1. איני אוהב קפה. אבל הבחילה שקיבלתי למראה שיא גינס של בניית דיוקנו של פרס מאלפי ספלי קפה, נובעת מסיבה אחרת לגמרי – סלידתי מפולחן האישיות לפרס. זה לא מתאים לחברה דמוקרטית. זה לא מתאים לתרבות הישראלית. זה לא מתאים למסורת היהודית. מבחיל.

2. אני יכול להבין את ההחלטה של אוסטריה לפנות את כוחותיה מן הגולן. איזו סיבה יש להם לסכן את חיי חייליהם במלחמה לא להם? מה שחשוב הוא שאנו נפיק את הלקח. כל מי שמאמין בכוחות בינלאומיים שישמרו על השלום, כאיזושהי ערובה לביטחון, חייב להתפכח.

3. החיילות המתערטלות נענשו ב-21 ימי מלבוש.

4. מאמר הנאצה של גדעון לוי ב"הארץ" נגד בן גוריון ("היום היו שולחים אותו להאג" 27.5.13), מוצדק לחלוטין מנקודת מבטו של גדעון לוי. הוא לעולם לא יסלח לבן גוריון על האסון הנורא שהמיט עלינו – הקמת מדינת ישראל.

5. ארדואן דורש את התנצלות ישראל על הדיכוי האלים של המהומות בתורכיה.

6. החלה ההרשמה למשט הישראלי לאיסטנבול.

7. אסד בראיון לטלוויזיה של חיזבאללה: "העם הסורי לוחץ לפתוח חזית בגולן." מה שהכי מצחיק בדבריו של אסד, הוא צמד המילים... "העם הסורי". יש לו הומור, לקצב מדמשק.

8. זכות השיבה – האדם המאושר בעולם, בעקבות חזרתו של העבריין אריה דרעי לראשות ש"ס, הוא אהוד אולמרט.

2. עלבון לאינטליגנציה
בתגובה למאמרי ב"ישראל היום" – "חופש אקדמי בערבון מוגבל", או בכותרת המקורית שלי "מי ראוי להיות ארכיטקט?", נמסר מבצלאל:
"כפי שמקובל בכל העולם, בוועדות הקבלה באקדמיות לאמנות ולעיצוב בכלל ובמחלקות ללימודי ארכיטקטורה בפרט, נשאלות שאלות הנוגעות לאקטואליה, ליכולת עיבוד ולניתוח של תנאי חייהם של המועמדים. המועמדות נשאלו שאלות שהיו מופנות באותה מידה לכל מועמד אחר, ומטרתן לבחון יכולת לנתח שאלות חברתיות, פוליטיות ואסתטיות הנוגעות למרקם אדריכלי ואורבני. לצורך העניין, גם מועמד מגבעתיים נשאל לנושא יחסי העיר תל אביב למקום מגוריו.
במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל לומדים בהצלחה 25 תלמידם שמקום מגוריהם הוא בהתנחלויות ומדובר בשישה אחוזים – מעט יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. עובדה זו היא הוכחה ברורה כי לטענות לגבי אפלייה על רקע פוליטי אין שחר.
התלונות המופנות כלפי בצלאל אינן מבוססות על עובדות ונתונים, אלא רק על תלונה של שתי מועמדות שלא התקבלו מתוך 270 מועמדים שהגיעו לשלב זה, ואנו רואים במעשה זה בחזקת 'הפוסל במומו פוסל'. בצלאל רואה בטענות המובאות נגדה ניסיון בוטה ואף מסוכן לפגוע בחופש האקדמי, שמקורו במניעים פוליטיים-דמגוגיים."

המסר המשמעותי בתגובה הזו, הוא העובדה שהמוסד מודה שאכן, התלמידות נשאלו בוועדת הקבלה שאלות פוליטיות בוטות, כפי שציינתי במאמרי. התירוצים המיתממים, שנועדו לטהר את השרץ ולכבס את הכתם, הם עלבון לאינטליגנציה.
שכונת גילה הקיימת 42 שנה ומתגוררים בה 40,000 ירושלמים, היא חלק אינטגרלי של העיר. אין שום שאלה מקצועית או אסתטית בשאלה המוזרה האם גילה היא חלק מירושלים, אלא הצבת אג'נדה רדיקאלית בפני המועמד. ההשוואה של שאלה כזו לשאלה על יחסי העיר תל אביב לגבעתיים, מגוחכת. השאלה הזו דומה יותר לשאלה מקצועית ארכיטקטונית למועמד ערבי, כמו "האם בלי נאמנות יש אזרחות?" – מן הראוי היה, שהתגובה הציבורית על השאלה לתושבת גילה, תהיה זה לסערה שלבטח הייתה מעוררת, בצדק, שאלה קנטרנית כזו כלפי המועמד הערבי.
הוא הדין בנוגע לשאלה של תושבת רקפת בנוגע לוועדות הקבלה. ידוע שגורמים רדיקאליים מנהלים ג'יהאד נגד ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב, המתמקד בוועדות הקבלה, תוך ניצול ציני של בורות הציבור בנדון. ולכן, ברור מה המגמה העומדת מאחורי השאלה ה"מקצועית" הזו.
מעניין איזו סערה הייתה מעוררת שאלה פוליטית בוטה מסוג זה, אילו הופנתה בוועדת קבלה של יישוב למועמד להתקבל אליו. ולכן, המשפט היחיד בתגובה עליה אני חותם הוא "הפוסל במומו פוסל".
ובאשר לאחוזי המתנחלים בחוג לארכיטקטורה בבצלאל – אני מקווה מאוד שהסיבה לכך היא שלא כולם נשאלו שאלות פוליטיות פרובוקטיביות ובוטות כמו אותן שתי מועמדות. ואם הם נשאלו, אני מקווה שהעובדה שהתקבלו אנה נובעת מכך שהתקרנפו והשיבו את התשובות ה"נכונות", אלא שהם התקבלו למרות תשובתם הכנה.
עצם הצגת השאלות הללו, פוגעת בחופש האקדמי ובזכויות האזרח, ומן הראוי שהמדינה תתערב כדי למנוע זאת. אם לא תעשה זאת באמצעות משרד החינוך, יתכן שהיא תאלץ לעשות זאת באמצעות בג"ץ.
אני שמח שהייתי בין אלה שהעלו את הסוגיה על סדר היום הציבורי. למרות תגובת המוסד, אני מניח שתחת קרני השמש והביקורת הציבורית, יהיה לו קשה יותר להמשיך בדרכו. אני מקווה מאוד, שמועמדים שישָאלו שאלות כאלו יסרבו להשיב עליהן ויהיו מספיק אמיצים לדווח על כך לתקשורת – לא רק אחרי שיקבלו תשובה שלילית.