מדוע ערבייה נוצרית אינה מסוגלת להתנגד למצע החמאס התובע את השמדת היהודים? לאחר ההפגנה באוניברסיטת חיפה למען "המרטיר"-השהיד ג'עברי, הפגנה שהביעה הזדהות עם מצע החמאס התובע את חיסול ישראל והשמדת היהודים, פרסמתי מכתב ובו פניתי לערבים לצאת נגד דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים. (קוראי עיתון חב"ע כבר קראו לא אחת את נוסחו).
שלא יובן לא נכון, אם הערבים היו מפגינים למען השלום ונגד המלחמה וההרג בשני הצדדים, והיו מגנים את דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים, ואת המבצֵע-הרוצח ג'עברי, היתה ההפגנה לגיטימית, אבל לא לכך כוונה הפגנתם. הפגנתם, למען "המרטיר"-השהיד-הרוצח-ג'עברי, הייתה הפגנה למען רצח היהודים בכלל, ורצח הסטודנטים ואנשי הסגל היהודים בפרט.
למותר לציין שאף לא מרצה ערבי אחד מאוניברסיטת חיפה הסתייג מאמנת החמאס, אבל מבין כל הערבים הרבים אליהם נשלחה הבקשה, קיבלתי רק תגובה אחת, מכתב עם חרפות על כך שאני "טיפש וחסר כל אינטליגנציה". על המכתב חתומה פתין רזיק.
עניתי לה בתשובה שאיני מכיר אותה, אבל יתכן שהיא צודקת כאשר תיארה אותי "טיפש וחסר אינטליגנציה," כי אולי זו באמת טיפשות לצפות למצוא ערבי שאינו גזען לאור העובדה שבניגוד לנאצים ששמרו בסוד את תוכניתם להשמדת היהודים, החמאס שקיבל קולות רבים יותר מהנאצים, מצהיר בגלוי על מלחמתו לחיסול ישראל, ולהשמדת היהודים, ועד היום אין ערבי אחד המגנה זאת. אבל למרות טיפשותי וחוסר האינטליגנציה שלי, כתבתי לה, אני בכל זאת מצפה מכל אדם בעולם, קל וחומר מעובדי האוניברסיטה, לא לאחוז בדעות גזעניות ולראות בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים גזענות, ולא מופת מוסרי. ובוודאי לא להזדהות עם מבצעי התורה הגזענית הזו. מאד מאכזב, כתבתי לה, להיווכח שאדם שעובד באוניברסיטה הינו גזען המזדהה עם אלו שרוצים לרצוח את עמיתיו היהודים. ייתכן שאני טיפש וחסר אינטליגנציה, אבל אני בכל זאת מאמין שישנם גם ערבים שאינם גזענים.
 
"אתה היהודי הוא הגזען"
פתין רזיק כתבה לי בתשובה שהיא נעלבה באופן אישי בתור ערבייה. (יהודים כמובן אינם נעלבים כשרוצים להשמיד אותם...) ומדוע היא נעלבה? כי עצם החיפוש שלי אחרי ערבי שייצא נגד הקריאה להשמדת יהודים היא גזענית. אתה הוא "הגזען", היא קבעה.
(זו בכלל תופעה שכיחה ומעניינת אצל הערבים, לא אחת כשביקשתי מערבים לצאת נגד הגזענות הואשמתי מיד בגזענות. ודוק, לדידה של פתין רזיק קריאה נגד רצח יהודים היא גזענות! קריאה למען רצח יהודים אינה גזענות! היהודים מעצם מהותם גזענים, והערבים מעצם מהותם אינם יכולים להיות גזענים...) היא הוסיפה שזו בושה וחרפה שיהודים צועקים "מוות לערבים", ובכלל, לא מעניין אותה מה כתוב באמנת החמאס לגבי הנוצרים, וש"לא אחנך אותה". (הלו, פתין רזיק, חינוך לגזענות או לאי גזענות מקבלים רק בבית ההורים) ולסיום היא טענה שעצם הבקשה מהערבים להתנגד למצע התובע רצח יהודים זו תביעה "פוליטית" שלא ראוי שישלחו אליה.
עניתי לה שאין מדובר בבקשה פוליטית, אלא בבקשה מוסרית, ולא ברור לי ממה היא נעלבה "כערביה ברמה האישית", האם בגלל שאני מאמין שחייבים להיות גם ערבים שאינם גזענים, למרות שלמרבה הצער אמפירית טרם נמצא אחד כזה שיצהיר כי רצח יהודים ע"פ מצע החמאס הוא גזעניות שהוא מגנה.
כתבתי לה שאני מסכים איתה בהחלט שהקריאות "מוות לערבים הן חרפה ובושה", ומגנה אותן בכל התוקף, אבל העובדה שהיא איננה מוכנה לומר שהקריאות "מוות ליהודים" הן בושה וחרפה! קל וחומר במצע פוליטי, והעובדה שהיא איננה מוכנה לגנות אותן, משמעה שהיא מזדהה איתן. אי גינוי משמע הזדהות. שתיקה היא הזדהות עם הקריאה לרצח יהודים. רצח יהודים משמעו רצח תלמידיך, ועמיתיך היהודים לעבודה. מה אם כן צריכים לחשוב עליך תלמידיך ועמיתיך לעבודה? האם יכול מישהו מעמיתיך לעבוד עם אדם כמוך המזדהה עם תורה גזענית המטיפה לרציחתו? האם יכול סטודנט מתלמידיך ללמוד מאדם כמוך החפץ במותו?

גזענות או פחדנות?
להפתעתי נודע לי שהכותבת היא ערביה-נוצרייה מורה לאנגלית. ניתן להבין את הקושי של ערבי-מוסלמי לגנות את מצע החמאס, אבל, במקרה דנן מדובר בנוצרייה. מאליו עולה השאלה, מדוע אין ערביה-נוצרייה כפתין רזיק, מסוגלת להוציא מפיה את המילים: "אני מלמדת סטודנטים יהודים וערבים, ולכן אני מגנה כל קריאה לרצח, אני מגנה את דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לרצוח יהודים, ומגנה את היהודים הקוראים מוות לערבים!"
מהי הסיבה האמיתית לחוסר היכולת של פתין רזיק להוציא מפיה את המילים המגנות רצח יהודים? האם הדבר נובע מתוך הזדהות אמיתית עם הגזענות המוסלמית כלפי היהודים, או שמא הדבר נובע רק מפחד מתגובת המוסלמים, פחד משתק, המונע ממנה לומר דבר בגנותה.

מצב הנוצרים תחת הכיבוש הערבי-מוסלמי
כאשר הגיע מוחמד לית'ריב (אל-מדינה) הוא פישר בסכסוך שחל בין השבטים הערבים שם באמצעות ניסוח מסמך משפטי שהכניס מושג חדש להיסטוריה "חוזה האומה" מאותו רגע, כל מי שקיבל עליו את האסלאם, בלי קשר לשבט ממנו בא – היה חלק מ"האומה המוסלמית". "האומה המוסלמית" כוללת את כל המוסלמים בלי קשר ללאומיותם. לאחר שמוחמד הכריז: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים!" הוא ביצע טיהור אתני, וחיסל את היישוב היהודי והנוצרי, כך שערב נהפכה למוסלמית בלבד.
לאחר מותו של מוחמד יצאו הערבים-המוסלמים למסע כיבושים, וכבשו שטחים רבים שהייתה בהם אוכלוסייה יוונית-נוצרית גדולה. מיני אז היו הנוצרים כפופים לחוקי ההשפלה הגזעניים של "בני החסות", על פי האסלאם. (חוקי ההשפלה מבוססים על הפסוק "והיו שפלים," קוראן, סורה 9 פסוק 29).
כתוצאה מהכיבוש הערבי-מוסלמי המתמשך, חוקי "בני החסות" הגזעניים-משפילים, ושלטון הדיכוי שחוו, נאלצו היוונים-הנוצרים לאבד את שפתם, תרבותם, וזהותם היוונית, ולהפוך לערבים. המשך שמירתם את הדת הנוצרית יצרה קונפליקט מתמיד בינם לבין הרוב המוסלמי שסיכן את קיומם. כדי לפתור את הבעיה נקטו הערבים-הנוצרים שני אסטרטגיות הישרדותיות: הראשונה, המצאת "לאומיות ערבית" שאינה מוסלמית, והשנייה, הפניית הקיצוניות הלאומנית כלפי היהודים והציונות.

רעיון "האומה הערבית" כתחליף לרעיון "האומה המוסלמית"
בהשפעת הרעיונות של המהפכה הצרפתית – הגדירו הוגי דעות ערביים-נוצריים, מחדש את המונח "אומה" ובמקום "אומה מוסלמית" הם טבעו את המושג "אומה ערבית". המושג "אומה ערבית" הוא אנטי תיזה למושג "אומה מוסלמית" ,"האומה הערבית" כוללת את כל דוברי הערבית ללא קשר לדתם. היא כוללת ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, ערבים דרוזים, וכו'. באמצעות המושג החדש חשבו הנוצרים להשוות את מעמדם לזה של הערבים-המוסלמים, לאחר שתחת "האומה המוסלמית" מעמדם כנוצרים נחות מהותית.
מחבר המניפסט של הלאומיות הערבית (הלא מוסלמית) "ההתעוררות הערבית" "אלנהדה אלערביה", The Arab Awakening. New York: Lippincott, 1939. היה ג'ורג' אנטוניוס – ערבי-נוצרי-לבנוני שהיגר ב-1921 לארץ ישראל ונתפלשת (נעשה פלישתינאי) ב- 1925. אנטוניוס היה מוטרד על ידי שאלות לגבי זהותו הלאומית כיווני-נוצרי שהסתערב. הוא הביט בהערצה ביסודות המוסלמיים של הזהות הערבית והביע צער שאינו יכול להשתייך לדת האסלאם. אנטוניוס, שהיה חבר הועד הלאומי הערבי ומקורב למופתי, התנגד נחרצות להקמת מדינה יהודית אפילו בחלק ממנה. בשנת 1939 עבר לגור בביירות, וב-1941 נסע לעיראק, שם חבר למופתי אמין אל חוסיני בתמיכתו במרד הפרו-נאצי של רשיד עלי אל-כילאני.

אנטישמיות ואנטי ציונות
טקטיקה נוספת בה נקטו הערבים-הנוצרים כדי להימנע מרדיפות המוסלמים, היתה להוכיח את נאמנותם לערבים-המוסלמים באמצעות הפגנת שנאה קיצונית עוד יותר ליהודים. פעמים רבות הובילו הערבים-הנוצרים את מסע השטנה נגד היהודים.
הטרגדיה של הערבים הנוצרים מוצגת היטב ביומנו של ח'ליל סאכאכיני, המחנך, איש הרוח, והפוליטיקאי הערבי-הנוצרי-היווני-אורתודוכסי. ("כזה אני, רבותי!": מיומנו של ח'ליל אל-סכאכיני, י-ם 1990). סאכאכיני (1953-1878) האחראי על לימודי הערבית מטעם ממשלת המנדט, התלבט בין זהותו היוונית-נוצרית לבין זהותו הערבית, וחשב אף להתאסלם, כי באסלאם ראה את "הערביות" האמיתית.
בדומה למופתי מוחמד אל-חוסייני – ידידו של היטלר, גם סאכאכיני, המורה והמחנך הנוצרי, הגיע בעקבות שנאתו ליהודים ולציונות להזדהות מוחלטת עם הנאצים.
הרצון להוכיח נאמנות למוסלמים הביא ערבים-נוצרים להקים ארגוני טרור ורצח קיצוניים לא פחות מאלו של הארגונים המוסלמים. ערבים-נוצרים כגון: ג'ורג' חבש, "הרופא" הנוצרי, מנהיג "החזית העממית לשחרור פלסטין", ונאיף חַוַאתְמה הערבי-נוצרי (העבר-ירדני), מנהיג הארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" האחראי לטבח מעלות, הנהיגו את אותם ארגונים.

תגובות הערבים-נוצרים במדינת ישראל לאסלאם
1. זוהיר אנדראוס
כיום, בכל השטחים הכבושים על-ידי הערבים-המוסלמים, למעלה מ-13 מיליון קמ"ר, (יותר מכל אירופה) מחמיר מצבם של הנוצרים. עיראק, ושטחי הכיבוש הפלשתינאי, התרוקנו כמעט מנוצרים, המצרים-האגיפטים נאבקו 300 שנה נגד הכיבוש הערבי, ודוכאו קשות, והיום הם נאנקים תחת רדיפות הערבים-המוסלמים במצרים, וכך בכל המדינות הערביות. היוצאת מן הכלל היא סודן הדרומית שהצליחה לאחרונה להשתחרר מעול הכיבוש הערבי-מוסלמי, ולהקים מדינה נוצרית עצמאית. בזמן האחרון רעיון "האומה הערבית" כמעט ונעלם, ו"האומה המוסלמית" משתלטת על המרחב הערבי.
הערבים-הפלישתינאים-הנוצרים, "אזרחי ישראל בכפייה" (כפי שהם מכנים זאת), נמצאים במצב הטוב ביותר מכל קהילה ערבית-נוצרית אחרת, אך עם זאת חלקם מגלים עוינות קיצונית כלפי היהודים.
מאירת עיניים התגובה הבאה של העיתונאי זוהיר אנדראוס: נקולה בסלי, מצרי-אגיפטי שהיגר לארה"ב בגלל הדיכוי והרדיפות כלפי המצרים-האגיפטים-הנוצרים, יצר סרט נגד מוחמד, "תמימות המוסלמים". הסרט הביא לגלי אלימות בעולם מצד האסלאם הקיצוני. משטר "האחים המוסלמים" במצרים גזר לו דין מוות. והנה העיתונאי הערבי-נוצרי, זוהיר אנדראוס, ("אזרח ישראל בכפייה") אינו מגלה שום סימפטיה או הזדהות עם המצרים-הקופטים-הנוצרים, בני דתו, הנרדפים כנוצרים ב"ברפובליקה הערבית" של מצרים, וכמובן אין לו שום הזדהות עם המצרי-קופטי-נוצרי שיצר את הסרט.
זוהיר אנדראוס – הערבי-הנוצרי, מזדהה דווקא עם הרודפים המוסלמים והאסלאם הקיצוני. אנדראוס קורא למיליארד וחצי מוסלמים, להחרים בעקבות הסרט את מוצריהן של חברות אמריקאיות: "חרם כלכלי ערבי ומוסלמי עממי מאורגן נגד ארה"ב וגרורותיה עשוי לשפר את המצב, ולמנוע מהמדינה הזאת להמשיך ולהרוג ערבים ומוסלמים."
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1835952
בחינה מעמיקה בקריאתו מביאה לתובנה שלערבי-הנוצרי, זוהיר אנדראוס, לא חשוב כלל מצבם של הנוצרים, חשוב לו רק דבר אחד, והוא חיסול מדינת היהודים. הנה עצותיו לעשיית דה-לגיטימציה לישראל במטרה להביא לחיסולה.
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=2797

2. ח"כ ד"ר עזמי בשראה
עזמי בשארה, הערבי-נוצרי, הקומוניסט לשעבר, וח"כ לשעבר ממפלגת בל"ד. מהווה גם הוא דוגמה מעניינת למדיניותם של חלק מהערבים-נוצרים כלפי המוסלמים. במסגרת מאמציו להביא לאיחוד "האומה הערבית", (כאנטי תיזה ל"אומה המוסלמית"), טוען הפילוסוף המדיני-הערבי-הנוצרי, ד"ר עזמי בשארה, שאין כלל עם פלסטיני. "העם הפלסטיני", לדבריו, הוא סתם המצאה מלאכותית של מעצמות המערב.
http://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc
אבל שנאתו של ד"ר בשארה הנוצרי ליהודים גדולה כל כך עד שפעילותו לחיסול מדינת היהודים הביאה אותו להפוך למרגל מטעם ארגון החיזבאללה המוסלמי קיצוני.

תוצאת שתיקת ההזדהות עם רצח היהודים – מרטין נימלר – פתין רזיק
אם התחלנו את הדיון בשאלה האם חוסר היכולת של ערביה-נוצרייה לגנות את דברי מוחמד באמנת החמאס, לפיהם יש להשמיד את היהודים, נובעת מגזענות או פחדנות? התשובה יכולה להיות שגם וגם. חוסר היכולת של פתין רזיק להתבטא נגד הקריאה להשמדת יהודים יכולה לנבוע בהחלט משתי הסיבות, גם משנאה גזענית כלפי היהודים, וגם מפחד מהמוסלמים. רק היא תוכל לתת על כך תשובה.
אצל לא מעט מהערבים-הנוצרים גוברת שנאת היהודים על הפחד מפני המוסלמים, לכן בכל מקרה כאשר פתין רזיק שותקת ומסרבת לצאת נגד האיסלמו-נאציזם, כדאי שתקרא שנית את השיר המפורסם של מרטין נימלר על "השתיקה", ותפר מיידית את שתיקתה.
http://he.wikiquote.org/wiki/מרטין_נימלר
החמאס אומר בגלוי שאחרי רציחת היהודים יבוא תורם של הנוצרים. הנוצרים, בדיוק כמו היהודים, מוגדרים על-ידי המוסלמים כ"קופים וחזירים" (סורה 5 פסוק 60), והחמאס קורא להריגתם עם היהודים והקומוניסטים:
http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=676&fld_id=676&doc_id=4145
מבחינה היסטורית ברור ששנאת היהודים לא תרמה דבר למעמדם של הערבים-הנוצרים, ולא הצליחה להעלות את קרנם בפני המוסלמים, להיפך, שנאת היהודים ערערה את מעמדם. שנאת היהודים מערערת גם את מצבם של הערבים-נוצרים בישראל, וזאת דווקא בשעה שבעולם הערבי-מוסלמי, קהילת הערבים-הנוצרים הולכת ונמוגה, ובקרוב לא יישארו כלל נוצרים בתחומי הכיבוש הערבי-מוסלמי.
כדאי לציין שישנם כיום גם ערבים-נוצרים המזדהים עם המדינה, רוצים להשתלב בה, ורוצים אף לשרת בצבא או בשרות לאומי. למרבה הצער הקיצונים נלחמים בהם ומונעים מהם לממש את רצונם.

ניצחון הציונות
מודעה קטנה בעיתונים, שספק אם מישהו שם לב לתוכנה, מעידה על ניצחון הציונות, והנה לשונה ללא פרשנות:
חג החנוכה כבר בפתח! מהרו לברך, לשמח, ולהעביר כספים ליקירכם בארה"ב. לרשותכם, יותר מ-37,000 סניפים ברחבי ארה"ב. MoneyGram העברת כספים.

מפלגת "העבודה החדשה"
בעוד ששלי יחימוביץ היא מנהיגה ראויה להנהגה, מנהיגה שהשיבה לפוליטיקה הישראלית את המושג הנשכח "ציונות-סוציאליסטית", מפלגת העבודה בראשותה עושה שני תקדימים היסטוריים:
1. בפעם הראשונה נבחרת למפלגת העבודה מועמדת המציגה קו קיצוני אנטי-ציוני. מירב מיכאלי – הנכדה של קסטנר ש"מכר את נשמתו לשטן", שיתף פעולה עם הנאצים, והציל פושעי ס.ס. מחבל התלייה – קוראת לסירוב להתגייס לצבא. מיכאלי קוראת לאימהות לא לשלוח את ילדיהן לצה"ל, ולבטל את גיוס הנשים מכיוון ש"השירות הצבאי הוא בית ספר לנחיתות ולכפיפות של נשים," כמו סבהּ, היא סבורה כנראה שניתן להגיע לעיסקה עם החמאס, ולהינצל ע"י ארגון רכבת של מקורבים.
במסגרת חגיגות שישים שנה לגל"צ קראה לאימהות לא לשלוח את ילדיהן לשרת בצה"ל "כשיש כיבוש שמתמשך למעלה מ-40 שנה והשלטון בישראל לא עושה מאמץ אמיתי לפתור אותו."
במסגרת הקמפיין הארסי שמנהלת מיכאלי נגד ביבי, היא הופכת את ביבי לאויב: "בעיית האטום האיראני, לא בעייה של ישראל, אלא בעייה אישית לגמרי של נתניהו, שגם הפגיעה באזרחי ישראל מתגמדת לעומתה. ("ביביטמן", "הארץ" 13.8.12).
לדידה של מיכאלי אין לישראל כלל בעייה עם פצצת אטום של ממשלה המחוייבת לחיסולה, אלא רק בעייה עם הסכנה האמיתית – ביבי. בדומה לסבהּ – קסטנר, מיכאלי מרגיעה את היהודים. אין סכנת השמדה ליהודים. האיראנים אינם רוצים כלל לחסל את מדינת היהודים, אפשר להירגע.

2. בפעם הראשונה בהיסטוריה הציונית רצה מפלגת העבודה לבחירות כאשר כשליש מנציגיה הם עיתונאים, ואין בה אף נציג אחד מהמגזר הקיבוצי. ודוק, הקיבוצים שהיו הלוז של הציונות-הסוציאליסטית, המגזר שהקים את היישוב ובנה את המדינה, נעדר כעת לחלוטין מרשימת מפלגת העבודה. יש לומר מעתה: "מפלגת העיתונאים" במקום "העבודה".
[עד כאן נעמן כהן]

אהוד: אנחנו שוקלים להצביע עבור מפלגה שבה יש ייצוג הולם, ואפילו יותר – להתיישבות העובדת, לקיבוצים ולמושבים, ולכן אולי נצביע עבור מפלגת "העצמאות" גם ללא ברק בראשה. בכל מקרה לא נצביע עבור מפלגה שתכניס את מרב מיכאלי לכנסת.