רם כהן, מנהל תיכון נט, פרסם בעיתון "הארץ" מאמר דעה בו המליץ להצביע למען חד"ש ומר"צ. בתגובה הוזמן לבירור במשרד החינוך, ועיתון "הארץ" במאמר מערכת מ-10.1.13 הזדרז מיד להגיב, והקפיד לקרוא לזה "צחנת ז'דנוביזם". "כהן," מציין עיתון "הארץ", "הוא מופת פדגוגי של מנהל, שמעודד את תלמידיו לגלות מעורבות אזרחית. בבית הספר הקודם שניהל, תיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב, הוא לא היסס להביע את עמדותיו בעד הפרדת הדת מהמדינה, נגד מעורבות צה"ל במערכת החינוך, בעד זכויות המהגרים, נגד הכיבוש ועוד. הוא הפך את בית ספרו למוסד דמוקרטי ועירני."
כמה מילים על רם כהן ועל הז'דנוביזם האמיתי.
יום אחד בא אליי בני שלמד בתיכון עירוני א', שם שימש רם כהן כמנהל, וסיפר לי כי באתר בית הספר יש קישור לאתר הפרטי של המורה שלו למתמטיקה, ושם מטיף המורה תעמולה קומוניסטית. הצצתי באתר. שם המורה, דן ורד, נשמע לי מוכר, ומיד ירד לי האסימון. זהו דן ורד שהורשע בגין ריגול לטובת סוריה, והיה חבר חולית הריגול והחבלה של אודי אדיב.
שאלתי את בני אם מישהו מתלמידי בית הספר שמע משהו על ההיסטוריה של דן ורד?
"לא," השיב, "אף אחד לא יודע עליו דבר."
במאמר מוסגר אוסיף שלדבריו דן ורד הוא מורה מצוין, בעל כושר הוראה נדיר, ובמיוחד בעל חוש הומור מיוחד, המקסים את התלמידים, ומקרבם לתחום המתמטיקה.
נכנסתי לאתר בית הספר וקראתי בעיון את התכנים של דן ורד, והחלטתי לשלוח מכתב לרם כהן המנהל. הנה חליפת המכתבים ביני לבין רם כהן מנהל בית הספר. לא נגעתי.

 *
 20.4.05
מר רם כֹּהן
מנהל
תיכון עירוני א'
שלום רב.
ברכות לפתיחת אתר האינטרנט החדש של בית הספר. דא עקא באתרכם מופיע דף פוליטי יחידי, הדף האישי של המורה מר דן ורד, בו הוא פורש את משנתו הפוליטית.
להזכירך, דן ורד הורשע כמרגל, בהיותו חבר ברשת הריגול של אודי אדיב, שהופעלה ע"י המודיעין הסורי.
אינני סבור שיש לתלות מרגלים בכיכר העיר, כנהוג בסוריה, המדינה שלטובתה ריגל (ראה מקרה אלי כהן). ואינני סבור גם שיש לאסור על מרגלים ובוגדים במדינה, לעבוד כמחנכים המועסקים על ידי המדינה (אותה הם רוצים לחסל).
אני סבור אפילו, שיש לתת להם במה לפרסם את משנתם בבית הספר – אבל כל זאת בתנאי אחד. התנאי הוא שעליכם לתת באתרכם תמונה שלימה ולא חד צדדית.
עליכם לפרסם את פסק הדין של דן ורד לפיו הואשם בריגול.
עליכם לפרסם את פשעי הדיקטטורה הפשיסטית הסורית אותה הוא שירת: דיכוי זכויות האדם, רצח המוני של עשרות אלפי אזרחים בחמת, רצח משוררים וסופרים וכו'.
עליכם לפרסם את כאבם של משפחות חיילי צה"ל שנפלו במלחמת יוהכ"פ, בחלקם עקב מעשי הריגול.
עליכם לפרסם את פשעי המרקסיזם-לניניזם: דיכוי זכויות האדם, חיסול משוררים וסופרים, חיסול עשרות המיליונים בכפיית הקולקטיביזציה ובגולאגים, וכו'.
ללא פרסום כל האתרים הללו באתרכם – אין לכם זכות לפרסם את אתרו של "החבר" דן ורד.
במאמר מוסגר, זה  מאד פתטי ולא לכבוד בית הספר להציג באתרכם את אנגלס ומרכס כמאורות המתמטיקה... נו באמת...
אשמח לתגובתך.
בברכת חג שמח.
בכבוד רב
נעמן כֹּהן

*
                                                  11.5.05
מר נעמן כהן   
א.נ.
קראתי בעיון רב את מכתבך ולהלן תגובתי.
דן ורד משמש כמורה למתימטיקה בתיכון א' לאמנויות משנת 1992 .
לדן ורד תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב ורישיון הוראה קבוע של משרד החינוך והתרבות משנת 1981.
אתר המתימטיקה של דן ורד אינו חלק מאתר בית הספר אלא אתר פרטי המתוחזק וממומן על ידי בעליו – דן ורד.
באתר בית הספר  ישנה  קישורית לאתרו של דן ורד  www.pitagoras.co.il – ממש כפי שבאתרו של דן ורד יש קישורית לאתר בית הספר. כל מורה מצוות המורים של בית הספר, שיקים אתר פרטי העוסק במקצוע ההוראה שלו, יזכה לקישור באתר בית הספר.
אין בית הספר אחראי לתוכן אתרו של דן ורד ואין הוא תומך בדיעות המובעות בו. ביקרתי באתרו של דן ורד ולא מצאתי בו שום חומר פוליטי, מצאתי תכנים אידיאולוגיים  הקשורים להשקפת עולמו של דן ורד, במידה ואתה סבור שחומר זה יש בו עבירה על החוק זכותך להתלונן אצל הרשויות המוסמכות לכך בחוק ואין לי ספק שאם ימצאו צדק בטענותיך ינקטו נגדו בהליכים משפטיים.
לא מצאתי בשום מקום באתר את הקביעה שמציגה את "אנגלס ומרכס כמאורות המתימטיקה" כן מצאתי מאמר המנתח את התפתחות המתימטיקה תוך כדי שימוש בכלים של מרכס-אנגלס, מטריאליזם דיאלקטי והיסטורי, איני חייב להסכים לניתוח זה אבל זו עמדה לגיטימית ודן ורד אינו אחד מממציאיה.
לא מצאתי באתרו של דן ורד שום התייחסות לישראל ולסכסוך המזרח תיכוני. לא נתקלתי במהלך כהונתי כמנהל בתלונות של הורים ותלמידים על שדן ורד מנצל את מעמדו כדי להטיף את משנתו לתלמידים.
אני תקווה אפוא שהבהרתי את עמדתי בנושא.
בברכת חג עצמאות שמח
רם כהן
מנהל
תיכון א' לאמנויות
 
 *
14.5.2005
רם כהן – מנהל
תיכון א' לאמנויות
  שלום רב.
 תודה על מכתבתך.
לרגע לא פקפקתי בכישורי מר דן ורד, ולא העליתי כלל על דעתי שאין לו רישיון הוראה.
אין לי שמץ עניין בהיבט החוקי והאם פרסום החומר באתר מהווה עבירה על החוק. העניין היחידי שלי הוא עניין מוסרי, ומוסרי בלבד.
אתה כותב: ביקרתי באתרו של דן ורד ולא מצאתי בו שום חומר פוליטי, מצאתי תכנים אידיאולוגיים  הקשורים להשקפת עולמו של דן ורד."
זוהי קביעה מוזרה ביותר, אם קומוניזם אינו חומר פוליטי? מהו כן חומר פוליטי? האם הכותרת של הקישור FIGHT FOR COMMUNISM – – אינה פוליטיקה? אידיאולוגיה היא תמיד פוליטיקה. האם מאבק למען האידיאולוגיות פשיזם או נאציזם אינו פוליטיקה?
אני מביא לך רק "פנינה" אחת מהכתוב באתר, המתייחס להתנגדות הקומוניסטים למלחמה בבן לאדן ובעיראק:
"U.S. supplies Israel with billions of dollars worth of arms with which to slaughter masses of Palestinians, such as the murder by Sharon-led Lebanese fascists of thousands in refugee camps in the early 1980's"   
הדברים מדברים בעד עצמם. האם כל אלו אינם תעמולה פוליטית?
אתה כותב: "לא מצאתי בשום מקום באתר את הקביעה שמציגה את אנגלס ומרכס כמאורות המתימטיקה. כן מצאתי מאמר המנתח את התפתחות המתימטיקה תוך כדי שימוש בכלים של מרכס- אנגלס, מטריאליזם דיאלקטי והיסטורי."
אין שום מאמר כזה. במדינות הקומוניסטיות היתה חובה לפרסם מובאה מדברי מרקס, אנגלס, לנין או סטלין בכל מאמר מכל תחום מדעי. הכוונה התעמולתית היתה להציגם כמאורות מדעיים. ולזה התכוונתי. 
לסיום דומני שלא הבנת כלל את מכתבי. לא היו לי כלל טענות לדן ורד, אינני מתנגד לזכותו להפיץ את האידיאולוגיה שלו. טענתי היתה רק אליך כמנהל. כאחראי על חינוכם של התלמידים עליך לתת להם גילוי נאות. לא יעלה על הדעת שבאתר ביה"ס יהיה קישור המתאר את "הפשיסט" רוצח ההמונים שרון. ולא יהיה מידע על כך שמביא הקישור, מר ורד, הואשם בריגול לטובת הפשיזם הסורי רוצח ההמונים. לכן טענתי היתה במכתבי, שכל זמן שהקישור של מר ורד נמצא באתרכם, עליכם לפרסם באתרכם גם את הקישורים הבאים:
עליכם לפרסם את פסק הדין של דן ורד לפיו הואשם בריגול.
עליכם לפרסם את פשעי הדיקטטורה הפשיסטית הסורית אותה הוא שירת: דיכוי זכויות  האדם, רצח המוני של עשרות אלפי אזרחים בחמת, רצח משוררים וסופרים וכו'.
עליכם לפרסם את כאבם של משפחות חיילי צה"ל שנפלו במלחמת יוהכ"פ, בחלקם עקב מעשי הריגול.
עליכם לפרסם את פשעי המרקסיזם-לניניזם: דיכוי זכויות האדם, חיסול משוררים וסופרים, חיסול עשרות המיליונים בכפיית הקולקטיביזציה ובגולאגים, וכו'.
 לא יעלה על הדעת לפרסם רק צד אחד "מלחמה למען הקומוניזם" ולמנוע מהתלמידים אפשרות ללמוד את התמונה כולה – את "פשעי הקומוניזם".
אני מאחל לך כמובן גם חג עצמאות שמח. מי ייתן שנזכה לעצמאות לעד. (הברכה שלוחה גם למר דן ורד המייחל לבטלה).
בתודה,
נעמן כהן
 
למותר לציין שרם כהן לא ענה למכתבי, ולא דאג לפירסום נאות של הדברים. הפלורליזם והדמוקרטיה רחוקים מרם כהן כמרחק מזרח ממערב, כי הלא "כהן", כפי שמציין עיתון "הארץ", "הוא מופת פדגוגי של מנהל, שמעודד את תלמידיו לגלות מעורבות אזרחית..."
צחנת הז'דנוביזם כבר אמרנו?
 
איתמר הנדלמן סמית (סוחר-נפח) – יש לו ארץ אחרת – צרפת?
לפני כמה שנים קיבלתי למייל שלי בקשת תמיכה מאחד בשם איתמר הנדלמן שכתב לי שהוא נמצא במצב קשה בצרפת וזקוק לכסף. לא ברור לי איך בכלל הוא הגיע אליי. מדוע בכלל פנה בבקשת תמיכה לפרולטר כמוני, ולא לאחד הטייקונים, אולי החליף אותי במי מהם. מכל מקום היות שלא ידעתי מיהו האיש גיגלתי את שמו וגיליתי כי מדובר בעיתונאי במקומון "הארץ" שגם כתב כמה ספרים. מסתבר שגם שמו עבר כמה שינויים. בעבר, כשהיה בפאזה ציונית, שינה את שמו ל"בן כנען", ואילו עתה, משירד מהארץ והתחתן עם אישה  אנגלייה, אימץ לו את השם "סמית", כשם אשתו. נישואיו פתרו לו גם מן הסתם את בעיותיו הכלכליות.
והנה אותו מר הנדלמן-סמית מפרסם מאמר ב"הארץ" ובו הוא ממליץ לרדת מהארץ בנימוק שלו, יש ארץ אחרת, והיא צרפת. ("יש לי ארץ אחרת" אמת איתמר הנדלמן סמית, "הארץ" 5.1.13). בשעה שיהודי צרפת יוצאים מצרפת, מטיף מר סמית לרדת לצרפת. נכון אשתו אינה יהודייה, והוא לא ישלח את ילדיו, אם יהיו לו, לבית ספר יהודי, אבל לאחר הטבח בילדי בית הספר היהודי בטולוז, מה הוא בדיוק ממליץ ליורדים הרוצים חינוך יהודי לבניהם בצרפת?
בדומה לאברהם בורג שהתנאה בכך שהשיג דרכון צרפתי ונשאר בארץ, בטוחני שגם מר סמית עוד ישנה את שם משפחתו ויחזור לארץ. אנחנו נשארים לשמור לו על הפיקדון.
 
הגזענות האנטי אשכנזית – השקרים של אמסלם
במסגרת מאבקו המבורך של הרב חיים אמסלם במפלגת ש"ס, פרסם אמסלם ראיון בעיתון "הארץ", ואלו דבריו: ש"ס אינה מפלגה ספרדית, נקודה. ש"ס היא מפלגה ליטאית חרדית ספרדית. או במלים אחרות גוף ספרדי עם נשמה אשכנזית... כשאני מדבר על אשכנזים וספרדים איני מדבר במובן האתני או הגזעי אלא הרוח הספרדית – רוחו של הרמב"ם וגדולי ישראל בכל הדורות, רוח של מתינות וקירוב לבבות. אם יש מתנה יפה שהיהדות הספרדית נתנה לעמי זו אותה מתינות שהיא ההיפך הגמור של מה שש"ס מסמלת. ("אמסלם, ש"ס הטביעה ציבור ענק בעוני." יאיר אטינגר,  "הארץ" 11.1.13).
אז נכון, יבורך אמסלם על שאימץ את המוטו של בן עזר מדברי הרמב"ם: (הביטו לתחתית הגיליון). מי ייתן וכל אנשי ש"ס יעברו למפלגתו של אמסלם, ויתחילו לעבוד. אבל דבריו של אמסלם על "הנשמה האשכנזית" בשקר יסודם.
למרבה הצער, אדון אמסלם ממשיך את הטרנד הגזעני החדש לעשיית דה-הומניזציה ליהודים האשכנזים. אמסלם לא התחיל בכך, רבים עסקו בכך לפניו. הסוציולוגית, ילידת מרוקו, פרופסור אווה אילוז, מטילה חטא קדמון של אשמה על האשכנזים באשר הם.
משורריהם עושים לעצמם שם בגלל החרפות וקללות השיטנה אותם הם מטיחים באשכנזים: סמי שלום שיטרית: "אני כותב לכם שירים / בלשון אשדודית / כוס אם אם אמכם / כלה בוכם / שלא תבינו מילה... מי שם עליכם."
מואיז בן הראש: " אִנֲּעָל אַבּוּק בְּיאלִיק."
נחמיאס גלס: "הכניסני תחת כנפך בן שרמוטה."
רוני סומך: אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה / הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר."
הסוציולוגית מטילה חטא אשמה קדמון, המשוררים מקללים, ואדון אמסלם מפיץ את השקר הבא. שימו לב: "הנשמה של היהודים הספרדים היא מתינות וקירוב לבבות," היפוכה כמובן ה"נשמה האשכנזית"...
והנה העובדות:
גדול הפוסקים הספרדים הרמב"ם, הוא גם הרחוק ביותר ממתינות וקירוב לבבות. הרמב"ם הוא גדול הפוסקים התובעים טוטליטריות רצחנית.
הרמב"ם (ממשה עד משה לא קם כמשה) ניסח תורה טוטליטרית רצחנית, שמעולם לא היתה קודם לכן, ומאז – ביהדות, קל וחומר בין הרבנים האשכנזים. בניגוד לתפיסה הנוהגת ביהדות שעבירות חלות רק על מעשים, החיל הרמב"ם את כללי ההלכה גם על "דוגמות" – עקרונות אמונה. כל מי שאינו מקבל את הדוגמה שניסח הרמב"ם (בדומה לנצרות הקתולית) נחשב על-ידי הרמב"ם לכופר שיש להרגו. הרמב"ם ניסח י"ג דוגמות (עיקרים) ליהדות שיש להאמין בהן ועל כל מי שאינו מקבלן אומר הרמב"ם: "ואם יתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא 'מין' ו'אפיקורוס' וקוצץ בנטיעות, וחייבים לשנאו ולהרגו." (הקדמת הרמב"ם למשנה, אחרי ניסוח י"ג היסודות. – עקרונות האמונה).
מעבר לי"ג הדוגמות הללו, לגבי הרמב"ם, כל יהודי שאינו מאמין בתורה שבעל-פה, יש להורגו ואין צורך בבית דין לשם כך. כל ההורג אותו יעשה מצווה:
"[א] מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים, ומיתתו ביד כל אדם. [ב] מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה – מורידין ולא מעלין, כשאר המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמיים והמוסרים והמשומדים: כל אלו אינן בכלל ישראל, ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינין; אלא כל ההורג אחד מהן, עשה מצוה גדולה והסיר מכשול." (רמב"ם, משנה תורה, הלכות ממרים פרק ג הלכה א).
הרמב"ם, אינו מסתפק בחיסול כופרים פשוטים; לתפישתו יש להרוג גם את הפילוסופים שטעו בעיונם: "כל איש מבני אדם שאין לו אמונת דת, לא מדרך עיון ולא מדרך הקבלה קבוצת התור"ך המשוטטים בצפון, והכושים המשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה, ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם ומדרגתם נמצאות למטה ממדרגת אדם ולמעלה ממדרגת הקוף. בני אדם בעלי אמונה ועיון אלא שעלו בידם דעות בלתי אמיתיות, אם מטעות גדולה שנפל ביום עיונם, או שקיבלו ממי שהטעם... ואלו הם אשר יביא הצורך בקצת העיתים להרגם ולמחות זכר דעותם שלא יתעו זולתם." (מורה נבוכים, משל הארמון, חלק שלישי, פרק נא, עמ' סה)
הרמב"ם, שסבל מהקיצוניות המוסלמית של כת האלמוחידין, שחיסלה את הקהילה היהודית בקורדובה, ובעטייה נאלץ לעזוב את עיר מולדתו ולחיות כאנוס מוסלמי כמה שנים – מאמץ את תפיסתם הקיצונית, וקובע שיש לראות בנצרות עבודה זרה שיש להעביר מן העולם. הרמב"ם "הנוצרים עובדי עבודה זרה הם (הלכות ע"ז פרק ט ד): ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדול ובוזזין כל ממונם וטפם, ואין הורגין אישה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים." (הלכות מלכים פרק ו הלכה ד)  
לעומת היחס הקשה לגברים יהודים, יחסו של הרמב"ם לאישה חנון ורחום משהו. הסנקציה נגדה פחות קשה. האישה לפי הרמב"ם חייבת להישמע לבעלה:"כל אישה שתימנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו בשוט." (הלכות אישות, פרק כא, הלכה י)
למזלו של העם היהודי לא התקבלו פסיקות אלו של הרמב"ם על-ידי כלל רבני ישראל הספרדים והאשכנזים. שכן קבלת פסיקותיו היתה מחייבת להוציא להורג את רוב היהודים האורתודוכסים של ימינו, שאינם מאמינים עוד באחדות האל (דוגמה מחייבת ע"פ דרישת הרמב"ם בי"ג העיקרים) אלא בתורת הספירות מיסודו של משה די ליאון.
 רבותי אין דבר כזה "הנשמה האשכנזית", או "הנשמה הספרדית" יש פוסקים כאלו וכאלו, ולא כולם דברי אלוהים חיים. שייקח אדון אמסלם אולי, את הרבנים המתונים באמת, הרבנים האשכנזים הקונסרבטיביים, או הרפורמים.
 
היושרה של החבר דודו אמיתי והגזענות של הקרן לישראל חדשה
למרות כל מאמציו טרם הצליח החבר דודו אמיתי למצוא ולו ערבי-מוסלמי אחד מבין "ערביי הדו קיום" אותם הוא מעסיק בגבעת חביבה, שרואה בדברי מוחמד לפיהם יש לחסל את ישראל, ולהשמיד את היהודים – גזענות, ולא מופת מוסרי. למרות זאת מתנאה אמיתי ברשימת הארגונים המקבלים תרומות מהקרן לישראל חדשה, ביניהם ארגונים הפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל במטרה לחסלה כמדינה יהודית. (דודו אמיתי רשימת הארגונים הנתמכים, גיליון 806) לזכותו של החבר אמיתי אזקוף את העובדה שהוא נוקב בשם המדויק של הקרן ולא כפי שאנשיה מציגים אותה בתקשורת: לא "הקרן החדשה לישראל", אלא "הקרן לישראל חדשה".
החבר אמיתי חושף את העובדה שברשימת הארגונים הנתמכים לא נפקד מקומם של ארגונים השואפים לישראל "חדשה", כלומר לביטול מדינת היהודים – ישראל, ומאידך גיסא אין שום ארגון היוצא נגד הגזענות הערבית-מוסלמית
גילוי נאות. כל מאמציי להשיג תמיכה מטעם הקרן במאבק נגד הגזענות הערבית-מוסלמית במסגרת "העמותה להנצחת שואת יהודי ערב" עלו בתוהו. למרבה הצער הקרן לישראל חדשה מוכנה לפעול רק נגד גזענות יהודית.
מר יובל יבנה – מנהל מחלקת מענקים בקרן החדשה לישראל, כתב לי כך: "מאבק בגזענות הוא אחד מערכי היסוד של הקרן ובהתאם לכך הקרן תומכת כיום בארגונים שונים הפועלים נגד גזענות המופנית כנגד יהודים ממוצא מזרחי, עולים מאתיופיה, עולים דוברי רוסית, ערבים ישראלים ופליטים.
 "במידה ותפתחו פעילות נגד גזענות בחברה הערבית בישראל המופנית כנגד יהודים, נשמח לבחון פנייה שלכם בכפוף לכך שתפתחו שותפות עם אזרחים ערבים ישראלים (אנחנו מאמינים שכדי לנהל מאבק אפקטיבי בגזענות יש לתמוך בארגונים המשתייכים לקבוצות האוכלוסייה מולן רוצים לפעול. כלומר, מי שצריך להוביל מאבק בגזענות בציבור הערבי המופנית כנגד יהודים, לפי תפיסתנו, זה ארגון ערבי או ארגון משותף לערבים ויהודים).  אני ממליץ לך ליצור קשר עם מטה המאבק בגזענות - http://www.fightracism.org האג'נדה שלהם היא מאבק בכול סוגי הגזענות בחברה הישראלית והם מזמינים ארגונים ויחידים להצטרף."
לאור דבריו פניתי ל"מטה המאבק נגד הגזענות",  ולערבים רבים. התוצאה: "מטה המאבק נגד הגזענות" מסרב לפעול נגד הגזענות הערבית-מוסלמית, טרם נמצא ערבי אחד המוכן לפעול נגד הגזענות הערבית-מוסלמית. למרבה הצער טרם נמצא ארגון יהודי אחד הפועל נגד הגזענות, והמוכן לפעול לא רק נגד היהודים, אלא גם נגד הגזענות הערבית-מוסלמית. לא נותר אלא להודות שבמצב זה, כשהפעילות הינה נגד יהודים בלבד, "הקרן לישראל חדשה", ו"המטה למאבק נגד הגזענות", הם בעצמם ארגונים גזעניים.
 
הצביעות של אסמא אגבארייה זאחאלקה
אסמא אגבארייה זאחאלקה, יו"ר מפלגת דעם, מפרסמת בתשדיר תעמולת הבחירות את המילים היפות הבאות: "אני מזמינה אותך לא לראות בי את האוייב שלך."
כיוון שכך שלחנו לה מיד מכתב ובו כתבנו לה (כפי שכתבנו לכל ראשי המגזר הערבי): "שמחנו לשמוע את דברייך היפים 'אני מזמינה אותך לא לראות בי את האויב שלך.' אנחנו באמת מאמינים שיהודים וערבים אינם צריכים להיות אויבים, לכן מתוך אמונה בכנות דבריך אנו פונים אליך לעשות היסטוריה ולהיות הערבייה-המוסלמית הראשונה בעולם שתצא נגד אידיאולוגיית תנועת החמאס, ותצהיר בערבית לקהל הערבי, כי דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – לדעתך הם גזענות, ולא מופת מוסרי. רק הצהרה כזו מפיך תהיה אפקטיבית במאבק למען אותם ערכים נעלים שברצונך לחנך אליהם. וכמובן זה התנאי היחידי להיאבק גם בגזענות היהודית. 'שתיקה כהודאה דמיא.' נשמח אם תצטרף למאבקנו נגד הגזענות."
למרבה הצער, דברי אגבאריה המזמינים לא לראות בה אוייב אינם כנים. אסמא אגבאריה מסרבת לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס גזענות. אסמא אגבארייה, רואה בהם מן הסתם מופת מוסרי.

שלום, או רק הסדר מדיני?
ראשת תנועת "התנועה", צפורה מלכה בז'וז'וביץ, הידועה יותר בשם החיבה שלה, ציפי לבני, מפרסמת בראש חוצות את המסר של התנועה: "מי שרוצה הסדר מדיני, יצביע רק ציפי לבני."
לא ברור, מדוע רק הסדר מדיני ולא שלום, הרי כעת יש גם הסדר מדיני. האם צפורה מלכה אימצה את דברי הטוענים שהשגת שלום אינה אפשרית כעת וניתן רק לנהל את הסכסוך, ובגלל זה היא מבטיחה רק הסדר מדיני? מסתבר שגם צפורה מלכה כבר לא מאמינה באפשרות להשיג שלום.

ד"ר ג'קיל ומר הייד חנין או ברכה
בתקשורת הישראלית מיטיב החבר דב חנין היהודי מחד"ש ללהט בדבריו. הנה הוא כבר למד את הלקח והוא אינו תומך עוד בכינונה של דיקטטורה בולשביקית. הנה הוא כבר גם כמעט ציוני, הוא מדבר בעד הגדרה עצמית גם ליהודים בארץ (עדיין אין הכרה בקיום עם יהודי) ובאמת יש יהודים הנופלים ברשת מילותיו.
לעומת היהודי חנין, ראש מפלגתו חד"ש – החבר מוחמד ברכה, הערבי-מוסלמי, מוסתר כליל מהתקשורת העברית, ולא בכדי. מוחמד ברכה המתאר את ערביי ישראל כ"בני העם הפלסטיני בגליל, במשולש ובנגב," דוגל בהקמת מדינה ערבית-פלסטינית נקייה מיהודים, ובהפיכת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", קרי, מדינה ערבית-מוסלמית. ברכה קורא להשבת צאצאי הפליטים הערבים לישראל, ולהחזרת הערבים אזרחי המדינה לכפריהם שחרבו ב-1948.‏
מוחמד ברכה אינו רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל – גזענות, אלא מופת מוסרי, והוא אישית הפגין זאת בהשתתפותו בצעדה בעכו לזכר שלושה ערבים שרצחו יהודים בתרפ"ט, 1929, והוצאו להורג ע"י הבריטים. מוחמד ברכה הניח זר פרחים על קבר הרוצחים, ואמר: "זכותו של כל עם להחיות את זכרם של חלליו שנלחמו ונאבקו נגד כוחות המנדט הבריטי, ונאבקו למען עמם ואדמתם. לפני שבעים שנה לא היתה פה אדמה ריקה, היה פה עם שנאבק על זכויותיו הלגיטימיות."
קרי, רצח יהודים אליבא דמוחמד ברכה, הוא זכות לגיטימית.