לאחר הקרנת הסרט "תמימות המוסלמים", אנו עדים להפגנות בכל רחבי העולם הערבי, וגם בארץ, בתל אביב, ירושלים, עכו ועוד. חברי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית הפגינו מול השגרירות האמריקנית בתל אביב. המפגינים הניפו את דגלי התנועה וכרזות שעליהן נכתב: "אנחנו אוהבים אותך מוחמד," "נקריב את דמינו ואת נשמותינו עבור מוחמד" ו"סרט שפוגע בנביא, הוא מעשה שפל ונבזה."
הסרט עצמו באמת נראה זבל, ומטופש למדי, אבל למה ככזה הוא מעורר את חמתם של הערבים עד כדי רצח? למה תמיד כל מילה על מוחמד מעוררת כזו אלימות בקרב המוסלמים?
כאשר מטיפים מוסלמים מצטטים את דברי מוחמד שהיהודים (והנוצרים) הם קופים וחזירים, שהיהודים הם קופים מאוסים שקיללם אללה, שיש להשפילם, לענותם, ולהרגם כתנאי לבוא הגאולה. (סורה 5 פסוק 60, סורה 29 פסוק 9, סורה 7 פסוק 163, חדית' המופיע באמנת החמס סעיף 7), לא עולה על דעת יהודים, או נוצרים, להתקהל באלפים, ולהתנפל כך סתם על אנשים פשוטים שאינם קשורים להטפה, ולרצוח מוסלמים. למה אצל המוסלמים זה שונה?
הנה, ראו את מוחמד חוסיין – המופתי הרשמי של ארגון הפת"ח, מצטט את דברי מוחמד שהיהודים הם קופים וחזירים, וקורא להשמידם:
http://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
שוו בנפשכם מה היה קורה לו היו מכוונים הדברים הללו כלפי הערבים? שוו בנפשכם מה היה קורה לו קראו למוחמד או לערבים חזירים? אילו מהומות היו בעקבות זאת.
כל עשיית דה הומניזציה לאדם ע"י השוואתו לחיה היא מגונה, אבל לדידם של המוסלמים מה שמותר להם, אסור לאחרים. בכל זאת נשאלת השאלה למה בניגוד לאחרים הם כל כך נעלבים ונפגעים?
מה שונה אצל המוסלמים?
ההיסטוריונים הערבים מתגאים בדברי מוחמד שהצהיר: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים" ובמעשיו: חיסול היישוב היהודי בערב ע"י טרנספר, רצח הגברים, ומכירת הנשים והילדים לעבדים. עשו ניסיון, נסו לקרא לזה כיבוש, טיהור אתני, רצח, סחר עבדים, וראו מה יקרה.
ההיסטוריונים הערבים מתגאים בכך שמוחמד נשא בגיל 25 אישה בת ארבעים (חדיג'ה), ובעשור השישי לחייו נשא ילדה בת שש (עאישה). עשו ניסיון, נסו להזכיר את המילה "פדופיליה" ותראו מה יקרה.
ההיסטוריונים הערבים גם מספרים לנו בגאווה שבנוסף לשתים-עשרה נשותיו של מוחמד הוא לקח לעצמו כשלל מלחמה שתי שבויות יהודיות. לאביה של הראשונה, נערה בת 17 בשם צפיה, הוא נתן את הברירה להתאסלם או למות, ומשסירב להתאסלם נערף ראשו. לאחר מכן הוא הכריח אותה לצפות בגופת בעלה שנהרג בפקודתו, והיא נאנסה להינשא לו; השבויה השנייה נערה בשם ריחנה סירבה להינשא לו, והוא החזיקה בה כשפחת מין. עשו ניסיון, נסו להזכיר את המילה אונס, וראו מה יקרה.
אחמד טיבי, המייצג את המפלגה האיסלאמית בארץ (סניף תנועת "האחים המוסלמים") רע"מ-תע"ל, נעלב מאד מהסרט ונזעק מיד בטענה כי "הסרט הלועג לנביא מוחמד בזוי ושפל, ומטרתו להצית אש ולהבעיר מדורות של שנאה על רקע גל האיסאלמופוביה הגואה במערב."
חברו למפלגה - ח"כ טאלב א-סנע קרא לאו"ם לעצור את הסרט, "אחרת זו תהיה מלחמת גוג מגוג."
אותם חברי הכנסת, טיבי, ואל סנע, המייצגים את התנועה האסלאמית, ומתנאים בכך שהם "הומניסטים" ואנטי גזענים, ושנעלבו כל כך מדברי הסרט, רואים בדברי מוחמד המובאים במצע החמאס סעיף 7(מפי חסן אל בנא מייסד תנועת "האחים המוסלמים") לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – מופת מוסרי. הנה ח"כ אחמד טיבי מזדהה עם דברי מוחמד באמנת החמאס הקוראת לחיסול ישראל ולהשמדת היהודים בעולם:
http://www.youtube.com/watch?v=tF8G-kl143E
כמובן ששני החכ"ים, טיבי, ואל סנע, רואים בשואת יהודי ערב מופת מוסרי לימינו: "יא יהוד צבא מוחמד עוד ישוב":
http://www.youtube.com/watch?v=IAbI-DPXgEI&feature=player_embedded
שימו לב לצילומי שרידי מבצרי היהודים בח'ייבר כרמז להריסת ישראל:
http://www.youtube.com/watch?v=3GhcCdqCz5E&feature=player_embedded
מדוע אם כן המוסלמים מגיבים באלימות לכל ביקורת?
הנה התשובה: הערבים-המוסלמים יוצאים מדעתם ומפגינים באלימות לאחר כל ביקורת מסיבה פשוטה: בסתר ליבם הם יודעים שחלק מהנאמר הוא בעצם אמת, מפני שהוא ציטוט ישיר מדבריהם הם.

הסרט "תמימותם של המוסלמים" והכיבוש הערבי של מצרים
את הסרט "תמימותם של המוסלמים", יצר מצרי-אגיפטי בשם נקולה בסילי, שהיגר לארה"ב, יחד עם זרם גדול של מצרים-אגיפטים הנאלצים להימלט מרדיפות הערבים-המוסלמים. הסרט מאפשר לנו להפנות את העיניים לבעיית הכיבוש הערבי-מוסלמי של מצרים, ולמצבם של המצרים האגיפטים תחת הכיבוש.
המצרים האגיפטים הם צאצאי המצרים הקדמונים שעברו תהליך של הלניזציה בתקופה ההלניסטית, וקיבלו את הנצרות במאה הראשונה לספירה. הם הקימו כנסיה ייחודית להם הכנסייה האגיפטית. (בערבית קופטית, מבוטאת "קובּטית") במאה השביעית כבשו הערבים-המוסלמים את מצרים. המצרים-האגיפטים (השם היווני של מצרים). נלחמו כ-300 שנה נגד הכיבוש הערבי, ודוכאו בכוח ובאכזריות. הכובשים הערבים הקימו מחנה צבאי כמרכז שלטוני שנקרא בשם פוסטט (ע"ש יריעות אוהלי החיילים הכובשים). ממחנה פוסטט התפתחה קהיר (ההתנחלות הערבית הגדולה בעולם). כתוצאה מהאימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי, הגזענות המוסלמית, והקמת ההתנחלויות הערביות במצרים, הפכו המצרים-האגיפטים למיעוט בארצם. מצרים המודרנית קבעה את שמה: "הרפובליקה הערבית של מצרים" כדי לציין שמצרים שייכת לכובשים הערבים, ולא למצרים הילידים, שמניינם היום, הוא כ-10 מיליון נפש. למרות מצבם הקשה תחת הכיבוש הערבי, והרדיפות הקשות, המצרים (האגיפטים) יכולים היום רק לחלום על אפשרות שחרור מהכיבוש הערבי, והשגת ועצמאות מדינית. עליית "האחים המוסלמים" לשלטון במצרים מסכנת עוד יותר את חייהם, ואת עצם קיומם.

הלאה הכיבוש (הערבי)
האם שמעתם מישהו התובע את סוף הכיבוש הערבי של מצרים? האם קראתם אי פעם דרישה כזו מגדעון לוי, עמירה הס, או גולדה שמיפיצקי (זהבה גלאון)? האם ראיתם פעם גדודים של נשים צדקניות מהארץ, מפינלנד מנורווגיה, משבדיה ומארצות אחרות, מארגון "מחסום Watch" מגיעות למצרים וצופות על השטחים הכבושים שם, ומגינות על המצרים מהכיבוש הערבי? לא ראיתם וגם לא תראו. נכון, בעקבות ביטול הסכם השלום עם מצרים, ישראלים אינם יכולים עוד לקבל ויזה למצרים, אבל האירופאיות הרי עדיין יכולות להגיע למצרים, ולמרות זאת הן מגיעות רק לכאן, ולא למקומות אחרים. אין שום סיכוי שתשמעו את הקריאה: הלאה הכיבוש הערבי! פרקו את ההתנחלויות הערביות! שחררו את מצרים מהכיבוש הערבי!
Free Egypt from Arab occupation!, הרי כיבוש הוא תמיד רק "כיבוש יהודי..." מובן שכל פעילותן של "הצדקניות" הללו היא רק מסווה לאנטישמיות הטבועה בהן.

מאבק עיתון "הארץ" לקליטת האפריקאים בישראל
במאמר מערכת של עיתון "הארץ" מיום 14.9.12 נכתב על סירובה של ישראל לקלוט מסתננים מאפריקה בהאי לישנא: "ישראל ביחסה למהגרים מאפריקה מתדרדרת לכיוון של עשיית פשעים נגד האנושות." הבנתם את זה: אי קליטת מיליוני מהגרים אפריקאים בישראל, לדידו של עיתון "הארץ", הם "פשעים נגד האנושות."
במאבק למען קליטת המסתננים מרבה עיתון "הארץ" לפרוט על הנימה שהיהודים שהיו פליטים, חייבים עקב כך לקלוט את האפריקאים. פרופסור משה צימרמן, הממומן ע"י קרנות גרמניות, ושלאורך שנים משווה את היהודים לנאצים, גוזר גזירה שווה גם הפעם. "באוקטובר 1938," הוא כותב, "החליטו שלטונות הרייך השלישי לגרש אלפי יהודים בעלי אזרחות פולנית מתחומי הרייך לפולין. הפולנים הגיבו על צעד חד-צדדי זה באיסור על כניסת 'המסתננים'. התעלה על הדעת התנהגות ישראלית כמו זאת שאנו חווים כיום כלפי הפליטים בגבול עם מצרים, כאשר הזיכרון הזה מ-1938 מצוי בתודעתנו? ב-2012, זהו מבחן הבגרות בהיסטוריה לאזרח הישראלי":

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1819933

ההשוואה הדמגוגית והצנזורה של עיתון "הארץ"
השוואת היהודים לנאצים בכך שאינם קולטים מיליוני אפריקאים, משתלבת היטב בקמפיין שעושה עיתון "הארץ" לעשיית דה הומניזציה של ישראל, ולהפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית. כמובן שאין דמגוגית מהשוואה זו. מכתב שכתבתי בנושא זה ל"הארץ", עבר כמובן צנזורה. (האמת ניתנת להיאמר שלא האמנתי שלאחר הביקורת האחרונה שלי עליהם, הם בכלל ידפיסו את דבריי) הנה הדברים. כולל מה שצונזר:

השוואה מטעה – המסתננים לא גורשו והם לא פליטים
ההשוואה שעושה פרופסור משה צימרמן בין הפליטים היהודיים שסולקו מגרמניה לפולניה (בין הגדרות – 2012,1938 "הארץ" 9.9.12) מטעה. ב-1938 ליהודים לא היתה מדינה. הן הגרמנים והן הפולנים ראו את היהודים כנטע זר שיש להיפטר מהם. לעומת זאת לאריתראים ולסודנים יש מדינות. הם לא גורשו ממדינותיהם. במקום להיאבק בארצם נגד הדיקטטורה ועוולות השלטון הם בוחרים לנטוש את משפחותיהם והוריהם הזקנים, ולהגיע לארץ כדי לשפר את מצבם הכלכלי (לאחר שלא הצליחו לעשות זאת במצרים). היהודים בפולניה ובגרמניה מעולם לא חשבו להפוך את פולניה או גרמניה למדינות יהודיות, לעומתם חלק הארי של המסתננים מסודן ואריתריאה הם ערבים-מוסלמים האוחזים בתפיסה שליהודים אין זכות למדינה, ומטרתם היא להפוך את ישראל למדינה ערבית-מוסלמית.

עיתון "הארץ" מצניע את העובדה שחלק הארי של המסתננים מאפריקה הם בעצם ערבים-מוסלמים האוחזים באידיאולוגיה גזענית-אנטישמית.
מעניין דווקא שאצל ערביי ישראל לא קיימת כלל התחבטות בשאלת קליטתם ביישוביהם. למרות שהמסתננים מאפריקה הם מוסלמים האוחזים כמותם באמונה שדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים הם מופת מוסרי. ולמרות שכמותם הם חמש פעמים ביום מחרפים את היהודים (הזעומים לדבריהם ע"י אללה), מיד כשהגיעו המסתננים האפריקאים-הערבים-מוסלמים לכפר מנדא, ואיימו על פרנסותיהם, הם פשוט קמו עליהם, וסילקו אותם באלימות מהכפר. לדידם שיחיו בקרב היהודים ויהרסו את מדינתם.
תושבי כפר מנדא מגרשים את המסתננים הלא חוקיים מכפרם:

http://www.youtube.com/watch?v=vwlOwti9bVc

האם שמעתם מישהו מאשים אותם בגזענות? הרי רק היהודים תמיד אשמים...

המתפרנסים מהמסתננים האפריקאים
אין חולק על כך שהמסתננים מאפריקה פוגעים קשות בפרולטריון העירוני הנמוך בישראל. הם משתכנים בשכנות לשכבות העניות והחלשות, והופכים את מקומות מגוריהם לסלמס של עולם תחתון עם גניבות, פריצות, וכדומה, שהופך את חייהם לגיהינום. הם מורידים את ערך שכר עבודתם, ומהווים עול כספי כבד על תקציב הבריאות, החינוך, והחברה, שבסופו של דבר בא גם הוא על חשבונם. אבל כמו תמיד יש גם מי שמרוויח מהם.
ארגונים רבים מהארץ ומחו"ל שמטרתם הפיכת ישראל למדינה ערבית-מוסלמית, פועלים לעידוד הגירת האפריקאים לישראל. אותם ארגונים מוציאים עשרות אלפי דולרים כתשלום לבדואים בסיני שיבריחו את האפריקאים לארץ, וכמו כן הם מממנים משרות רבות של אנשים שתפקידם לתמוך בהסתננות. יהודים רבים מתפרנסים מאותם ארגונים, ומקבלים משכורות שמנות. הנה לדוגמא כמה משרות של ארגון (אס"ף – ארגון סיוע לפליטים):
http://www.assaf.org.il/media
עו"ד יונתן ברמן. אורית מרום, רכזת פעילות ציבורית בארגון הסיוע לפליטים (אס"ף), אורית רובין, מנהלת התחום הפסיכו-סוציאלי באס"ף, עו"ד ג'אן מרק לילינג.

הגאונות של אורית רובין –
ערכים יהודיים במדינה ערבית-מוסלמית
אחת המתפרנסות מהמסתננים האפריקאים, אורית רובין, מראשי אס"ף, נשאלה על ידי כתב "ידיעות אילת" האם אינה חוששת מהעתיד הדמוגרפי של ישראל בעקבות הצפת ישראל במסתננים מאפריקה?
רובין השיבה: "אני מכירה את הטיעונים בנוסח 'במדינת ישראל צריך להיות רוב יהודי,' אולם לתפיסתי, מדינה יהודית היא מדינה המושתתת על ערכים יהודיים ולאו דווקא על רוב יהודי":
http://bit.ly/AltHyE
הבנתם את זה? "ערכים יהודיים" תחת רוב ערבי-מוסלמי...
לכל אותם המתפרנסים מהאפריקאים, לא אכפת כלל הנזק האדיר שהם גורמים לפרולטריון הישראלי הנמוך. מעבר למיליארד השקל שהושקעו בגדר על המדינה לתת ממשאביה הדלים עבור טיפול רפואי, חינוך, וסכום אדיר לאפריקאים "המסכימים" לצאת חזרה לארצם. הכול בא על חשבון השכבות הנמוכות.
לכל אותם אנשים המציגים עצמם אידיאליסטים הומניסטים, הדואגים למהגרים, ובעצם חיים מהם, יש להציג תביעה: אם באמת אתם דואגים לאפריקאים עליכם לוותר על משכורותיכם השמנות, לעשות הוראות קבע, ולשלוח את הסכומים הללו לבנקים בארצות אפריקה.
ונחזור לערכים היהודיים. יש לטפל במסתננים מאפריקה בהגינות. יש לדאוג להם לטיפול רפואי וחינוך לילדיהם, ולהשיבם בכבוד למולדתם. על ישראל להחליט על סכום מסוים שיישלח לשם כסיוע הומניטארי. על הארגונים ההומניטאריים להפסיק לממן ישראלים, עליהם לשלוח את כל כספי התרומות לאפריקאים עצמם, בארצותיהם הם.
הערה אחרונה. על ישראל לפעול ע"פ אמנת האו"ם ולקלוט במידת יכולתה פליטים הנרדפים בארצותיהם, פליטים המגיעים ישירות לישראל. פליטים ולא מהגרי עבודה.

הפליטים היהודים מול הפליטים הערבים
ביוזמת סגן שר החוץ דני אילון, שאביו יליד אלג'יריה, מתארגן כנס מיוחד על הפליטים היהודים ממדינות ערב. מספר הפליטים היהודיים מארצות ערב מונה כ-850 אלף יהודים לעומת כ-650 אלף פליטים ערביים. הגיע הזמן, אומר אילון, להשיב לתעמולה הערבית ולהראות שמיספר הפליטים היהודיים היה גדול בהרבה, וגם רכושם עלה מונים רבים על רכוש הפליטים הערבים.
ח"כ אחמד טיבי קפץ מייד על המציאה. בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" הודה טיבי לסגן השר אילון על יוזמתו, ותבע (ברוח האמנה הפלישתינאית) שכל הפליטים הערבים ישובו לארץ, וכל הפליטים היהודים ישובו לארצות ערב. בשורה התחתונה לא ברור של מי הניצחון התעמולתי.
למרבה הצער, ללא נימוק, דני אילון, יוזם הצעד התעמולתי של העלאת המודעות לפליטים היהודים, מסרב בתוקף לבקשה לעלות על סדר היום את "שואת יהודי ערב," ולתבוע את הרכוש היהודי העצום שנגזל בה, ולפעול למען הכרה בין לאומית בגיא ההריגה של אל-מדינה כאתר מורשת עולמית, בדיוק כאושוויץ. (יהודי יכול לבקר באושוויץ, אבל לא בגיא ההריגה של אל-מדינה, מפני שעל פי החוק נאסר על יהודי לדרוך על אדמת ערב – היום הסעודית).
קיים רק פתרון אחד שיש להעלות אותו לדיון בין הצדדים ובזירה הבינלאומית. פתרון שהוא גם תשובה לתעמולה הערבית:

פתרון בעיית הפליטים – קליטת הפליטים הערבים בישראל,
וקליטת צאצאי הפליטים בערב
 על מנת להגיע לפשרה היסטורית שתספק את שני הצדדים יש להגיע להסכם ביטול תביעות הדדיות בין ישראל לעולם הערבי, תוך הבחנה בין פליטים לצאצאי הפליטים. על ישראל להסכים לקלוט בתחומה את כל הפליטים שירצו בכך, ויסכימו לחיות בשלום, בתנאי, שבד בבד כל צאצאי הפליטים ייקלטו במימון הממשלה הסעודית ב"ערב", על אדמות היהודים.
כידוע, מוחמד הכריז: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים," וביצע ב"ערב" טיהור אתני. לאחר חיסול היישוב היהודי, רצח הגברים ומכירת הנשים והילדים לעבדות. הכניס מוחמד לקוראן פסוקים שלפיהם כל רכוש היהודים ב"ערב" – האדמות והבתים שלקח שלל, שייכים רק לו, ולערבים (סורה 59 פסוק 1, סורה 33 פסוק 27).
בהתאם להסכם, היהודים יוותרו על זכותם לאדמות אלו, ולפיצויי עליהן, ואילו צאצאי הפליטים הערבים ישמחו לממש את "זכות השיבה" שלהם למולדתם ההיסטורית, אליה הם מתפללים, ולאפשרות שיקומם בעושר ורווחה באל-מדינה, ליד קבר נביאם.
בעייה נפרדת היא בעיית שיקום צאצאי הפליטים הערבים-הנוצרים, למרבה הצער הם לא יוכלו להתיישב ב"ערב", שכן הגזענות המוסלמית אוסרת גם על נוצרים לגור בערב. לכן על ישראל, תמורת הכרזת "סיום הסכסוך" – לעשות מחווה ולקלוט אותם כולם בשטחה.
כשם שישראל תפצה את הפליטים הערבים, על מדינות ערב לפצות את הפליטים היהודים שיפוצו על רכושם ע"י המדינות הערביות משם הגיעו.
פתרון זה הוא היחיד האפשרי, המוסרי, והריאלי לבעיית הפליטים ולסכסוך הישראלי-ערבי.