יוסי גמזו
אוֹתוֹ הַתַּאֲרִיךְ, רַק לֹא מָה שֶצָּרִיךְ...
בְּדִבְרֵי הַיָּמִים שֶל זְמַנֵּנוּ
מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם קוֹרִים
בְּלִי שֶשַּמְנוּ לְכָךְ אֶת לִבֵּנוּ
צֵרוּפִים מַפְתִּיעִים שֶל מִקְרִים.
וְיוֹצֵא כָּךְ שֶשַּׂר-הַהִיסְטוֹרְיָה
מְחַבֵּר, כְּמוֹ בְּחוּט מַאֲרִיךְ,
שְתֵּי פְּלֻגְתּוֹת עַל אוֹתָהּ טֵרִיטוֹרְיָה
בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ תַאֲרִיךְ.
וְכֵיוָן שֶהַיּוֹם כָּאן כֻּלָּנוּ
מְצַיְּנִים כָּאן בְּרֹב יְעִילוּת
אֶת כ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר שֶלָּנוּ
יֵש לָדוּן בְּאוֹתָהּ הַכְּפִילוּת.
כִּי הִנֵּה, בְּזִמּוּן דֵּי פַנְטַסְטִי
בֵּין זְמַנִּים שֶל עַכְשָיו וְשֶל אָז,
בָּא צֵרוּף-הַמִּקְרִים הַסַּרְקַסְטִי
בֵּין כ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר תָּשָ"ז
וְאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ – כָּאן, בַּחֹדֶש
בּוֹ אֲנַחְנוּ כָּעֵת מְצוּיִים –
וּמַרְאֶה כִּי לַמְרוֹת אוֹתוֹ גֹדֶש
שֶל הִיסְטוֹרְיָה רַבַּת אֵרוּעִים
וְלַמְרוֹת שֶחָלְפוּ בֵּין שְנֵי אֵלֶּה
חֲמִשִּים וְחָמֵש שְנוֹת דָּמִים
לֹא לָמְדוּ בְּנֵי דּוֹדֵנוּ (מָה פֶּלֶא?)
שוּם דָּבָר מִדִּבְרֵי הַיָּמִים.
שֶכֵּן אָז, בְּכ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר תָּשָ"ז,
כְּשֶעֲצֶרֶת הָאוּ"ם הֶאֱזִינָה
לְסִכּוּם הַצְבָּעַת לֵיק סַכְּסֶס בָּהּ הֻכְרַז
עַל עִנְיַן חֲלֻקַּת פָּלֶשְׂתִּינָה
בָּהּ זָכוּ בְּנֵי דּוֹדֵנוּ בְּרֹב קִנְיָנָהּ
שֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, בְּעוֹד לָנוּ
הֻקְצְתָה כִּבְרַת-נֶעבֶּעךְ צָרָה וּקְטַנָּה
כְּמִין לַעַג לָרָש לְכֻלָּנוּ
וְרֻבֵּנוּ, עַל אַף הִתְנַגְּדוּת הַיָּמִין,
סָח פְּרַגְמָטִית "בְּעַד" וְלֹא "נֶגֶד"
(גַּם אִם אִיש אָז לְרֶגַע קָט לֹא הֶאֱמִין
כִּי אָכֵן זוֹ פְּרוֹפּוֹרְצְיָה צוֹדֶקֶת)
דַּוְקָא אָז, כְּשֶזָּכוּ בְּנֵי דּוֹדֵנוּ בִּמְלוֹא
קִפּוּחֵנוּ בְּגֹדֶל הַשֶּטַח
הֵם פָּתְחוּ בְּשַרְשֶרֶת שֶל פַאשְלוֹת שֶלֹּא
נִסְתַּיְּמָה עַד יָמֵינוּ, זֶה בֶּטַח.
כִּי מִיָּד, כַּזָּכוּר, תּוֹךְ צִפְצוּף מְפֹרָש
עַל הָאוּ"ם, הֵם פָּלְשוּ לִתְחוּמֵנוּ
כִּי צִפּוּ שֶרִבּוּי צִבְאוֹתָם, כַּנִּדְרָש,
חִיש יִמְחַץ אֶת מִעוּט מָגִנֵּינוּ
וְלִבְסוֹף, כְּשֶהֻבְרַר כִּי אוֹתוֹ שִגָּיוֹן
נִתְבַּדָּה בְּאִבְחָה מְהַמֶּמֶת
שֶל גְּבוּרָה הַסּוֹתֶרֶת כָּל שְבִיב הִגָּיוֹן
חוּץ מִזֶּה שֶל אֻמָּה הַנִּלְחֶמֶת
כְּשֶגַּבָּהּ אֶל הַקִּיר קְצָת אַחַר סִיּוּמָהּ
שֶל שוֹאָה בָּהּ אָבַד לָהּ לָנֶצַח
קְצָת יוֹתֵר מִמִּנְיַן מַחֲצִית בְּנֵי עַמָּהּ
בִּידֵי עַם "תַּרְבּוּתִי" וּצְמֵא-רֶצַח
(וְאוֹתָהּ הַשּוֹאָה וּמְחִירָה הָאָיֹּם
מֻכְחָשִים כְּמִין בְּלוֹף שֶל "עָלֵינָא?"
בְּפִי מַר אַבּוּ-מַאזֶן אֲפִלּוּ כַּיּוֹם
כְּשֶעַמּוֹ מְקַוֶּה לְחַדְּשֶנָה) –
כֵּן, כְּשֶבְּרוֹךְ צִפְצוּפָם עַל הָאוּ"ם נִסְתַּבֵּר
כִּשְגִיאָה בָּהּ לֹא אָנוּ חָטָאנוּ
הֵם הֵחֵלוּ עָלָיו רַק רָעוֹת לְדַבֵּר
וּשְׂנֵאוּהוּ כִּמְעַט כְּמוֹ אוֹתָנוּ.
אַךְ כַּיּוֹם, בְּסִבּוּב שֶל פַּרְסָה, תוֹךְ תֵּאוּם
עִם נַחְשוֹל אַנְטִישֵמִי גְלוֹבָּלִי,
לְאַחַר שֶיָּרְקוּ בְּפָנָיו שֶל הָאוּ"ם
בְּתָשָ"ז – הֵם סוֹגְדִים לוֹ, לוֹיָאלִית,
בְּנוֹבֶמְבֶּר הַזֶּה שֶל שְנָתֵנוּ הַזּוֹ
שְנַת תַּשְעָ"ג וְתוֹלִים תִּקְוָתָם בּוֹ
וּמַמָּש לוֹחֲכִים אֶת חֶלְקַת עַכּוּזוֹ
בְּיִחוּל לְשִדְרוּג עֶמְדָּתָם בּוֹ
מִדַּרְגַּת "מַשְקִיפָה" לְדַרְגַּת "מְדִינָה
שֶאֵינָהּ חֲבֵרָה", בְּלִי לִקְלֹט פֹּה
שֶאוֹתָהּ הַהִיסְטוֹרְיָה אֲשֶר אֶת דִּינָהּ
עַד הַיּוֹם לֹא עִכְּלוּ הֵם עַד כְּלוֹת פֹּה
לֹא תַנְחִיל לָהֶם שוּם מְדִינָה שֶל מַמָּש
כָּל עוֹד הֵם לְהַפְנִים לֹא יַתְחִילוּ
אֶת זְכוּתוֹ שֶל הָעַם שֶלֹּא זָז וְלֹא מָש
מֵאַרְצוֹ עוֹד מֵאָז יְמֵי בִּיל"וּ
וְלָעַד לֹא יָמוּש חֵרֶף כָּל תַּחְמָנוּת
שֶל אוֹיְבָיו, כִּי אוֹתָם פָלַסְטִינִים
מֵעוֹלָם לֹא הֶחְמִיצוּ כָּאן שוּם הִזְדַּמְּנוּת
לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת (אִסְמַע מִנִּי!)
וְלָכֵן, אַבּוּ-מַאזֶן, אִם יֵש לְךָ עוֹד
אַשְלָיוֹת כִּי אֲנַחְנוּ בַּשֶּטַח
רַק מֵעֵין אֶפִּיזוֹדָה זְמַנִּית עַד מְאֹד
טוֹב הָיָה לוּא זָכַרְתָּ לָבֶטַח
שֶפִּתְגָּם פָלַסְטִינִי יָדוּעַ אוֹמֵר
כָּכָה דוּגְרִי, בְּטוֹן עוֹקְצָנִי
כִּי "מוּעַקַד – מוּאַבַּד" (וְאִם לְאַלְתֵּר
כָּאן תַּרְגּוּם לְעִבְרִית, אֲדוֹנִי:
"אֵין דָּבָר שֶתְּמִידִי וְנִצְחִי הוּא יוֹתֵר
מִדָּבָר הַנֶּחְשָב לִזְמַנִּי...")
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר