שלו.
על שירתו של בן הראש, כותבת הוועדה, כי היא שירה פולמוסית, פרועה ומבקשת צדק, "הנוסח השירי של בן הראש משלב הומור עצמי, רושם של דיבור ישיר, כן ובלתי מצונזר."
עוד הוסיפו חברי הוועדה כי מואיז בן הראש "מאלץ אותנו להתמודד ללא כחל וסרק עם שאלות של זהות ושייכות, הגירה וקיפוח, הכרח ובחירה. יחד עם המשורר אנו נכנסים למלכודות שמציבה המציאות למי שנמצא כאן, כלומר למי ש'לא הולך לשום מקום.'"
לדברי השופטים הוא כותב שירה "לא נחמדה", אך הוא נמצא "ראוי לפרס למרות, ובעבור, תכונה זאת".

פרס עמיחי ניתן על ידי עיריית ירושלים ומשרד התרבות כאות הוקרה למשוררים על ספר שירים שיצא לאור בשבע השנים האחרונות או על מפעל חיים. מטרותיו של הפרס הן: שימור והפצת מורשת עמיחי, עידוד מצוינות של משוררים ישראלים ואיכות ביצירה העברית.
בדומה לגזענות האנטי אשכנזית של העולָה ממרוקו, פרופסור אווה אילוז, גם העולה ממרוקו, מואיז בן הראש, מתמקד בהגיגיו בשנאת אשכנזים.
במוסף הספרות של "הארץ" בפסח האחרון מיחזר בן הראש את העלילה הגזענית והשקרית על ביאליק לפיה הוא שנא ספרדים:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.934678
והנה פאר יצירתו הפואטית של בן הראש: "אנעל אבוק ביאליק" שפורסם ב"הארץ":
http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1684610

אִנֲּעָל אַבּוּק בְּיאלִיק אִנֲּעָל אַבּוּק פְּרַס בְּיאלִיק
הַשָׁנָה שׁוּב זָכַה מְשׁוֹרֵר אַשְׁכְּנַזִי.
בפרס בְּיאלִיק שהפך לפרס Bעאלק
אִנֲּעָל ה-BOOK מר ביאליק אִנֲּעָל אַבּוּק
שוב גנבו את כספי מסינו הדלים
והעבירו את כַּסְפֵּינוּ לְאַשְׁכְּנַזִי בינוני

אִנֲּעָל אַבּוּק שונאי סְפָרְדִים
כִּי הערבים מזכירים לו סְפָרְדִים
ומה אם משורר היה אומר שהוא
שונא גרמנים כי הם מזכירים לו אשכנזים?
הייתם אומרים אנעל אבוק בכל כוח גרונכם, לא?
ומה אם לא אמר? אז לא אמר
אבל עכשיו פרס בִּי-עאלק כבר אומר את מה שהמשורר
הַלְאֻמִי אָמַר (אָמַר אז אָמַר, אז מה?)
לְאֻמִי שׁל מי? יענו לְאֻמִי
אִנֲּעָל אַבּוּק, אִנֲּעָל הַלּוּק
כֻּלָּה כָּתַב חמִישָׁה שִׁירִים סְבִירִים
חַמְסַה חַמְסַה
וְּכְבָר עשׂו אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר לְאֻמִי.

בן הראש טוען לאיכות הפואזיה שלו כך: "אם תאמרו קללות זה לא שירה / עליכם מוטלת ההוכחה."
אז הוכחתי. את השיר [לעיל] כתבתי כמובן כפאראפראזה הומוריסטית אבל, הנה הוכחתי שאני יודע לקלל לא פחות ממשורר מרוקאי.
ע"פ התקדים של בן הראש אני מצפה לקבל על היצירה הפואטית הזו, מרובת הקללות, את פרס עמיחי, ואולי אף את פרס ביאליק...

אהוד: המשורר החשוב בן הראש אינו יודע כנראה שבתעתיק עברי כותבים אבוכּ ולא אבוק אבל בזכות מוצאו המיוחס נסלח לו הקול, שהרי הייחוד של העדה שלו היה נמחכּ קליל אלמלא שימרו בכּנאות, בהתנשאות ובנרגנות את הרגשת הכּיפוח שלהם מדור לדור. וזוהי קמובן הערה גזענית ברוחו של ביאליכּּּּּ.