כְּבָר יוֹתֵר מִשָּבוּעַ יָמִים שֶרַבִּים מִבֵּינֵינוּ
נִרְעָשִים מֵעָצְמַת הָעֶלְבּוֹן, הָעַוְלָה, הַכְּאֵב
שֶחָשְׂפָה נִצּוֹלַת הַשּוֹאָה דוֹרָה רוֹט בְּפָנֵינוּ
בְּעִדָּן אֲטוּם-לֵב בּוֹ פָּקִיד לַשָּׂרִיד הוּא זְאֵב.

הִיא הֵטִיחָה בִּפְנֵי וַעֲדָה שֶשָּנִים מְמֻנָּה הִיא
שָם בַּכְּנֶסֶת עַל תְּחוּם עֲבוֹדָה, רְוָחָה וּבְרִיאוּת
כִּי אֲשֶר לִפְלִיטֵי הַשּוֹאָה שֶבֵּינֵינוּ – עֻבְדָּה הִיא
שֶאִם יֵש עֲבוֹדָה שָם – זוֹ רַק עֲבוֹדָה בָּעֵינַיִם
וְאִם יֵש רְוָחָה שָם – זוֹעֵק חֶסְרוֹנָהּ לַשָּמַיִם
וְאִם יֵש שָם בְּרִיאוּת – הִיא גוֹבֶלֶת מַמָּש בְּסִיּוּט.

הִיא אָמְרָה בַּצּוּרָה הֲכִי דְּרַסְטִית וְלֹא מְפֻרְכֶּסֶת
לְאוֹתָן וַעֲדוֹת שֶהִרְבּוּ לִפְלִיטֵינוּ לַחְטֹא:
"אֵין לִי צֹרֶךְ בְּשוּם וַעֲדָה כָּזֹאת. אֵיפֹה הַכֶּסֶף
שֶנּוֹעַד לָנוּ אַךְ מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ?
הֲרֵי מָה שֶעֲשִׂיתֶם לִקְהַל נִצּוֹלִים חַסְרֵי יֶשַע
שֶשָּנָה בְּשָנָה מִצְטָרְפִים אֶל קְבוּרַי וּמֵתַי
לֹא מִזֹּקֶן בִּלְבַד אֶלָּא גַם מִדַּלּוּת – זֶהוּ פֶּשַע
אֲשֶר אִלּוּ הָיָה לָכֶם שֶמֶץ מַצְפּוּן, רַבּוֹתַי,
הוּא הָיָה מַעֲמִיס עַל שְׂרִידֵי הַמַּצְפּוּן הַזֶּה כֹּבֶד
שֶל אַשְמָה אֲשֶר אֵין לָהּ סְלִיחָה, מְחִילָה וְכִפּוּר
כִּי אַתֶּם, שֶיַּדְכֶם עַל הַשִּיבֶּר – אַתֶּם הִיא הַכְּתֹבֶת
שֶאֶת טִיב מֶחְדָּלָהּ לֹא יַסְתִּיר שוּם מֵיק-אַפּ אוֹ אִפּוּר."

הִיא אָמְרָה: "זֶה שָנִים שֶחָלַמְתִּי עַל בְּדַל פְּרוּסַת לֶחֶם
וּבְתֹם מִלְחָמָה זוֹ, בְּיוֹם סִיּוּמָהּ הַגּוֹאֵל
הֵם יָרוּ שְנֵי קְלִיעִים בְּגַבִּי וּלְאָן עוֹד לָלֶכֶת
כִּיתוֹמָה לֹא הָיָה לִי מִלְּבַד אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל
וְקִוִּיתִי, כְּמוֹ יֶתֶר אוּדִים מֻצָּלִים שֶכָּמוֹנִי
שֶנִּחְיֶה בְּכָבוֹד כָּאן, נִבְנֶה לָנוּ קֵן, נַעֲבֹד,
אַךְ כַּיּוֹם, לְאַחַר שְנוֹת קִפּוּחַ וָסֵבֶל וָעֹנִי
תְנוּ לָנוּ, רַבּוֹתַי, לְפָחוֹת שֶנָּמוּת בְּכָבוֹד..."

וְאוֹתָם חַבְרֵי כְּנֶסֶת יָדְעוּ כַּמּוּבָן עַל בָּטוּחַ
שֶהַקֶּרֶן הַהִיא לְרַוְחַת נִצּוֹלֵי הַשּוֹאָה
וּנְתוּנָיו שֶל מִשְׂרַד הָרְוָחָה לֹא יַצְלִיחוּ לָטוּחַ
בְּשוּם טִיחַ שֶהוּא אֶת אוֹתָהּ מְנִיעַת יְשוּעָה
שֶחוֹבַת מְדִינַת הַיְּהוּדִים לַיּוֹצְאִים מִן הַתֹּפֶת
שֶתָּרְמוּ לָהּ לַמְרוֹת אֲסוֹנָם בְּכָל תְּחוּם וּמִגְזָר
בְּזֵעָה וּבְדָם וְהִשְקִיעוּ בָּהּ שֶפַע, לֹא חֹפֶן
וְכֻלָּם הֵם בָּשָׂר מִבְּשָׂרֵנוּ וְלֹא נֶטַע זָר,
כֵּן, חוֹבַת הַמְּדִינָה לִמְנִיעַת אוֹתָהּ טְרַאוּמָה נוֹסֶפֶת
אֲשֶר אֵין לָהּ סִבָּהּ וְצִדּוּק אַחַר מָה שֶעָבְרוּ
הִיא גַם פְּרָט בְּצִדּוּק קִיּוּמֵנוּ כְּאֶרֶץ אוֹסֶפֶת
אֶל חֵיקָהּ כָּל נִצּוֹל מִשָּם – כָּךְ שֶלְּפֶתַע חָוְרוּ
פְּנֵי הַחַ"כִּים הַהֵם שֶסָּפְגוּ כִּסְטִירָה עַל הַלֶּחִי
אֶת דִּבְרֵי דּוֹרָה רוֹט שֶהִשְמִיעָה אֶת קוֹל הָאֱמֶת
בְּפָנָיו שֶל מִמְסָד הַהוֹלֵךְ כָּאן מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי
וְהָאֵתוֹס שֶלּוֹ מִשָּנָה לְשָנָה יוֹתֵר מֵת
בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּנֵי דּוֹר נִצּוֹלִים מְקֻפָּח זֶה שֶל דּוֹרָה
שֶנִּזְנַח אַף עַל פּי שֶכֻּלָּנוּ חָבִים לוֹ חוֹבוֹת
שֶל חֶמְלָה אֱנוֹשִית וּרְגִישוּת מוּסָרִית וְשֶלֹּא רַק
שֶלִּחְיוֹת בְּכָבוֹד לֹא זָכָה, גַם לָמוּת בְּכָבוֹד.

בְּחֶבְרָה שֶחֻקֶּיהָ יוֹדְעִים לְהַגְדִּיר כָּל דְּבַר פֶּשַע שֶיִֵּש בּוֹ
אֶלֶמֶנְט שֶל קָלוֹן יֵש בַּקּוֹל שֶזּוֹעֶקֶת כַּיּוֹם דּוֹרָה רוֹט
בִּמְרִירוּת וּבְאֹמֶץ יוֹתֵר מִקָּלוֹן שֶהַלֵּב מִתְבַּיֵּש בּוֹ
וְצָרִיךְ לְתַקֵּן זֹאת לִפְנֵי שֶקָּלוֹן זֶה יֻנְצַח לְדוֹרוֹת.