כָּל מִי שֶבֶּאֱמֶת אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה הַזֹּאת,
כָּל מִי שֶבֶּאֱמֶת גֵּאֶה בְּשֶפַע הֶשֵּׂגֶיהָ
אֵינוֹ יָכוֹל כַּיּוֹם שֶלֹּא לְהִזְדַּעֵק עַזּוֹת
מִתְּכִיפוּתָן שֶל הַזְוָעוֹת בָּהֶן נַהָג פּוֹגֵעַ
בּוֹרֵחַ מִזִּירַת פִּשְעוֹ שֶהוּא עַצְמוֹ בִּצֵּעַ
תוֹךְ נְטִישָה פְּלִילִית שֶל קָרְבָּנוֹ בִּיש-הַמַּזָּל
וּמַפְקִירוֹ לַמָּוֶת בְּקֹר-רוּחַ שֶל רוֹצֵחַ
אַחַר שֶאֶת חַיָּיו הוּא בְּקַלּוּת כָּזֹאת גָּזַל.

וְכָל טוֹמְנֵי רֹאשָם בַּחוֹל, כָּל הָעוֹצְמִים עֵינַיִם,
כָּל מַפְעִילֵי מִכְבֶּסֶת הַמִּלִּים הַמְּטַיְּחוֹת
אֶת הַתְּמוּנָה כְּאִלּוּ זֶה נָדִיר מְאֹד עֲדַיִן
לְפֶתַע נִתְקָלִים כָּאן בָּעֻבְדּוֹת הֲכִי חוֹתְכוֹת
וּמִסְתַּבֵּר שֶזֶּה לְגַמְרֵי לֹא נָדִיר אֶצְלֵנוּ
וּכְשֶמָּסַךְ-הַמִּמְצָאִים בְּחַלְחָלָה מֻפְשָל
מֵעַל לַקֶּטֶל הַחוֹזֵר הַזֶּה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ
דַי אִם נִמְנֶה אֵי-אֵלֶּה דֻגְמָאוֹת לְשֵם מָשָל:

זַוְעַת הַפְקָרָתוֹ בִּידֵי דּוֹרְסוֹ הָאָץ לִבְרֹחַ
מִמְּקוֹם דְּרִיסָתוֹ שֶל הַיֶּלֶד אָמִיר בֶּלְחָסָן מִיָּהוּד וְחֶרְפַּת
זְנִיחַת שַחַר גְּרִינְשְפָּן, אוֹתָהּ נַעֲרָה מִנְּתַנְיָה שֶאֵין כְּלָל לִסְלֹחַ
וְאֵין כְּלָל לִשְכֹּחַ לְמִי שֶפָּגַע בָּהּ קָשוֹת בְּרִכְבּוֹ וְנִמְלַט
מִמְּקוֹם צְנִיחָתָהּ לְאַחַר פְּגִיעָתוֹ בָּהּ, וְכָךְ גַּם פִּשְעָם שֶל שְנֵי אֵלֶּה
שֶלֹּא רַק קִפְּדוּ בִּפְרָאוּת אֶת חַיֵּי לִי זֵיתוּנִי כִּי אִם גַּם נָטְשוּ
אוֹתָהּ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָם וּבָרְחוּ לְצָרְפַת בְּחָמְקָם מִן הַכֶּלֶא
אַךְ לֹא מֵעָבְרָם עַל מִלּוֹת הַדִּבֵּר "לֹא תִרְצַח" שֶלָּעַד לֹא יֶחְשוּ.

וְדוֹרְסָהּ הַפָּרוּעַ שֶל לוֹלָה מָרִיָּה אַמְדּוֹר בְּחוּצוֹת בְּאֵר-שֶבַע
וְעוֹד שְלַל בִּרְיוֹנֵי תַחְבּוּרָה שֶרָמְסוּ וְדָרְסוּ וּבָרְחוּ עַל נַפְשָם
בְּשָעָה שֶנַּפְשוֹת קָרְבְּנוֹת פִּשְעֵיהֶם, כְּדַרְכּוֹ הַמָּרָה שֶל הַטֶּבַע
כְּבָר פָּרְחוּ מִגּוּפָם כְּשֶרוֹצְחָם לְעוֹלָם לֹא יִבְרַח מֵחֶרְפַּת הָאָשָם.

אוֹמְרִים שֶכְּעֵדוּת לְזֶהוּתוֹ שֶל כְּלִי-הָרֶכֶב
שֶבּוֹ נִמְלַט מִשָּם נַהַג הַ"מַּאזְדָה" הַדּוֹרֵס
בִּמְקוֹם לְהָבִיאָהּ אִם עוֹד נוֹתְרוּ חַיִּים בָּהּ, תֶכֶף
לְבֵית-חוֹלִים "סוֹרוֹקָה" שֶמָּא עוֹד יִקְרֶה לָהּ נֵס
מָצְאוּ כּוֹחוֹת הַמִּשְטָרָה בְּהַגִּיעָם לַשֶּטַח
רְאִי שָבוּר שֶל כְּלִי-הָרֶכֶב שֶהוּעַף לַכְּבִיש
אַךְ אֵין זֶה רַק רְאִי הַ"מַּאזְדָה" שֶנִּשְבַּר לָבֶטַח
זֶה גַם רְאִי חַיֵּינוּ כְּשֶהַגּ'וּנְגֵּל הַמֵּבִיש
בּוֹ מִשְתַּקֶּפֶת הַפְּרָאוּת הַזֹּאת הַמִּשְתַּלֶּטֶת
עָלֵינוּ מִדֵּי יוֹם תּוֹקֵף אוֹתָנוּ, עֲמִיתַי,
כִּי דָם נִשְפָּךְ לַשָּוְא אִם אֵין שוּם מְנִיעָה נִנְקֶטֶת
כָּךְ שֶאֶזְרָח מִן הַשּוּרָה זוֹעֵק כָּאן: עַד מָתַי?!