תגובה לרשימתו של אהוד בן עזר, "הם לא למדו דבר ושכחו כמעט הכול"
במלאת חמש שנים לפרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, גיליון 77
כל מילה שלך על האינתיפאדה, מילה בסלע. כדי להבין את מאורעות האינתיפאדה יש להבין את השקפת הערבים, כולל ערביי ישראל. האינתיפאדה אינה נתפסת כמלחמת שחרור לאומי או סוציאלי, אלא כמלחמה מוסלמית-דתית ומכאן שמה – אינתיפאדת אל-אקצא (הקצה), כלומר אותו קצה אשר לפי הפרשנות המוסלמית הגיע אליו מוחמד במסע הלילה שלו. בעצם הליכתו של שרון (וכל יהודי אחר) על אדמת הר הבית, גם בחוץ, ולא בתוך המסגדים, יש טומאה. המלחמה הערבית-מוסלמית אינה קשורה כלל בציונות והיא קיימת מהיווסדות האומה הערבית-מוסלמית.
מקור הגזענות הערבית מוסלמית היא במעשי מוחמד מייסד האיסלם. המקום היחיד בעולם בו חוסל הישוב היהודי באופן טוטלי הוא ערב (היום ערב הסעודית). ועד היום לפי החוק ארץ ערב חייבת להיות ("יודן ריין") נקייה מיהודים לפי העיקרון "דין מוחמד בסייף" (ראו את דגל סעודיה).
בשנת 622 לספירה הנוצרית, היגר מוחמד ממֶכָּה לאַל-מַדִינָה. בעיר חיו אז שני שבטים ערבים, אוס וחזראג', ושלושה שבטים יהודיים, קינקאע, נד'יר, וקוריט'ה. מוחמד יסד באַל-מַדִינָה את מוסד ה"אומה". כל אדם שקיבל את חוקי האיסלם ואת מנהיגותו של מוחמד, נעשה חלק מה"אומה". עם היווסדות ה"אומה", מוחמד הגיע למסקנה שהוא אינו יכול להתיר קיומו של גורם דתי ולאומי שונה, מפני שזה עלול לסכן את שלטונו. מוחמד דרש מהיהודים שיקבלו את דתו. היהודים סירבו. את שבט קינוקאע ונד'יר הוא מגרש בזה אחר זה. נשאר השבט הגדול ביותר קורייט'ה. הוא מעמיד גם בפניהם את הברירה להתאסלם או למות. הם מסרבים להתאסלם והם נרצחים אחד אחרי השני. לאחר חיסול כל הגברים הוא מוכר לעבדות את הנשים והילדים ועושה בכך הון רב. אישה יהודייה בשם צפיה הוא משאיר ברשותו, ולאחר שאביה ובעלה נרצחים לעיניה, הוא לוקח אותה לאישה כשלל מלחמה.
לאחר חיסול היישוב היהודי הוכנסה מייד מצווה לקוראן, שבה נאמר כי כל השלל מרכוש היהודים: אדמות, בתים ונשים – שייכים למוחמד ולערבים, (סורה 59 פסוק 7. סורה 33 פסוק 27). בהמשך לחיסול היישוב היהודי, נעשתה דה-הומניזציה ליהודים: היהודים זייפו את דבר אללה שנמצא בידם, כי הם כ"חמור נושא ספרים", שהמוות ישיג אותם, (סורה 62 פסוקים 5-8). היהודים הם בני קופים וחזירים, (סורה 5 פסוק 60). אסור להתיידד עם היהודים (גם עם הנוצרים) בגלל מלחמת המצווה – הג'יהד, (סורה 5 פסוק 56). היהודים הם שדים, כופרים הראויים לאבדון ולהשמדה, (סורה 46 פסוקים 27-35). היהודים יאבדו צורת אנוש. "נמחק להם את צורת הפרצוף ונסב אותם לאחור" (סורה 4 פסוק 50). היהודים יישרפו בגיהינום, וכאשר עורם ייצלה, הם יוצאו מהאש. לאחר זמן, כאשר עורם ירפא, הם יושלכו בשנית לאש, וחוזר חלילה. גורלם הקשה של היהודים מובלט לאור גורלם השונה של המוסלמים. שהם, כמובן, יבלו בגן העדן עם נשים יפות. (סורת הנשים 4 פסוק 56).     
על היהודים (והנוצרים) להיות "בני החסות" תחת האיסלם ולשלם "ג'יזיה", מס גולגולת, וחארג', מס על אדמות, ("והיו שפלים" קוראן סורה 9 פסוק 29) הפסוק הנ"ל הוא הבסיס לחוקי ההשפלה של "בני החסות": לבוש בצבע מיוחד, איסור לרכב על סוס, איסור על בניית בניינים גבוהים וכדומה. מאז חיסול היישוב היהודי, כאמור, ועד היום – אסורה כליל ליהודים הכניסה לערב, וזאת על-פי החוק! גם לא לתיירים יהודים שאינם ישראלים.
היש בנמצא ערבי מוסלמי (מכל מקום אני טרם נתקלתי בכזה) שאינו רואה את מעשי מוחמד והפסוקים נגד היהודים בקוראן כמופת מוסרי להיום? עשו ניסיון, שאלו ערבי.