יוסי גמזו
גינקולוג ומאהב: Test case
א. אשה
הוּא מִתְפַּתֶּה לְהַאֲמִין, כְּשֶהוּא קוֹדֵחַ
בְּכַף יָדוֹ הַנַּבְרָנִית, הָעֲטוּיָה
כְּפָפָה שֶל גּוּמִי דַק, סְטֶרִילִי, בִּנְבָכֶיהָ
אוֹתָם רִגֵּל שָנִים רַבּוֹת – שֶהִיא גְלוּיָה
לוֹ כָּל-כֻּלָּהּ, מִקְּווּצוֹתֶיהָ מֶשִי עַד בְּהוֹנוֹתֶיהָ
וְעַד לַדַּק בְּסוֹדוֹתֶיהָ הַכְּמוּסִים
כְּמוֹ מִסְתְּרֵי הָאֲדָמָה וְחִידוֹתֶיהָ
לַגֵּאוֹלוֹג הַמְּפַלֵּס בָּהּ מִפְלָסִים
אוֹ לְעֵינֵי אַרְכֵאוֹלוֹג הַמְּפַצֵּחַ
אֶת פַּאזְל סוֹד שְלֵמוּת שִבְרֵי הַחֲרָסִים.
הוּא מְיֻדָּע בָּהּ לְכָל גִּיד וּלְכָל אֵבֶר,
לְכָל רְמַ"ח וְכָל שְסָ"ה שֶבָּם חָלוֹת
תַּעֲלוּמוֹת זְרִימַת חַיֶּיהָ הַסּוֹבֶבֶת
עַל צִיר הַפֶּרַח וְהַפְּרִי וְהַנּוֹבְלוֹת
וְאֵין נִסְתָּר מֵעֵין-הַנֵּץ שֶלּוֹ, עוֹקֶבֶת וְנוֹקֶבֶת
בְּלִי לֵאוּת, כַּחֲפַרְפֶּרֶת בַּמְּחִלּוֹת
אַחַר כָּל פְּרָט, מִן הַחִיצוֹן וּגְלוּי-הַסֵּבֶר
עַד הַנַּרְתִּיק, הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַשְּחָלוֹת.
אֲבָל עִם כָּל לַמְדָנוּתוֹ הַמֶּדִיצִינִית
הַמְּפָרֶקֶת אֶת סְתָרֶיהָ לְגוֹרְמִים,
תָּמִיד נִדְמֶה לוֹ שֶמִּבַּת-צְחוֹקָהּ הַצִּינִית
הוּא לְעוֹלָם לֹא יִמָּלֵט, גַּם הַתָּמִים
בְּגִלּוּיֵּי חֲשִׂיפוּתָהּ לוֹ לֹא יַצְלִיחַ
לְהַעֲלִים מֵחִישָנֵי רְגִישוּתוֹ
אֵיזוֹ סְגִירוּת שֶל גַּן נָעוּל שֶלֹּא יַבְטִיחַ
לוֹ לֹא תַפּוּחַ, לֹא אַגָּס. כָּל גְּמִישוּתוֹ
הָאַקְרוֹבָּטִית בְּאִבְחוּן וּבְנִתּוּחַ,
כָּל כִּשְרוֹנוֹ הַוִּירְטוּאוּזִי בְּיִשֹּוּם
כְּפוֹר שִפּוּטוֹ הַדִּיאַגְנוֹסְטִי קַר-הָרוּחַ
לַגּוּף הַחַי הַזֶּה, הַחַם וְהַבָּשֹוּם,
כָּל בִּטְחוֹנוֹ הָעַז בָּרַאצְיוֹ הַנָּטוּעַ
בַּ-cogito שֶמַּשְמָעוֹ הוּא ergo sum(1)
כְּמוֹ נִבְלָמִים פִּתְאֹם מוּל שַעַר לֹא פָּתוּחַ
שֶל הַקָּסוּם
שֶלְּעוֹלָם נוֹתָר חָסוּם...
וְדַוְקָא אָז, כְּשֶבְּעֵינוֹ הַמְּעַרְטֶלֶת
הִיא סַךְ הַכֹּל רַק מִקְרֶה קְלִינִי בֵּין רַבִּים
וְעוֹד דַּקּוֹת סְפוּרוֹת, כְּשֶתִּפָּתַח הַדֶּלֶת,
תָּבוֹא אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ וְהוּא יַבִּיט
גַּם בָּהּ בַּתּוֹר, בַּאֲדִישוּת הַ-take it easy
מִבְּלִי לִתְפֹּס אֶת הַסָּמוּי אֲבָל מוּכָח
שֶבּוֹ הַפִיזִי מִתְאַדֶּה לְמֶטָפִיזִי
וְהוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסְּכוּם שֶל כָּךְ וְכָךְ
תָּאֵי נַרְתִּיק וּזְקִיקֵי גְּרָף וּרְצוּעוֹת רֶחֶם
הוּא חָש עַצְמוֹ פִּתְאֹם פָּתֶטִי וּמְגֻחָךְ
כְּמוֹ אַסְטְרוֹנוֹם הָעָט עַל סוֹד כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת
בְּטֶלֶסְקוֹפּ סְתוּם-עֲדָשוֹת אַךְ אֶרֶךְ-טְוָח.
וְהוּא מֵבִין פִּתְאֹם שֶאֵין יָדוֹ מַגַּעַת
בָּאוּלְטְרָא סַאוּנְד וּבַלֵּיזֶר אֶל סוֹדָהּ
שֶבּוֹ מֵמִיר עֵץ-הַחַיִּים אֶת עֵץ-הַדַּעַת
וְהַפִּתְרוֹן יָדָיו קְצָרוֹת מִן הַחִידָה,
וְהוּא יוֹדֵעַ שֶיֵּש חַיִץ שֶאַף פַּעַם
הוּא לֹא יִפְרֹץ, יֵש אֵיזֶה "סֶזַם הִפָּתַח"
שֶלְעוֹלָם לֹא יִוָּדַע לוֹ כִּשּוּפוֹ, אֲבָל שֶרַעַם
לֹא-נִשְמָע אַךְ מְהַמֵּם מִכָּל מַטָּח
שוֹטֵף אוֹתָהּ מִקַּרְקַפְתָהּ עַד עֲקֵבֶיהָ
כְּשֶהִיא פְּרוּזָה לוֹ, לָאַחֵר הַמְּשַלְהֵב,
כְּמוֹ יְרִיחוֹ לִצְבָא צָרֶיהָ,
כְּמוֹ שְמָמָה לְמַמְטִירֶיהָ,
כְּמוֹ אִשָּה
לְמַגָּעוֹ
שֶל מְאַהֵב...
וְהָאַחֵר הַהוּא, זֶה שֶמַּצִּית בּוֹ צֶבַע
בִּבְרַק עֵינֶיהָ, בִּלְחָיֶיהָ, בְּכֻלָּהּ
אֵינוֹ מֻמְחֶה בַּפִיזְיוֹלוֹגְיָה שֶלָּהּ, אֵיפֹה? אֵין לוֹ רֶבַע
מֵאוֹצְרוֹת בְּקִיאוּת הַדּוֹקְטוֹר, בִּמְחִילָה.
וְהוּא אַף פַּעַם לֹא נִסָּה לִטְעֹן כְּאִלּוּ
הוּא מִתְמַצֵּא בְּכָךְ, בִּכְתָב אוֹ בְּעַל פֶּה,
אֲבָל עֻבְדָּה – הוּא מְרַפֵּא אוֹתָהּ אֲפִלּוּ
מֵחֳלָאִים שֶשּוּם רוֹפֵא עוֹד לֹא רִפֵּא:
מִן הַשִגְרָה, מִן הַבְּדִידוּת,
מִן הָרְאִי שֶהוּא עֵדוּת
לִשְׂעַר-שֵׂיבָה בּוֹגֵד, לְקֶמֶט חֲשָאִי
הַמִּתְנַחֵל בָּהּ בְּעָרְמָה
אַךְ הוּא נוֹשֵק לוֹ, לָמָּה מָה?
לָמָּה אוֹהֵב אוֹתָהּ. זֶה לָמָּה. כְּמוֹ שֶהִיא.
וּכְמוֹ נַרְקִיס כְּפוּף-רֹאש בַּאֲגַרְטָל צָחִיחַ
שֶזֶּה עַתָּה הֻשְקָה בְּמַיִם – וְנִזְקָף
הִיא מִתְעוֹרֶרֶת לִתְחִיָּה מִן הַנָּדוֹש וְהַשָּכִיחַ,
מִן הַקַּר וְהֶעָקָר, מִן הַנִּשְקָף
מִפְּסַק-דִּינוֹ הַיּוֹמְיוֹמִי שֶל עוֹר פָּנֶיהָ,
(אוֹתוֹ בֵּית-דִּין-שָׂדֶה יָחֵף מֵרַחֲמִים)
אֶל הַמַּבְעִיר, אֶל הַמַּסְעִיר, אֶל הַגּוֹנֵחַ
מִדְּוַי לִרְוַי, מִן הַצּוֹנֵן אֶל הֶחָמִים,
כְּשֶהִיא כְּלוּאָה בִּזְרוֹעוֹתָיו הַלּוֹחֲכוֹת אוֹתָהּ כָּאֵש
אֶל אוֹתוֹ coito יָחוּם שֶל ergo sum,(2)
אֶל הַכְּבִילוּת הַמְּשַחְרֶרֶת, אֶל הַשֶּקֶט הַגּוֹעֵש
שֶנְּהָרוֹת לֹא יְכַבּוּם אוֹ יְכַסּוּם.
וְהוּא אוֹפֵף אוֹתָהּ כְּמִין קְטִיפָה לוֹטֶפֶת
וְהוּא אֵינוֹ חוֹשֵש אַף פַּעַם שֶמָּא רֹךְ
פּוֹגֵם בְּאוֹן גַּבְרִיּוּתוֹ שֶלּוֹ, לְהֶפֶךְ:
רַק מְלַבֶּה בָּהּ אֶת חֻמָּהּ עָלָיו לִכְרֹךְ.
וְהוּא חוֹמֵד וּמַעֲרִיץ אוֹתָהּ גַם יַחַד
וְהִיא יַלְדָּה שֶלּוֹ, וְאִמָּא, וְאִשָּה
וְהוּא חוֹלֵק אִתָּהּ תִקְוָה, כְּאֵב וּפַחַד
וְאֶת סוֹדָם שֶל מִסְתּוֹרֵי הַהוֹרָשָה.
וְזֶה נוֹגֵן, נוֹגֵן בַּזֶּרַע וּבַדָּם
וְכָךְ נוֹלֶדֶת הַחִידָה שֶשְּמָהּ אָדָם.
ב. שירה
הוּא מִתְפַּתֶּה לְהַאֲמִין, כְּשֶהוּא בּוֹקֵעַ
בְּאִזְמְלֵי חַקְרָנוּתוֹ קְצֵה שַׂעֲרָה
מֵרֹאש נִזְרָהּ וְעָט עַל לוֹט מַחֲשַכֶּיהָ
בְּפָנָסוֹ שֶל דְיוֹגֶנֶס – שֶהִיא פְּתוּרָה
וַחֲשֹוּפָה לוֹ כָּל-כֻּלָּהּ וּמְעֻרְטֶלֶת
וּמְפֻעְנַחַת לוֹ עַד קְטֹן הָאֶרְמָזִים
כְּמוֹ חִידוֹת שְבָא בִּפְנֵי חָכְמַת שְלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
בָּהּ נִשְלָפִים הַפִּתְרוֹנוֹת מִן הָרָזִים.
וְהוּא כִּמְעַט תָּמִיד צוֹדֵק: לוּלֵא הַחֶסֶד
שֶל הַתָּרַת חַרְצֻבּוֹתָיו שֶל הֶחָתוּם
בְּלַהֲטוֹ הַפַּרְשָנִי שֶבּוֹ נִפְרֶשֶׂת
תּוֹבָנָתָם שֶל הָאָטוּם וְהַסָּתוּם,
הָיוּ תִשְעָה קַבִּין שֶלָּהּ חוֹמְקִים מִתְּשֹמֶת-
לִבּוֹ הֶחָש רַק בַּמֻּבְלָט וּבַדָּגוּש
וּמַחֲמִיץ אֶת הֶחָבוּי עָמֹק בַּצֹּמֶת
בּוֹ מִצְטַלְּבִים הַהַבְחָנָה וְהָרִגּוּש.
אֲבָל עִם כָּל חֲרִיפוּתוֹ הָאֲנָלִיטִית
הַמְּפָרֶקֶת, כְּמוֹ בִּסְפֶּקְטְרוּם, אֶת גּוֹנֵי
יִפְעַת הַקֶּשֶת שֶל קִסְמָהּ הַמּוֹנוֹלִיתִי
הַמְּמַקֵּד בּוֹ, בּוֹ-זְמַנִּית, אֶת עֶרְגוֹנֵי
הַלֵּב, הַמֹּחַ וְהָאֹזֶן וְהָעַיִן
תָּמִיד נִדְמֶה לוֹ שֶרַגְלָיו כּוֹשְלוֹת עַל סַף
יָפְיָהּ הַחַד, חַד-פַּעֲמִי וְחַד כַּסַּיִף,
וְהַכִּסּוּף אֵינוֹ מַדְבִּיק אֶת הַנִּכְסָף.
וְדַוְקָא שָם, בְּאוֹתוֹ סְבַךְ מְתַעְתֵּעַ
שֶל אֲנָפוֹרוֹת, מֶטָפוֹרוֹת, מִשְקָלוֹת,
שֶל סִינֶקְדוֹכוֹת וְשֶל אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה
שֶבִּזְכוּתָן הִיא אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת,
כְּשֶהוּא נוֹבֵר בְּנַרְתִּיקָהּ, שַחֲלוֹתֶיהָ,
חֲצוֹצְרוֹתֶיהָ שֶאוֹתָן חָקַר עַד כְּלוֹת
וְאֵין בָּקִי בָּהֶן כָּמוֹהוּ, הַיּוֹדֵעַ
אֶת כָּל-כֻּלָּהּ, אֶת הַסְּמוּיוֹת וְהַנִּגְלוֹת –
כֵּן, דַּוְקָא שָם, מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ
שֶכְּבָר שָנִים הוּא מְעַדְכֵּן בָּם, לֹא עַל רֵיק,
אֶת סְפִירוֹת מְלַאי הָאִינְוֶנְטָר שֶלָּהּ, שֶבּוֹ הוּא
שַמַּאי רָאשִי וְאַפְסְנַאי וּמְפָרֵק-
נִכְסֵי-צֹאנָהּ-וּבַרְזִלָּהּ לַאֲנָלִיזוֹת
שֶלֹּא תָמִיד אוּלַי עוֹלוֹת עַל מִדָּתָהּ
פִּתְאֹם נִדְמֶה לוֹ שֶצְּחוֹקָהּ הַקַּל מַלְעִיז עוֹד
עַל יֻמְרָתוֹ לִצְלֹל עַד חֵקֶר חִידָתָהּ...
וְהוּא זוֹכֵר אֶת הָאַחֵר, הַלֹּא יוֹדֵעַ
אֶת אֲנָטוֹמְיַת פִּתְאֹמָהּ הָאַקְרָאִי
שֶבּוֹ הִיא צָצָה וּפוֹשֶטֶת אֶת בְּגָדֶיהָ
אֲבָל יוֹדֵעַ, בַּמּוּבָן הַמִּקְרָאִי,
אוֹתָהּ עַצְמָהּ, אֶת תְּשוּקָתָהּ הַדְּיוֹנִיסָאִית
אֶל הַלְמֻיּוֹת הָאִלְּמֻיּוֹת, שֶהַמִּלִּים
אֲפִלּוּ הֵן נִלְאוֹת לִרְדֹּף אוֹתָן בַּצַּיִד
הָאֵינְסוֹפִי וְהַסִּיזִיפִי כְּמוֹ גַלִּים
הַמִּתְנַפְּצִים בְּאַמְפִיבְּרָכִים וְדַקְטִילִים
אוֹ בְּחָרוּז לָבָן כַּקֶצֶף אֶל צוּקֵי
הַלֹּא-אָמוּר, הַלֹּא-גָמוּר, הָאִינְפַנְטִילִי
כִּבְכִי שֶל יֶלֶד הַבּוֹקֵעַ מִמְּצוּקֵי
לִבּוֹ שֶל מִי שֶכְּבָר מִזְּמַן אֵינֶנּוּ יֶלֶד
אַךְ רַק אֵלָיו הִיא מִתְמַסֶּרֶת, רַק אֵלָיו
אַף שֶמִּלָּיו תָּמִיד פְּחוּתוֹת הֵן מִן הָאֵלֶם
שֶבּוֹ דָמָהּ הַחַם מַכֶּה בּוֹ בְּגַלָּיו.
וְזֶה נוֹגֵן בָּהּ, בַּדְּמָמָה הָעֲשִירָה,
וְכָךְ נוֹלֶדֶת הַחִידָה שֶשְּמָהּ שִירָה...
_______
(1) קביעתו הנודעת של דֶקַארְט: "אני חושב – משמע, אני קיים."
(2) "אני שוֹגֵל – משמע, אני קיים."
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר