תִפְרַחַת הַבּוֹהִינְיָה בְּבֹקֶר שֶל אַפְּרִיל,
הַיֹּפִי הַפָּרוּץ הַזֶּה בְּחֵן, בְּאוֹר, בְּצֶבַע
שָעָה שֶמִּתְמַנְגֶּלֶת לָהּ הָעִיר כֻּלָּהּ עַל גְרִיל
שֶל שֶמֶש אֲבִיבִית שֶמְּפַרְגֵּן לָהּ אַבָּא טֶבַע.

כִּי גַם שְׂדֵרַת עֵצִים הִיא כְּמוֹ יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה
שֶמִּישֶהוּ קָנָה לָהּ כָּאן שִׂמְלָה שֶל חַג וְאֵין לָהּ
טִפָּה שֶל סַבְלָנוּת לִצְפּוֹת לַחַג בְּהַמְתָּנָה
לָרֶגַע שֶתַּרְאֶה אוֹתָהּ לְמִי שֶיִּזְדַּמֵּן לָהּ.

וְהִיא מוֹדֶדֶת מוּל מַרְאַת בֵּיתָהּ אֶת הֲדָרָהּ
שֶל שִׂמְלָתָהּ הַחֲדָשָה וְחָשָה כִּי אֵינֶנָּה
צְרִיכָה לְהִשְתַּקֵּף בְּעַיִן שֶל זְכוּכִית קָרָה
כְּשֶיֵּש בַּחוּץ עֵינֵי אָדָם שֶיֻּקְסְמוּ מִמֶּנָה.

צָרִיךְ לִהְיוֹת אוֹפְּטִימִי אוֹ נָאִיבִי עַד טֵרוּף
בִּכְדֵי לָצֵאת לָרְחוֹב בְּיוֹם שֶל חוֹל בְּשִׂמְלַת-עֶרֶב
יָפָה וּפִרְחוֹנִית כָּזֹאת שֶבָּהּ צוֹעֵק צֵרוּף
הַלֹּבֶן, הַחַכְלִיל וְהַוַּרְדוּת הַמִּזְדַּהֶרֶת
אֶת הָאַלְטֶרְנָטִיבָה הַקּוֹרֵאת הֲכִי הֲכִי
תִגָר עַל הַיֵּאוּש וְהַכִּעוּר וְהָעַצֶּבֶת
כְּאִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין דֶּמַע וְאֵין בְּכִי
מִלְּבַד דְּמָעוֹת שֶל אֹשֶר כְּשֶשִּׂמְחָה מוּלְךָ נִצֶּבֶת.

צָרִיךְ לַחְשֹב כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה טוֹבוֹת וְעַלִּיזוֹת
עַל הָעוֹלָם הַמַּר הַזֶּה בִּכְדֵי פִּתְאֹם לִפְרֹחַ
בְּמִין שִפְעָה כָּזֹאת,
בְּמִין יִפְעָה כָּזֹאת
שֶבִּזְכוּתָן גַּם הַקּוֹקֵטִיּוּת פִּתְאֹם הִיא כּוֹחַ.

שֶבִּזְכוּתָן הַנּוֹי כְּמוֹ מְשַכֵּךְ אֵיזֶה רָעָב
בְּנֶפֶש הַחַיָּה הָאֱנוֹשִית, אַךְ לֹא לְלֶחֶם
כִּי אִם לְאֵיזֶה מַשֶּהוּ שֶהֵעָדְרוֹ נִכְאָב
כְּמוֹ פֶּצַע בַּבָּשָׂר, כְּמוֹ עֶלְבּוֹנוֹת תִּקְוָה מֻשְלֶכֶת
לְוַּאדִי-הָאַכְזָב שֶל חַרְבוֹנֵי הַזֶּה-מָה-יֵש,
שֶל שֵפֶל הֶהָקִיץ שֶחֲלוֹמוֹ קְצוּץ הַכְּנָפַיִם
צוֹלֵל כְּעוֹף יָרוּי בְּפִכְחוֹנוֹ הַמְּיָאֵש
מִגֹּבַהּ שְמֵי הַבְּדוּת שֶכֹּה נִבְצֶרֶת וְיָפָה הִיא.

אֲבָל שְׂדֵרַת בּוֹהִינְיוֹת זֹאת אֵינָה יוֹצֵאת לָרְחוֹב,
הִיא-הִיא הָרְחוֹב עַצְמוֹ, הִיא מִתְקָפָה כָּזֹאת שֶל דַּוְקָא
עַל צַעַר-הָעוֹלָם שֶהִיא פּוֹרַעַת לוֹ מִין חוֹב
כְּשֶהִיא חוֹגֶגֶת אֶת אָנַקְרֵאוֹן וְלֹא אֶת קַפְקָא.

כְּשֶהִיא פּוֹרֶשֶׂת לִקְרַאתְךָ אַלְפֵי זְרוֹעוֹת עָנָף
הָעֲדוּיוֹת פְּרִיחָה שֶכְּמוֹ חַיֶּיךָ בַּת-חֲלוֹף הִיא
כְּמוֹ לְחַבֵּק אוֹתְךָ אֶל חֵיק גְּבָהֶיהָ הַמּוּנָף
מֵעַל לַפְּרוֹזָה שֶל יוֹם-יוֹם בְּלִירִיקָה שֶל יֹפִי.

כִּי הָאָבִיב קָצָר עַד צְבִיטַת-לֵב שֶל לָמָּה לָמָּה
וְאִם עַכְשָיו וְכָאן, שְכוּר אוֹר וָצֶבַע, לֹא תִטְבַּע
בְּבַּכְּחָנַלְיַת הַלִּבְלוּב הַזֹּאת שֶפֶּתַע קָמָה
מוּלְךָ – הִיא לֹא תָשוּב לְכָאן
עַד הָאָבִיב הַבָּא.