רומאן מאת מאיר ריבקין
בת אור, הוצאה לאור, 142 עמ'. תל אביב 2012.
את הרומאן החדש שלו, השני, ששלח לי לקרוא – מקדיש מאיר ריבקין "לזכרה של אחותי מלכה מיכאל", ואכן הוא גיסו של סמי מיכאל, ואחותו מלכה היתה אם-ילדיו של סמי מיכאל. סמי מיכאל הוא שקישר ביני לבין מאיר ריבקין לפני שנים אחדות כדי שאערוך את הרומאן הראשון של ריבקין, "וליבה נקרע לגזרים", רומאן מרתק ורב-עלילה שיצא לאור בשנת 2004 בצורה מקצועית בהוצאת "אסטרולוג", אך למרבה הצער לא זכה להכרה ולהתייחסות הראויים לו. הוא בנוי, בין השאר, כסרט קולנוע או כסדרת טלוויזיה רבת עלילות ותהפוכות, ועדיין לא מאוחר לבמאים ולמפיקים לגלות אותו.
הצטערתי בעבור מאיר ריבקין שלא מצא עורך ובית הוצאה הולמים לרומאן השני שלו. עיצוב הספר החדש מקשה על קריאתו בגלל האותיות הדקות הממלאות את כל העמוד כאילו מטעמי חיסכון בנייר, כמעט בלי שוליים, וכאילו לא קיימת בעברית האות פרנקריהל. העריכה של יהודית מליק-שירן אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים בהוצאות הספרים התקניות בארץ, ולי היתה הרגשה שהעורכת וההוצאה כאחת לא היטיבו עם הסופר שהפקיד בידיהן את ספרו, ולא הייתי ממליץ לסופר אחר להוציא ספר בצורה כזו, ואני אומר זאת באחריות מקצועית רבת שנים וניסיון, ולא מתוך מניעים אחרים.
על העטיפה האחורית של הספר כתב סמי מיכאל: "ריבקין קבע את ביתו בחיפה לפני יותר מ-60 שנים, ובשני הרומנים מככבת חיפה חלומית, ממשית והזוייה על פני גוני נופיה, שכונותיה ותושביה, יהודים כערבים, פשוטי עם ומשכילים. 'נשות הגיאות והשפל' הוא סיפור חייהן של ארבע נשים שקורותיהן משיקות לחייו של גבר אחד. זהו ספר רומנטי רווי אהבה לעיר חיפה, אשר מתוך גבעותיה ומורדותיה משקיף ריבקין אל המציאות הלאומית על תהפוכותיה. ריבקין יוצר עלילה מעניינת והרומן 'נשות הגאות והשפל' הוא ספר קריא ומעניין."
ריבקין נולד בחיפה בשנת 1934 ומתגורר בה עד היום, ילדותו ונעוריו עברו עליו בשכונת הצריפים של נשר, שם הוא חי עד גיל 14 בשכנות ליישובים הערביים שבאיזור, עד שתושביהם עזבו בסערת מלחמת 48'. השכנות הזו בשנות הנעורים נתנה, לטוב ולרע, את אותותיה ברומאנים שלו, שיחסי יהודים וערבים שלובים בהם – לפני ואחרי 48'. וכפי שנאמר על ריבקין בעטיפה האחורית: "על אף ההרג ההדדי והאכזבות בשני הצדדים, לא איבד ריבקין משחר נעוריו את תקוותו ואמונתו בהסדר שלום עם העם הערבי השכן."
לעיתים יש רושם שאצל ריבקין האידיאולוגיה הדוגלת בשלום, והמציאות של יחסי יהודים וערבים – מניעים את העלילה, לעיתים בכוח, כמו כדי להוכיח משהו שהוא אפשרי אך גם בלתי אפשרי. אשתו ואם-ילדיו הקטנים של קצין ישראלי פגוע-ראש במלחמה מוצאת עצמה יוצרת קשרים רומנטיים עם מנתח-מוח ערבי-ישראלי בעל מוניטין, המטפל במסירות בבעלה חסר ההכרה במשך תקופה ארוכה. לא נגלה את כל סודות הרומאן, וכיצד מערכת היחסים הזו מתפתחת, אבל נאמר שהיא נטועה כולה במקום ובזמן שבו מתפתחת העלילה.
יש ברומאנים של ריבקין גם ניחוח ארצות רחוקות, בעיקר בדרום-אמריקה, והרבה מעברי עלילה מפתיעים שיש בהם עוקץ דרמטי, ולעיתים הם קצת דמיוניים, אך אין בכך כדי לפגום בהנאה שבקריאה.