ארכיון קישורים אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #775 24/09/2012 ח' תשרי התשע"ג
אהוד בן עזר

בירה ומצבי רוח משתנים

מבחר הסיפור הצ'כי
בחרה ותרגמה: רות בונדי
אם כבר נשברתם מעסקת הזבל הספרותית של השנה – והיא רכישת "50 גוונים של אפור" והניסיון לקרוא את הספר המטומטם והאופנתי הזה – אנחנו ממליצים על קריאת מבחר הסיפור הצ'כי, "בירה ומצבי רוח משתנים", שבחרה, תרגמה והוסיפה מבואות מאלפים – המתרגמת הנהדרת רות בונדי, שגם זיכתה אותנו בשעתו בשני הכרכים המלאים של "החייל האמיץ שווייק" ובעוד תרגומים וספרי מקור בעלי ערך ספרותי ותרבותי. הספר יצא בהוצאת עם עובד, חרגול [215 עמ', ת"א 2012].
תהא זו משימה בלתי אפשרית להתייחס לכל אחד מ-17 הסיפורים, שלמעט סיפור קלוש אחד – "בואי לטעום" של לנקה פרוחאזקובה – כל אחד מהם הוא ממש פנינה ספרותית וצ'כית גם יחד, שלא לדבר על הגוון היהודי שקיים במרבית הסיפורים.
"למרות שכוונתי המקורית היתה להתייחס לכל הסופרים הצ'כים ללא הבדל דת, גיליתי שמתוך השאיפה לבחור בראש ובראשונה במה שעשוי לעניין את הקורא העברי, הענקתי משקל יתר לסופרים יהודים כותבי צ'כית או לכאלה שעסקו ביהודים, בין אם לחיוב ובין אם לשלילה." כותבת בונדי בהקדמתה לספר, "ייתכן מאוד שהבחירה שלי הושפעה גם מכך שאני מעדיפה שפה ברורה וקיצור, ומהרתיעה שלי ממליצות, מסנטימנטליות, ממתיקות דביקה ומכובד ראש תהומי. הרי בעיני רוב הישראלים ההומור, גם אם חבוי ומינורי, הוא חלק בלתי נפרד מן הספרות והאופי הצ'כיים.
"רק אחרי הבחירה הסופית נוכחתי לדעת שחלק גדול מהסיפורים כתובים בגוף ראשון ונימתם אוטוביוגרפית. קשה לי לשפוט אם זה משקף את הסיפורת הצ'כית בכללותה או רק את טעמי האישי. עוד גיליתי שהשתייה, בעיקר של בירה, מוסיפה לה לחלוחית." [עמ' 8].
ואכן אחד הסיפורים המשעשעים והחכמים ביותר בנושא הבירה הוא סיפורו של אדוארד בס (1888-1946), המספר על עוזרת-בית כפרית בשם מאז'נה, שנשלחה לקנות קנקן בירה ונקלעה לתהלוכה בעיר פראג הזרה לה ואיבדה את כתובת בית מעסיקהּ וכל שנשאר בידיה הוא קנקן הבירה שקנתה עבורו לפי הוראתו. וכאן באה לידי ביטוי תושייתם של השוטרים והמפקדים במשטרת פראג, שעל פי טעם הבירה מזהים מהיכן באה עוזרת-הבית אובדת-הכיוון.
"תן את הקנקן!" נהם [מפקח-הרובע] לבסוף על השוטר.
זה הושיט לו את הקנקן בהכנעה, והמפקח, מתעלם מהסקרים, הרים את הקנקן ולגם לגימה הגונה. אחר-כך הוריד את הקנקן, שלח מבט מהורהר לאי-שם ברחוב, ליקק את שפתיו, משך בשפמו ואמר בטוב לב:
"אל תדבר הרבה ותראה לבחורה את הדרך. זה צ'רני פיבובאר." [עמ' 52].
כמובן שעל פי הסיפור, ככל שהדרגה גבוהה יותר, כן רבה יותר המבינות במִבְשָלוֹת הבירה של העיר פראג. מומלץ. מומלץ. מומלץ. גם כמתנה לחבריכם. ספר משעשע אבל רציני מאוד.

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+