"אורד וינגייט, קורותיו והציונות"

הוצאת הספרייה הציונית ירושלים, 2013, 302 עמ'

הפצה: מוסד ביאליק, טל' 02-6797942

ב"סוף דבר" לספרו המרתק כותב משה יגר: "אחת התמיהות הגדולות שמעורר העיון בקורותיו של אורד וינגייט היא משכי הזמן הקצרים! וינגייט היה כבן שלושים בהגיעו לארץ-ישראל. עד אז לא הותיר את רישומו בשום מקום. ממועד הגעתו לארץ-ישראל ועד יום מותו נותרו כשמונה שנים בלבד. ההדים שעורר בשנים מעטות אלה בשלוש הזירות שבהן פעל והרשמים שהותיר אחריו היו עצומים ומעוררי השתאות. בכל אחת מן הזירות שהה זמן קצר בלבד, ובארץ-ישראל רק מעט יותר משנתיים וחצי. מתוך פרק זמן זה ארכה פעילותו עם 'פלגות הלילה המיוחדות' פחות מחמישה חודשים! הרבה נאמר בסקירה זו על ההשפעה המיידית ולאורך זמן שהשפיע על ארגון ה"הגנה" ועל הדור הראשון של מפקדי צה"ל.

"פעילותו באתיופיה היתה גם היא קצרה להפתיע – כחצי שנה בלבד! בחודשים ספורים אלה הנהיג חידושים צבאיים מקוריים, שאמנם לא יושמו מיד (בעיקר בגלל ההתנגדות והאיבה שעוררה התנהגותו), אבל היו גם מי שחידושיו צדו את תשומת ליבם, ובראשם גנרל וייוול וליאופולד אמרי.

"שהותו בבורמה ושני מסעות הצ'ינדיטים, שכבר אז משכו תשומת לב עולמית – בייחוד את זו של צ'רצ'יל, של רוזוולט ושל ראשי המטות המאוחדים – היתה גם היא קצרה מאוד, רק מעט יותר משנתיים. החידושים הצבאיים שהנהיג בתקופה זו היו עצומים, וגם זאת למרות התנגדויות עזות וחילוקי דעות קשים. אין הוכחה טובה מזו לכוחו הרוחני הרב ולכישרונותיו המופלגים, ובדין היו מי שכינו אותו גאון.

"את ההדים שעורר ואת השפעתם הגדולה של מעשיו ומבצעיו יש לחלק לשני מישורים שונים. האחד – פעולתו בתחום הצבאי. כאן באה לידי ביטוי חשיבתו המקורית ומנהיגותו הצבאית היוצאת מן הכלל.

"המישור השני – דבקותו בציונות. כבר הסברנו שמקורה בתחום הרוח והנפש ובאמונתו האישית המיוחדת בבורא עולם." (עמ' 197).

הסיכום הקצר הזה יכול לשמש תזכורת לקורא העברי, ששמע אולי רבות על וינגייט וחלף עשרות ומאות פעמים על פני השלט של מכון וינגייט על כביש החוף בדרום נתניה, אבל אולי אינו בקיא בפרשת חייו הקצרים של איש הצבא המקורי הזה, שהיה חדור אהבה לאומית לתנ"ך ולציונות, ואשר במשך תקופה קצרה להדהים הניח יסוד לחשיבה הצבאית של הפלמ"ח וצה"ל והטיל חותמו בישראל יותר מאשר בכל ארץ אחרת שבה לחם ופעל, כולל בבריטניה מולדתו.

קראתי בעניין גובר והולך את פרקי הספר, שהושקעה בו עבודה ביוגראפית וביבליוגראפית מדהימה בהיקפה, ונדמה לי שהוא בהחלט ראוי לפרס. בהוצאה רצינית ומוקפדת, בספר כרוך היטב בכריכה קשה ולא בהדבקה, ממש ספר קלאסי – מגיש לנו משה יגר את חייו של וינגייט, שעיקר הדרמה בהם היה מיום בואו לארץ-ישראל בשנת 1936 ועד למותו בתאונת מטוס בבורמה בשנת 1944.

מבחינות רבות האיש היה ונשאר חידה. כל כך מיוחד היה בכל אורחותיו. היה בו צירוף חד-פעמי של לוחם-שטח ומפקד-בשטח נערץ ההולך בראש אנשיו, של מתכנן טקטי מקורי העושה בתחבולות מלחמה, של אסטרטג הנאבק לקבלת דרכי המלחמה שלו אך גם של פוליטיקאי רשמי-למחצה הפועל בדרכי שתדלנות בחלונות הגבוהים ביותר, אצל צ'רצ'יל ורוזוולט, להגשמת תוכניותיו הצבאיות, ששיאן היה במסע הצ'ינדיטים השני, שבו גם נספה בתאונת מטוס, בבורמה.

וכל זאת מבלי להיות נחמד לקרובים לו בדרגה ולאלה שמעליו, ממש איש ריב ומדון היה, שנראה כמשוגע בעיני מתנגדיו, ולחובתו גם ניסיון התאבדות בקהיר ביולי 1941, לאחר שהוא חוזר מנצח מהמערכה באתיופיה אך חש שאין מעריכים אותו ואין נותנים לו את התפקידים שבהם הוא רוצה, ובראש ובראשונה פיקוד על דיוויזיה יהודית שבסיסה בארץ-ישראל. אלא שמאז 1939 יש לו "צו הרחקה" מארץ-ישראל כי הוא נחשד באהדת-יתר ליהודים, ואילו השלטונות הבריטיים חוששים להרגיז את הערבים, גם את המצרים, פן יעשו ברית אחת עם הנאצים נגד השלטון הבריטי.

כמעט כל תחזיותיו, כל אבחנותיו של וינגייט לגבי המצב במזרח התיכון – הוכחו כנכונות. הוא הבין וראה כי בן הברית האמין והרציני היחיד לבריטים במזרח התיכון הוא היישוב היהודי, אשר בכוחו האמין ואשר בשנות פעילותו המעטות בארץ הצליח, בפועל, וגם בתזכיריו לממונים עליו – לשרטט את דמות הצבא העברי העתיד לקום, ואם אפשר, בברית עם בריטניה.

ספר מומלץ לכל המתעניין בהיסטוריה הארצישראלית שלנו ובתולדותיו של אחד מגיבוריה וממעצבי דמותה. ספרות רבה כבר נכתבה עליו, בעברית ובאנגלית, והספר הזה פותח צוהר נוסף להבנת דמותו של "הידיד", שמשמש גם כמין משקל-נגד לעוולות ולאכזבות שסבל היישוב העברי מידי הבריטים בטרם קמה מדינת ישראל. באופן מעט אירוני אפשר לומר שבייסודה של מדינת ישראל עומדת לא רק התשתית המדהימה של מדינה-בדרך שהותיר לה המנדט הבריטי, והמחנות הצבאיים הענקיים שנבנו כאן, כחזונו של וינגייט – אלא גם דמותו המכוננת של וינגייט עצמו, שהיה שונה לחלוטין מכל בריטי אחר שעימו היו לנו מגעים בארץ.