עָמְדָה נַעֲרָה מוּל הַכֹּתֶל,
שְׂפָתַיִם קֵרְבָה וְסַנְטֵר.
אָמְרָה לִי: תְקִיעוֹת הַשּוֹפָר חֲזָקוֹת הֵן,
אֲבָל הַשְּתִיקָה – עוֹד יוֹתֵר.

אָמְרָה לִי: "צִיּוֹן... הַר-הַבַּיִת..."
שָתְקָה לִי: "הַגְּמוּל וְהַזְּכוּת..."
וּמַה שֶּזָּהַר עַל מִצְחָהּ בֵּין עַרְבַּיִם
הָיָה אַרְגָּמָן שֶל מַלְכוּת.

הַכֹּתֶל – אֵזוֹב וָעַצֶּבֶת,
הַכֹּתֶל – עוֹפֶרֶת וָדָם.
יֵש אֲנָשִים עִם לֵב שֶל אֶבֶן,
יֵש אֲבָנִים עִם לֵב-אָדָם.

עָמַד הַצַּנְחָן מוּל הַכֹּתֶל,
מִכָּל מַחְלַקְתּוֹ רַק אֶחָד.
אָמַר לִי: "לַמָּוֶת אֵין דְּמוּת, אַךְ יֵש קֹטֶר,
תִּשְעָה מִילִימֶטֶר בִּלְבַד."

אָמַר לִי: "אֵינֶנִּי דוֹמֵעַ"
(וְשָב לְהַשְפִּיל מַבָּטִים)
"אַךְ סַבָּא שֶלִּי, אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ,
קָבוּר כָּאן, בְּהַר-הַזֵּיתִים."

הַכֹּתֶל – אֵזוֹב וָעַצֶּבֶת,
הַכֹּתֶל – עוֹפֶרֶת וָדָם.
יֵש אֲנָשִים עִם לֵב שֶל אֶבֶן,
יֵש אֲבָנִים עִם לֵב-אָדָם.

עָמַד מוּל הַכֹּתֶל, עִמָּנוּ,
הָרַב הַיָּשִיש, בִּתְפִלָּה.
אָמַר לִי: "אַשְרֵי שֶזָּכִינוּ כֻּלָּנוּ"
וְשָב וְנִזְכָּר: "לֹא כֻּלָּם..."

עָמַד בְּדִמְעָה מִתְנוֹצֶצֶת,
יָחִיד בֵּין עֶשְׂרוֹת טוּרָאִים.
אָמַר לִי: "מִתַּחַת לַחַאקִי, בְּעֶצֶם,
כֻּלְּכֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים."

הַכֹּתֶל – אֵזוֹב וָעַצֶּבֶת,
הַכֹּתֶל – עוֹפֶרֶת וָדָם.
יֵש אֲנָשִים עִם לֵב שֶל אֶבֶן,
יֵש אֲבָנִים עִם לֵב-אָדָם.

עָמְדָה בִּשְחוֹרִים מוּל הַכֹּתֶל
אִמּוֹ שֶל אֶחָד מִן הַחִי"ר.
אָמְרָה לִי: "עֵינֵי נַעֲרִי הַדּוֹלְקוֹת הֵן
וְלֹא הַנֵּרוֹת שֶבַּקִּיר."

אָמְרָה לִי: "אֵינֶנִּי רוֹשֶמֶת
שוּם פֶּתֶק לִטְמוֹן בֵּין סְדָקָיו,
כִּי מַה שֶּנָּתַתִּי לַכֹּתֶל רַק אֶמֶש
גָּדוֹל מִמִּלִּים וּמִכְּתָב."

הַכֹּתֶל – אֵזוֹב וָעַצֶּבֶת,
הַכֹּתֶל – עוֹפֶרֶת וָדָם.
יֵש אֲנָשִים עִם לֵב שֶל אֶבֶן,
יֵש אֲבָנִים עִם לֵב-אָדָם.

(מתוך הספר "בשש אחרי המלחמה", הלחן: דוּבּי זלצר)

אהוד: כפי שכבר כתבנו, בטקס ליד הכותל בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל וכוחות הביטחון, פתח הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ את דבריו בציטוט שורות הפזמון החוזר מתוך שירו של יוסי גמזו "הכותל", זאת בלי לצטט את המקור, ורק באמצע דבריו, כנראה כמתוכנן, חזר אל שורות השיר והזכיר את מחברו. אנו מביאים כאן את השיר בשלמותו.